אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה קנג

תשובה קנב

החיים והשלום וכל טוב לאהובי תלמידי בן אחי הרב המופלא והמופלג בתורה וביראה כש"ת מוה' יוסף ברעזניטן נ"י מורה הלכה בק"ק וואכטרלין יע"א:

מכתבך קבלתי וכו' ואשר שאלת ממני הלכה למעשה בישראל שקיבל בקבלנות לבנות בית תפלות והישראל שוכר לו פועלים גוים ומלאכתו נעשה ע"י אחרים אי שרי דנהי דהטו"ז בסי' קמ"ג ס"ק ד' כתב דאפילו למאן דשרי היינו רק לסייע להגוי אבל לבנות אסור מכל מקום על ידי אחר אפשר דשרי עכ"ל הנה לדינא יש שלשה חלוקי דינים בזה,

א) בית שמעמידין בו ע"ז נראה דלכ"ע אסור כמ"ש הש"ך רסי' קמ"ג והשיג על הב"ח דמשמע מיני' דמתיר אפילו בכה"ג ואפשר דהב"ח סובר כמו שנראה מדברי חידושי הרמב"ן בעבודה זרה דדווקא בעושה בנין עצמו שעומד עליו ע"ז אסור דהוי כגידולי ע"ז וכחלק ממנו מה שא"כ הבית שיש בו ע"ז והמג"א בסי' קנ"ד ס"ק י"ז הביא בשם הר"מ דבית כה"ג מותר לעשות ממנו ביהכ"נ ודחק אמאי אינו מאוס וכי משום דהוי מחובר ואע"ג דלענין ע"ז עצמה דינו של תלוש ולבסוף חברו כתלוש לענין מכשירין י"ל ומחובר אינו נאסר אפילו לגבוה ואפשר לישב בזה דברי רש"י שדייק מינה הב"ח כן דלכך נקט רש"י דמיירי בנעבד דאי הוי רק תשמיש לא הי' נאסר ואיך קתני סיפא דאסורין מיהו על גוף הדין של הר"מ פליגו עלי' עיין א"ר שם ופרמ"ג ודגו"מ:

ב) בית שיש שם ע"ז בבית קטן או כיפה בתוכה דהבית הוי רק תשמיש דתשמיש ובכה"ג כ' הטור דלרש"י ורמב"ן שרי לבנות הבית דעל תשמיש דתשמיש לא גזרו לאסור והתוס' חולקין ואומרים דאסור לבנות עמו אפילו בתשמיש ותשמיש ומדברי הש"ך בס"ק א' הנ"ל נראה דמסכים בזה דלרש"י תשמיש דתשמיש שרי וטו"ז ס"ק ד' שם כתב דאיכ"ל דגם לרש"י רק סיוע מותר ולכאורה דבריו סותרין למ"ש שם בס"ק ב' דמשמע דווקא בבית שעומד בו ע"ז אסור לעשות חלונות ומזה נראה דתשמיש דתשמיש שרי לבנות דמאי שנא חלון משאר בנין:

ג) אמנם יש בית ג' בכיתי אוה"ע ואין להם בבתי תפלותם שום צורת ע"ז ואפי"ה עבודתם היא ע"ז וכמ"ש הרמב"ם בפי"א ממאכלות אסורות דעבודת הנוצרים היא ע"ז והמשתחוה ומודה ומתפלל ומאמין בה הוי ג"כ עבודה וחייב עליה סקילה כדקי"ל באומר אלי אתה או השתחוה לה או מקבלה באלוה חייב סקילה וא"כ העבודה בבית הזה הוא ע"ז ויהיה שוב אסור לבנות איתו בנין דמקרי תשמיש לע"ז מיהו נראה דהבית של כתי האומה ההוא כקאלופינער אע"ג שאמונתם ע"ז אין הבית תשמיש ע"ז מדינא שהרי עבודתם השתחוואה והודאה א"צ בית ונעשה בחוץ ואין הבית תשמיש לעבודה זרה אלא להאנשים העובדים שם להצילם מזרם ורוח וגשם אבל לא לע"ז וא"כ בית כזה יהא מותר לבנות ולא חשיב תשמיש וראי' לזה מדברי קדושת ביהכ"נ דהאריך הר"ן ריש פרק בני העיר מאי קדושתי' ולרמב"ן הוי כתשמישי מצוה ולר"ן כתשמישי קדושה ונראה שם דהיא רק מדרבנן עיי"ש ואפשר דגם בעבודה זרה גזרו כן מדרבנן ואסור להתפלל בהן אפילו בבית תפלות בכה"ג:

