אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה קפח

תשובה קפז

בעזהי"ת חוסט יום ד' בראשית כ"ו תשרי תרל"ה לפ"ק

החיים והשלום וכל טוב להבחור המופלא ומופלג החרוץ ושנון כש"ת מוה' שלמה זלמן ברייער ני':

מכתבו קבלתי ואם אמנם אני טרוד מאוד וגם ראות עיני חלושים מאוד אפי"ה לקחתי מעט פנאי להשיב מפני הכבוד ע"ד אשר ביקש ממני ופלפל בעצמו בהלכה זו לחקור אם אשה שנטמאה ע"י מציאת כתם אם רשאית לטבול בשבת ושורש הספק הוא בש"ע יו"ד סי' קצ"ח פסק הרמ"א דאשה שהיתה יכולה לטבול קודם שבת דאינה רשאית לטבול בשבת וב"י הביא זה בשם המרדכי וביאר טעמו בתה"ד סי' רנ"ה דאע"ג דאמרינן דאדם רשאי לטבול בשבת משום דנראה כמיקר מ"מ כיון דנהיגו שלא לרחוץ בשבת משום חשש סחיטה א"כ אם טובל עצמו לא שייך דנראה כמיקר דהרי למקיר נהיגו איסור ע"כ דטובל לטהר הוי מתקן אלא שאם הוא במקום מצוה היינו בזמנ' דטבילה בזמנה מצוה לא חיישינין למתקן משא"כ בעבר זמן ובביצה דף י"ח אמרינין דבנטמא בוולד הטומאה טובלין ביו"ט ופרש"י משום דלא הוי רק מדרבנן לא חשיב תיקון וא"כ בכתם דטמא רק מדרבנן לא חשיב כמתקן נהי דהה"מ בפ' כ"ג מה' שבת כ' דטבילת כלים אפילו הוי רק מדרבנן אסור בשבת וביו"ט דדווקא וולד הטומאה דחזי גם בלא טבילה בחולין ולא חשיב מתקן א"כ ה"ה בכתם אף ע"ג דהוי רק מדרבנן מ"מ כיון דהש"ע או"ח סי' שכ"ג הביא המחבר ב' שיטות בזה וכ' די"א מותר לטבול ונהי דהמחבר מסיק לאיסור היינו משום דיש תקנה למסור לנכרי ולשאול ממנו כמו שמבואר אבל בלא"ה משמע דלא הי' אוסר וגם בכתם דהוא דרבנן איכ"ל דשרי עכ"ל בקצרה.

ולפי. ענ"ד פשוט דגם בכתם אסורה אשה לטבול אם עבר הזמן דהנה הפ"י הקשה בביצה שם על התה"ד דכ' דבזמנה מותר משום מצוה א"כ עמדה קושית התוס' בשבת דף קי"ד דמנ"ל לש"ס דרבא הדר בי' מברייתא מהא דתני' טובלין ביוה"כ וכו' דלמא אתיא האי ברייתא כמ"ד דטבילה בזמנה מצוה ולכך שרי ומ"ש מעלתו דתה"ד כ' כן רק משום דאינו אסור אלא משום מנהג ובכה"ג במקום מצוה לא נהגו זה אינו דרחיצת רשות דהיינו להקיר הוא אסור משום מנהג וממילא לא שייך לומר על טבילת מצוה דמחזי כמיקר דהא להקיר אסור וממילא הוי כמתקן מדינא ועמדה קושית הפנ"י.

ויש לישב לפי ענ"ד דהרי זה גופי' טעמא בעי מדוע לא יהי' המצוה דוחה השבות דמחזי כמתקן וע"כ צ"ל הטעם משום דיו"ט עשה ול"ת הוא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה וכעין דאמרינין בר"ה דף ל"ב ע"ב ואפילו רבא סובר דיו"ט הוי עשה ול"ת ועיין בתוס' בשבת דף כ"ד סוף ע"ב ותוס' בקידושין ד"ה מעקה וכו' כ' דאשה אינה מחוייבת במ"ע שהז"ג והוי יו"ט ושבת אצלם רק ל"ת וא"כ אפשר למצוה לדחות הל"ת דיו"ט ושבת ונהי דהתוס' הסכימו דמ"מ הלאו אלים ע"י העשה דכתיב גבי' מ"מ שבות דיו"ט נהי דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקנו וכמ"ש הר"ן בר"ה שם מ"מ לא אלים הל"ת ואיכ"ל דהעשה דוחה הל"ת גבי אשה וכ"ש לפי סברת הראשונים דלא ס"ל סברת הרר יו"ט דאלים וקושיא משריפת קדשים תי' הפנ"י דשריפת קדשים הוי ג"כ מ"ע שהז"ג ואינה נוהגת בנשים וא"כ איכ"ל דהמרדכי הנ"ל סובר כהתוס' ולכך א"ש דתה"ד מיירי באשה ולכך שפיר כ' דבזמנה אע"ג דהוי כמתקן באשה דאינה אלא ל"ת ואתי עשה ודחי הל"ת אבל הא דכל חייבי טבילות טובלין דמיירי אפילו בגברי שפיר הוכיח הש"ס דע"כ לא חשיב כמתקן.

איברא דקשה לי דבזמנה רשאי לטבול א"כ גם שלא בזמנה לא יהא מחזי כמתקן דהוי אפשר למתלי דהוי טבילת מצוה בזמנה דהא דלא תלו העולם דהוי נטמא בוולד הטומאה כבר כ' המפורשים שם משום דוולד הטומאה לא שכיחא ולא מתלי בהו אבל טבילה בזמנה וודאי שכיחא ויתלו בו וצ"ל דאפילו בזמנה איכא למיחוש משום מחזי כמתקן שאפשר לחוש שיטעו עי"ז לתקן כלי ואפי"ה לא דחי מהאי חשש דספק למצוה וודאית ולפי"ז הי' מקום לדון דבכתם אפילו בזמנה לא תטבול משום דמחזי כמתקן והמצוות טבילה אינה וודאית וא"א לה לדחות וע"כ צ"ל דבכתם דהוי דרבנן לא חשיב כלל כמתקן ואפי"ה אסרו משום לא פלוג דמאן מפיס ודווקא בוולד הטומאה דלא בעינן הערב שמש וניכר לכל דהוי וולד משא"כ בכתם נראה דלא פלוג.

ועוד נראה לי מלשון רש"י בביצה דכ' דוולד הטומאה אין כאן טומאה דאורייתא ולשון כאן מיותר ותו יש לדקדק מאי שנא וולד הטומאה דנקט הא איכא גם אבות הטומאה שאינם אלא מדרבנן ויעויין תוס' יו"ט רפ"ב דמקוואות פלוגתות הרמב"ם בזה והצל"ח הקשה מתרומות ומעשרות דרבנן למה יהיו אסורים משום מתקן אי דרבנן לא חשיב כמתקן ונראה דזה בא רש"י לישב במתק לשונו דוודאי בדבר דשייך דאורייתא וגם דרבנן לא פלוג רבנן בין דאורייתא לדרבנן דדווקא בוולד הטומאה דלא שייך בי' דאורייתא התירו וכעין דאמרו ר"פ כל הבשר גבי חלת ח"ל וממילא בטבילת נדה מושכחת דאורייתא ודרבנן בכתם ולכך לא פלוג וזה שכ' רש"י דאין כאן דאורייתא דהיינו דלא מושכחת בהו כלל דאורייתא וכן בטבילת כלים חדשים למאן דאמר טבילת כלים דרבנן אבל בכתם וודאי אין חילוק כן נראה לפי ענ"ד.

ועוד הרי בשאלתות כ' עוד טעם אחר דלא לטבול בשבת כי היכא דלא להרחיק החפיפה מן הטבילה וזה שייך גם בכתם ובלא"ה נראה דספק כתם הוי כגופו של איסור דהרי אסרו משום דלמא ארגשה ולאו אדעתה ובכללי ס"ס כלל י"ז הביא הש"ך בשם או"ה היכא דאסרו משום חשש איסור בגופה לא מקרי ספק כלל ומטעם זה הי' קשה מאי שהביא הטו"ז בריש סי' ק"צ סק"ב להקשות דכתם יהא ס"ס ובאמת לפי הטעם שאמרו בריש פרק הרואה כתם דטמאו חכמים משום דלמא ארגשה לא קשה כמ"ש הש"ך בכללי ס"ס הנ"ל וה"ה הכא לענין מתקן נראה דאיסור כי האי חמיר טפי:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה