מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה רכג
עוד להרב הנ"ל בענין הנ"ל
מה שהביא מעלתו ני' שאיש נאמן העיד שהיו מסובין בסעודה וחטף אחד עוגה הנהוגה בסעודת נישואין ונשבע הרב דאסור לברך עלי' ואח"כ ברך הרב עצמו על החתיכה ממנה גם בזה יכולין להפוך בזכותו כמצוה עלינו להפוך בזכות צורבא מרבנן דסמך על הא דאיתא באו"ח סי' תרמ"ט סעי' א' בגזל או אם אפי' אם קנה בשינוי אפי"ה אין לברך על אתרוג ההוא ונקרא בוצע ברך ומביא שם המחבר הדיעה דדווקא הגנב עצמו אבל לאחרים מותר ולא הוי מצוה הב"ע דהוא לא עשה העבירה וא"כ להגנב עצמו שפיר נשבע הרב דאסור לו לברך אבל לאחרים הוא מותר ויעויין שם במג"א שפקפק קצת בזה מ"מ לדינא אין לתפוס עליו גם בזה.
ונהי דאין זה דרך הישרה דרך תלמידי חכמים ומצד התנהגות עצמו בא לכל הדברים מ"מ אין לפסלו על ידי זה וע"כ לדעתי אפילו אם יתרצה לילך מיד משם אם יתנו לו מעות הנקצב מ"מ אין אני מסכים כי גנאי הוא לתורה ויאמרו שפסלו אותו וגם אם באמת פסלו אותו הי' ראוי לפסול גם הכלים מה שהורה בהן מאז שהתחילו לחשוש עליו החששות והיו כולם אסורים והוי כתרתי דסתרו אהדדי ונהי דאדרבה קלקולתו הוא תקנתו דע"כ יהיו יודעים שלא פסלוהו משום דאם היו פוסלים אותו היו הכלים אסורים למפרע מיהא עמא דארעא לאו בני תורה נינהו ויוציאו עליו לעז שפסלוהו וגנאי הוא לתורה ואנו צריכין לחוש לכבוד התורה: ולכך אם אפשר בדרך פשר יהי' עוד שם רב איזה חדשים או חצי שנה כפי ראות עיני הדיינים וגם האנשים שאסרו עליהם הוראתו אם מצד נדר הרי יש התרה ואם מצד שויא אנפשי' חתיכה דאיסורא מהני אמתלא כדאיתא בכתובות דף כ"ב וכמבואר בפוסקים מ"מ טוב כדי לתוך השלום שיתרצה הרב לזה ליתן רשות להורות לאיש אחר הראוי לזה וברשותו בוודאי מותר והנראה לפי ענ"ד כתבתי דברי ידידו הדורש שלומו:
ה"ק משה שיק מברעזאווע: