מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה רב
בעזה"י יום ב' שמות תרל"ה לפ"ק חוסט יע"א:
החיים והשלום וכל טוב לידידי הרבני המופלג ומופלא בתורה וביראה הנגיד כבוד שמו תפארתו מוה' יהודא גרינוואלד נ"י יושב בשבת תחכמוני בשיראוויץ יע"א:
מכתבו קבלתי בשבוע העבר וביקש ממני לחוות דעתי בענין מקוה שנעשה עפ"י השתדלותו וציפוה מתכות בענין שדבקו כל טס וטס בפני עצמה שלא יהא כלי עד לאחר שיקבעו הכל אבל לא נעשה לגמרי עצתו וחייש מעלתו אולי דבקו במקצת הדופן הד' שהי' פרוד מהג' דפנות קודם שנקבעו לגמרי קביעות הג' דפנות אע"ג שאיש אחד בר ישראל שהי' עומד שם אומר שלא נקבע מ"מ חייש מעלתו נ"י אולי לא דקדק וחש בזה ויותר חשש שבתשובת יהודה יעלה סי' רכ"ו כ' דבעינן שיגמר הקביעות לגמרי ובנידון דידי' שרוצין להחזיק הקביעות עוד בשאר דברים ובלא"ה כיון שמצאו הגאונים האחרונים פקפוק על היתר דקבעו ולבסוף חקקו והצריכו לנקוב נקב כמוצא רימון לכן דעתו להניח ג"כ לנקוב נקב כמוציא רימון המבואר בספרים וביקש לחוות דעתי בכל זה:
והנה בברייתא המובא ב"ב דף ס"ה ע"ב צינור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה קבעו ולבסוף חקקו אינו פוסל ודייק הברייתא למתני לבסוף דהיינו אם חקקו ולבסוף קבעו משמע דווקא שחקקו לגמרי ונגמר הכלי ואח"כ קבעו הוא דפסול וכל זמן שלא נגמר הכלי לגמרי לא חשיב כלי לענין טומאה כמ"ש הרמב"ם בפ"ה דכלים וא"כ גם בסיפא דקבעו ולבסוף חקקו היינו דווקא שקבעו לגמרי בקביעות גמור באופן המתקיים ואח"כ חקקו הוא דאינו פוסל ובאמת לפי"ז הדיוקים סותרים אהדדי דמרישא משמע דאם בא החקיקה בפעם אחד עם הקביעות אינו פוסל ובסיפא משמע דווקא קבעו ואח"כ חוקקו אבל אם הי' בפעם אחד פוסל ונהי דלענין שאובה דהוי דרבנן איכ"ל לקולא מ"מ לענין טבילה דהוי דאורייתא יש לן לומר לחומרא:
ובאמת הכריח מרן בחת"ס חיו"ד סי' רי"ז דאם בא החקיקה והקביעות בפעם אחד ממש מותר לטבול בו וע"כ הלשון לאו דווקא דבוודאי יש לדייק מהתם דבעינן קביעות גמור המתקיים דאל"כ לא מקרי תבעו אם הוא רק קביעות עראי אבל אם נקבע בקביעות גמור המתקיים אלא שאדם רוצה להחזיקו ולעבות הקביעות ביותר אין שום סברא לומר ע"י שרוצה לחזק הקביעות עוד ביותר מגרע גרע והרי קבוע במסמרים קי"ל דמקרי קבוע כמ"ש הרמב"ם בפ"כו מכלים וכ' התויו"ט בפ' כ' מכלים משנה ה' דהוא הקביעות היותר טוב וכן מבואר בסד"ט בשם מהר"מ פאדווא בסי' קצ"ח ס"ק ג' ונהי דבתשובת הרא"ש כלל ל"א סי' ד' כ' גבי סילונית לקבוע בבנין היינו דבסילונית שייך קביעות זה אבל מ"מ זה מבואר דבקביעו' במסמורים היא קביעות גמור וא"כ אין סברא אם רוצה להכפיל ולחזק הקביעות עוד יותר דנימא כל זמן שלא הוסיף לחזק לא יהא מקרי קביעות ותו דהכפל והחיזוק ביותר אינו מחברו וקבעו אלא להבריחו מהיזק ממקום אחר ואברוח ארי בעלמא וא"כ כשכבר קבעו וחזקו במסמרים של קיימא בוודאי הוא בכלל קבוע אפילו לבסוף חקקו ומסתמא גם כוונת תשובת מהרי"א בתשובת יהודא יעלה הנ"ל הוא למעט קביעות ארעי וא"כ הדרינן לנידון הנ"ל אם היו הג' דפנות הנ"ל קבועים במסמרים בדופן הכותל של עצים בקביעות גמור דררכו להתקיים וודאי מקרי קביעות וא"כ אם נודע שהדופן הד' לא נקבע במסמרים עד אחר שנקבעו הג' דפנות ולא הי' כלי קודם שנקבע בקביעות גמר הי' המקוה כשרה לדעת הפוסקים המתירים קבעו ולבסוף חקקו:
אלא שהאמת כמ"ש מעלתו שיש לחוש דלא סגי באמירת איש אחד שאומר שלא נקבע במסמר דאפילו אם נימא דע"א נאמן במקום דאתחזק איסורא גם זה אפשר שהוא בידו להשגיח על זה ולצוות להאומן לעשות כך שלא לקבוע המסמרים עד שיגמר קביעת הג' דפנות מ"מ הא קי"ל מלתא דלא רמיא עלי' דאינש לאו אדעתי' ואינו נאמן להעיד אח"כ כשנודע לו שיש קפידא בדבר להעיד שנעשה מעיקרא כך א"כ האי גברא דלא הוי רמי עלי' ולא ידע שיש קפידא בדבר ההוא איכ"ל דאינו נאמן מדינא ושייך החשש שחשש מעלתו שנעשה כלי קודם שנקבע בקביעות גמור כמ"ש מעלתו נ"י וג"כ באמת האחרונים יש מהם שהחמירו ובפרט הגאון בנוב"י מהדו"ת סי' קמ"ב:
ואני אמרתי במקום אחר לישב הקושיא ושיש לחלק אם רק מחובר לקרקע או שנעשה לשמש גם הקרקע וגם נקבע דמקוואות כנידון הנ"ל עיקר הוא החפירה למקוה אלא משום רפש וטיט שאין המים מתקיימים שם עושים לשמש הקרקע אותן הנסרים או ציפוי מתכות וכיון דנעשה הכל לשמש הקרקע לא נעשה כלי כדאיתא בכמה משניות במס' כלים ובפ"ח מ"ט יעויין בנקוה"כ ביו"ד סי' שע"א ס"ק ג' ואין כאן מקום להאריך וכי בשביל שאנו מדמין נעשה מעשה ומרן הגאון בעל חת"ס אע"ג שקבע מסמורת דהעיקר בקבעו ולבסוף חקקו דכשר למקוה ושאין לפקפק בזה מ"מ בתשובה סי' רט"ו חשש ג"כ לדברי הנוב"י וסייעתו לעשות נקב גדול כמוציא רימון כמ"ש מעלתו לעשות ובוודאי אין נפ"מ אם עושין אותו תחת השליבות כדעת מעלתו וכ"כ בספר תניא ויסתום הנקב ההוא בסיד ואבנים שלא יהיו המים זוחלין ואם הוא תחת השליבות יכול ג"כ להניח לבנה או אבן שלא יהא חשש זוחלין והחכם עיניו בראשו והנראה לפי ענ"ד כתבתי יהי ה' עמו וחפץ ה' בידו יצליח דברי ידידו הדו"ש: הק' משה שיק מברעזאווע: