מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה ריד
הנה בשתיית יין אמרו בתענית דף י"ז ע"א כמאן שתו הכהנים חמרא האידנא כמאן כרבי דאמר שם דתקנתן קלקלתן א"כ מבואר דנהיגו לשתות ואע"ג דהר"ן בחידושיו בסנהדרין כ"ב מפרש לשון הש"ס דקאמר שם הא לרבנן אסירו דמשמע דאין הלכה כרבי מ"מ משום הדחק נהגו וסמכו על רבי והיינו נמי כמ"ש הריטב"א בתענית דף י"ז ביתר ביאור משום דהוי גזירה שאין יכולין לעמוד בה ומכ"ש דכדאי הוא רבי לסמוך עליו בשעת הדחק כיון דמידי וחששא דרבנן הוא למיחוש למהרה יבנה ביהמ"ק ויהי' צריכין אותן לעבוד העבודה דהא אפשר באחרינא וכמ"ש התוס' בעירובין דף מ"ג ע"ב ד"ה ואסור לשתות יין וכ"ש לפי מ"ש לעיל (סי' רי"ג) דגם החשש מהרה יבנה ביהמ"ק הוא חששא דרבנן ובדרבנן איכ"ל דכדאי הוא פלוני לסמוך עליו בשעת הדחק וכמו שהאריך בש"ך ביו"ד סי' רמ"ב בכללי הוראה:
מיהו לפי"ז י"ל דזה דווקא בכהן שאינו יודע משמרתו וא"כ אסור לשתות יין לעולם והוי כא"י לעמוד בו אבל כהן שהוא יודע משמרתו ומשמרת בית אב שלו א"כ אינו נאסר אלא בשעת משמרתו שבוע אחת וזה יכול לעמוד בו ואין הדבר קשה כל כך א"כ איכ"ל דאין לסמוך בכה"ג על רבי וכן פסק הרמב"ם בהדיא בפ"א מביאת מקדש דכהן שיודע משמרתו אסור לשתות יין אלא שהוא פסק כן מטעם אחר הואיל וצריך שהות לקבוע משמרתו וכבר הבאתי לעיל כי הראב"ד השיג על טעם זה שהרי המצרף והמטהר יהיה עמנו והכ"מ תי' עיי"ש וכבר כתבתי בסי' (רי"ג) לישב דעתו וטעמו של הרמב"ם עפ"י מ"ש הרמב"ם בפי"ב מהלכות מלכים דין י"ב דאין לחכמינו ז"ל קבלה ע"ז איך יהי' אלא לפי משמעות הפסוקים דרשו ופליגו בי' ולכך צריכין אנו לחוש לכל החששות עיי"ש (ובסי' רי"ג ביארתי בעזהי"ת):
מיהו לענין גידול פרע אמרו שם בסנהדרין ובתענית לכל השינויים דכהנים בזה"ז מותרים לגדל פרע אפילו לרבנן דרבי וא"כ אפילו יודעים משמרתם לתי' הראשון משום דאפשר דמספרי ועבדו עבודה ולתי' ר' אשי משום דדווקא בשתויי יין דמחללי עבודה גזרו אבל גידול פרע דלא מחללו לא גזרו ואפשר להסביר זה לפי מ"ש הריב"ש בסי' קצ"ב דהיכא דכתיב להבדיל כגון בעופות טמאים לא אזלינין בתר רובא וא"כ כיון דכתיב גם גבי שתויי יין להבדיל ולהורות לא סמכינין ארובא וחיישינין טפי וכ"כ הריטב"א בתענית דגידול פרע שרי לכל השינויים אלא שראיתי במכתבי שומר ציון מכתב שמביא להקשות דאכתי בשבת ויו"ט לתי' ראשון יהיו אסורים לכנוס בגידול פרע דלא שייך דמספרי ועבדו וכו' דהא שבת ויו"ט אסור ומכח זה רצה להתיר לאבל לגלח בעיו"ט אם יהי' יום ל' ביו"ט עיי"ש.
וזה אינו מלבד דקיי"ל כתי' רב אשי אלא דאפילו לתי' ראשון לא קשה קושיתו דנהי דליכא למימר דאם יהי' צורך עבודה יהא עשה דעבודה דוחה ל"ת דמלאכת גילוח דבשבת דף קל"ב ע"ב מוכח דאין עשה דעבודה דל"ת דאם אינו בעידנא ולכך אסור לכהן לגלח צרעתו אע"ג דהשיבולי לקט המובא במג"א סי' תמ"ו כ' דבעשה דרבים ל"ב בעידני' וקשיא לי' סוגיא הנ"ל מ"מ מוכח דאינו דוחה וקושיא על שיבולי לקט כתבתי לישב במקום אחר מ"מ לא קשה דהרי הגילוח אינו אלא מלאכה שאצל"ג כיון דא"צ לשער א"כ איכ"ל דאין שבות במקדש ובעירובין דף ק"ג ע"א משמע דמסיק אביי שבות דמקדש אפילו במדינה מותר ודלא כרב יוסף שם:
ואפילו להריב"ש בסי' שצ"ד והובא במג"א סוסי' ש"ג דסובר דגיזה חייב אפילו א"צ לגופי' ואפילו להרמב"ם דמחייב אפילו במלאכה שאצל"ג דלדידי' אפילו לא אמרינין כהריב"ש קשיא וגם לפי מ"ש במקו"א (סי' קנ"ח בחאו"ח) דרוב הפוסקים הסכימו כהריב"ש אבל לא מטעמי' אלא כיון שרוצה לגלח כדי ליפות שוב הוא צריך לגוף המלאכה אבל באשה המטהרת הגוזזת רק כדי שתהא ראוי' לטבילה חשוב אין צריכה לגופה וה"ה בכהן המגלח עצמו רק כדי שיהא כשר לעבודה איכ"ל דחשיב אצל"ג מ"מ להרמב"ם דמחייב אפילו באצל"ג קושיא.
מיהו גם זה לא קשה מידי דהרי אפשר לגלח ע"י גוי דהוי רק שבות במקדש ואפילו אי אמרינין מסייע יש בו ממש מ"מ לענין שבת ויו"ט לית בי' אלא איסור דרבנן כמו שבררתי בתשובה הנ"ל דלא גרע משנים שעשו מלאכה דפטורין וא"כ לכ"ע מותרין לגדל פרע אפילו יודע משמרתו אמנם לענין לשהות בטומאה הביא שם במכתב ש"צ הנאמנים בשם ספר יד דוד דיש להם להחמיר לשהות בטומאת קרי שלא הותרה בציבור ויש לחוש שבמהרה יבנה ביהמ"ק ובזה אפשר לעמוד וג"כ בטומאה מחללו עבודה וגם אפשר אפילו לפי טעם הרמב"ם דיהא צריך שהות לקבוע משמורת אפשר דיש לחוש דגם לטהר מטומאתו יהא צריך שהות וע"ז יש לפקפק מ"מ לפי טעם הר"ן והריטב"א יש לחוש לכהן שלא ישהא בטומאת קרי:
אלא דיש לעיין דהרי בלא"ה הם טמאי מתים אלא שהתוס' שם כתבו דטומאת מת הותרה בציבור אלא שצריך עיון איך מושכחת לה קרבן ציבור לפי מ"ש מרן הגאון זצ"ל בחת"ס סי' רל"ו בשם תשובת יעב"ץ דדווקא פסח אפשר להקריב אבל שאר קרבנות ציבור בעינין שקלי ציבור מכל ישראל א"כ בשאר כל ימות השנה למאי ניחוש לה וקשיא לי' סוגיא דסנהדרין ותענית הנ"ל וראיתי ברש"י בתענית דף י"ז ע"א דאולי יהיו מקריבין קרבן חינוך ואפילו אי אמרי' דשבט אחד אקרי קהל ומקרי קרבן ציבור משבט אחד לא ידעתי איך יקבצו ביום אחד כל השבט כולן ואפילו אם אפשר שנחוש גם לזה שיהי' גם קיבוץ גליות ביום אחד מ"מ תמהני על היעב"ץ הנ"ל מר"ה דף ל' ע"א דאמרו דיום הנף אסור מטעם דבמהרה יבנה ביהמ"ק ויקרבו העומר ביום ט"ז הרי כולם טמאים וע"כ רק משום קרבן ציבור ומנא יהא להם שקלים וביו"ט בוודאי לא יהי' קיבוץ גליות דהא איבעי' ולא איפשטא אי יש תחומין וצ"ל דחיישינין דקיבוץ גליות יהי' בט"ז או בליל ט"ז ויתנו שקלים והאיר המזרח לא יתיר כיון שהי' העומר עומד להקרבה כל זה צריכין לדחוק לדבריו:
אבל לא אדע למה לא אפשר להביא משל יחיד ולמוסרן לציבור לזכות אותם לכל ישראל שיהא לכולם חלק בו וא"כ הוי קרבן ציבור ודוחה שבת וטומאה ונהי דחיישינין שמא לא ימסרם יפה יפה ואיכא מ"ד כן ב"מ דף קי"ח מיהו כבר בררתי במקום אחר שחשש הזה אינו אלא מדרבנן כיון שהוא בפנינו ואומר שמסר יפה יפה וע"א נאמן באיסורין ובזה מיושבים כל הקושיות שהקשה על החשש הזה דשמא לא ימסור יפה ועכ"פ שפיר מושכחת לה קרבן ציבור דדוחה טומאת מת אבל לא טומאת קרי ולכך א"ש דלדברי הר"ן והריטב"א הנ"ל אסור לכהנים לשהות בטומאת קרי וטהרה מביאה לידי קדושה.