והנה צריכין אנו לחקור איסור זה דאסור לבנות תשמיש ע"ז לכל מר כדאית לי' לעיל אי אסור מן התורה או מדרבנן לעשות עבודה זרה עצמה לגוי ילפינן מקרא דפסל ומסכה לא תעשו לכם וכמ"ש הרמב"ם בפ"ג מע"ז דין ט' ומזה אפשר לדייק דווקא ע"ז עצמה חסרה תורה לעשות ומנ"ל תשמיש ע"ז אמנם לכאורה הו"א דלא גרע ממכבד ומלביש ומנעיל ע"ז דקי"ל דהוא בלאו כמ"ש הרמב"ם שם בדין ו' והטעם דהעושה דברים לכבד הע"ז וא"כ הבתים הבונים סביבותם הוא ג"כ לכבודה ולסלק ממנה כל דבר מגונה הוי כמכבד ומלביש ונהי דמכבד ומלביש היינו בפנים ממש מכל מקום מסברא נראה דאין לחלק דבקרא לא כתיב מכבד ומלביש אלא דילפינן דכל שמכבדה אסור ואפילו תשמיש דתשמיש דומיא דמלביש אפילו בגד על גבי בגד מסתמא בכלל.

ונראה דוודאי אם עושה כן כדי לכבדה עובר בלאו ההוא אבל כאן מיירי בעושה לטובת עצמו כדי להרויח שכרו ונהי דזה לא מקרי דבר שאינו מתכוון מלבד דהוי פסיק רישא עוד כתבו התוס' בביצה דף ל"ב ע"ב ד"ה מלמטה בסוף הדיבור דכל כהאי גוונא לא מקרי דבר שאינו מכוון דהרי מה שעושה זה רוצה לעשות וזה מקרי רק מלאכה שאין צריך לגופי' וזה אשורי כשאר איסורין ואפי"ה למנין ע"ז מיקר תלי' אם מאמין בה ואם רצונו לכבדה לא מבעי' לפרש"י בסנהדרין דס"ל דליף בחד פי' מלאו דאל תפנו אל האלילם והיינו בעושה לכבודה ועוד דלא גרע מעובד מאהבה ומיראה דפטור לרבא וכמו שפסק הרמב"ם שם וא"כ בכה"ג שוב אינו אסור מה"ת אלא דאכתי י"ל דאסור משום לפני עור או משום מסייע עוברי עבירה מיהו הכא סתמא דמלתא אם הישראל לא יעשה ימצא גוים רבים אחרים שיעשו וא"כ בכה"ג תליא בב' שטות המובאים ברמ"א רסי' קנ"א וכ' הרמ"א דנהגו בכה"ג להקל וכל בעל נפש יחמיר לעצמו ומרן הגאון זצ"ל בחת"ס סי' קל"א כ' כעין זה לישב דברי הרמב"ן כיון דבין כך וב"כ יולד בן לע"ז למה יפסיד זה שכרו עיי"ש:

ולפי"ז היוצא לנו מזה דג' בתים הן זה שהוא תשמיש לע"ז אסור והב' תשמיש דתשמיש תליא בפלוגתא והג' בית שאין בו ע"ז כלל מ"מ הוי מסייע וראוי לכל בע"נ ליזהר מזה ועתה נבוא לדין השני איך הדין ע"י אחרים הנה בב"מ דף צ' איבעי' דלא איפשטא אי אמירה לגוי בשאר אסורים אסור והרא"ש שם וכן הר"ן פסקו להחמיר והראב"ד הובא שם דפסק להקל ובתשובת פמ"א ח"א סי' ס' צידד היכא דיש עוד צדדים לסמוך על הראב"ד ובאמת הראב"ד עצמו סותר דבפ"א מכלאים פסק להחמיר האיבעי' וצ"ל דתרי ראב"ד נינהו ולראב"ד הזה ג"כ שרי ע"י אחרים ומ"מ כיון שהעלינו דאסור משום מסייע לאיסור ראוי לכל בעל נפש להחמיר ואפילו ע"י אחרים מקרי מסייע כן נראה לפי ענ"ד הכ"ד רבך ודודך.

הק' משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה