אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה קמח

תשובה קמז

(אמר המסדר אם כי רובן ועיקרן של תשובה זאת הן הן הדברים שנאמרו למשה רבינו הגאון זצוקלה"ה בתשובה הקודמת ורק כאן באו הדברים יותר מסודרים גם יש בראשון מה שאין בהעתק שני ואין ביה"מ בלא חידוש לזאת העתקתי שניהם.)

כללא הוא דגוי אינו נאמן לא לאיסור ולא להיתר ואפי"ה אין למדין מן הכללות דלפעמים נאמן.

א') במלתא דעל"ג פסק הרמ"א ביו"ד סי' פ"ו סעי' א' ובש"ך שם סק"ב דנאמן אפילו להתיר והיינו אם יכולין לברר מיד דהרי גם מיתה מקרי מלתא דעל"ג ואינו נאמן אלא לעדות אשה וע"כ היינו דווקא היכא שיכולין לברר מיד אבל הרמב"ם וב"י לא פסקו כן אלא דבגוי אין סומכין עליו אפילו בכה"ג מ"מ היכא דיכולין לברר וגם מסלפ"ת גם הב"י מודה דהרי בריש סי' צ"ח פסק דסמכי' אגוי מסלפ"ת וכ' שם הש"ך סק"ב ובפר"ח הטעם הואיל שיכולין לברר והי"א דס"ל דבעינין קפילא ומסלפ"ת נראה טעמייהו דחיישו דגוי אמר בדדמי ולא מהני מלתא דעל"ג לא משקרו ולכך צריך קפילא עכ"פ הב"י דס"ל דסגי במסלפ"ת לחודא ע"כ ס"ל כנ"ל ואדרבה להרמ"א קשה למה לי' כאן בסי' צ"ח מסלפ"ת וצריך לומר דהי' יכול לאשתמוטי ולומר שלא הרגיש בטעם ולא מתבדה כולי האי לכך בעינין לכ"ע גם מסלפ"ת עכ"פ לרמ"א וסייעתו אפילו אינו מסלפ"ת ואפשר להשביח מקחו נאמן להתיר א"כ כ"ש לאסור וקשה בסוף סי' רצ"ד סתם הש"ע בגוי שאומר שפירות אלו של ערלה א"נ לאסור ואפילו באומר שמפלוני לקחן ומצאתי בפר"ח סי' פ"ג סקכ"ז הקשה כן ותי' דבסי' רצ"ד איכא למיחוש לקנוניא ולא זכיתי להבין דבריו אלא א"כ הוא מפרש במ"ש איש פלוני היינו גוי וכן באמת הגירסא בתוספתא שלנו אבל הרא"ש בפ"ק דקידושין סי' ס"ב לא פי' כן ועיי"ש שם בקרבן נתנאל וכן משמע פשטות הלשון דמישראל קאמר וקשה איך ניחו' לקנוניא הא ע"א נאמן:

ולכאורה יש לישב ולומר דווקא בסי' פ"ו נהי שכ' התוס' בחולין דף ס"ג ע"ב דרוב עופות טמאים הם מ"מ איכא סימני בצים אלא דאינם מחוורים מ"מ רוב ליכא ואינו אומר נגד הרוב אז נאמן בכה"ג אבל בסוסי' רצ"ד רוב פירות אינם של ערלה ונגד רוב אינו נאמן אפילו ביכול לברר מ"מ לא מסתבר שלא לחוש לדבריו אפילו לברר ומ"ש ממה דאמרינין בקידושין דף ס"ו ע"ב דהיכא דיכול לומר שלח ואחוי לכ"ע חוששין לדברי הע"א אפילו לענין ממון ודבשבע"ר מסתבר דצריך לחוש דהרי בכל מלתא דעל"ג יש פלוגתא אי נאמן מן התורה גבי דבר שבערוה עיין בריב"ש סי' קנ"ה והנוב"י בתקנע"ג סי' ל"ג האריך והוכיח דמה"ת נאמן ואפילו מאן דפליג וכ"פ בח"מ סוסי' ל' מ"מ נרא' דמה"ת צריך לברר ונאמן לזה וכן פסק הסמ"ע בח"מ סי' ל' ס"ק כ"ב גם לענין ממון ונהי דהש"ך שם פקפק עליו לפיענ"ד אינו מוכרח לפי מאי דמשמע בקידושין שם ועיין בתשובת מרן חת"ס סי' ג' משמע דנאמן משום שיכול לומר שלח ואחוי ואין חילוק:

ובשו"ע סי' קכ"ז בשם הרב דק"ק טשערניווע ני' לא נחית לזה ולפי"ז נראה דגם בגוי ראוי לנו לחוש גם נגד חזקה ורוב וקשיא הא דסי' רצ"ד וצריך לומר דהתם מיירי דפלוני זה אינו לפנינו או דווקא אם שואלין אותו ואומר של עוף פלוני דהוא רואה שאנו מדייקין אחריו ואז הוא ירא שמא יתבדה אבל באומר מעצמו מפלוני הוא אפשר שסבר שלא דייקו אחריו ואינו חושש עכ"פ כללא הוא דהיכא דמסלפ"ת וגם יכול לאגלויי מיד נאמן לכ"ע ואפשר דנגד רוב או חזקה א"נ וביכול לגלות בלבד תליא בפלוגתא הנ"ל:

ב) אומן איתא ביו"ד סי' קי"ד סעי' ה' דלא חיישינין שיזייף דלא מרעא אומנתו וראי' מאו"ח סי' כ' גבי ציצית דתגר נאמן והפר"ח שם הקשה הא הר"ן בפ"ק דחולין כ' זה רק להלכה ולא למעשה ועיין במג"א רסי' כ' תמצא דלא קשה בהאי דחולין לא מרעא אומנתי' שאין בו זיוף כי אם לענין או"ה וכן מוכרח לכאורה ממאי דקשיא לכאורה בסי' צ"ח י"א דלא סמכינין אקפילא לחודא ומ"ש מתגר וצ"ל כמ"ש המג"א דבסי' צ"ח אפילו אם ישקר לא יהא זה ריעותא לאומנתו אלא יאמר ששיקר שבאיסור לא איכפת לי' ולכך י"א שבעי' תרתי דעל מסלפ"ת נמי אין לסמוך בכה"ג אע"ג דעל"ג מ"מ ישתמט ויאמר שאינו בקי בטעימה ולכך בעי' קפילא ועי"ז מהני עביד לגלויי.

והנה הש"ך בסי' ש"ב ביו"ד סק"ד כ' באומן לא חיישינין הואיל ויכול לברר וקשה הא יכול לברר בלא אומן מהני לרמ"א בסימן פ"ו ונהי דאומן אפשר דלא מהני התם מטעם הנ"ל ועיין עוד בח"צ סי' ל"ט עוד טעם אבל היכא דמהני אומן מהני אפילו ליכא למיקם עלי' דמלתא וכמ"ש ביו"ד סי' קי"ד והפמ"ג סי' מ"ו סק"י לענין המסורסים:

ג) היכא דלא שייך מעלות הנ"ל דהדין דאינו נאמן אפילו אפשר שעתיד להתגלות דהרי מיתה חשיב עשוי להתגלות לבסוף ואפי"ה אינו נאמן אלא בעדות אשה ובמסלפ"ת מ"מ היינו להתיר אבל לאסור מושכחת לה דנאמן אם הוא חפץ שלו ובידו ולא שייך להשביח מקחו לכ"ע נאמן ולא אמרינין אשר פיהם דיבר שוא דהרי חזינין דהוא בא לשוי' דבר איסור ונאמן על שלו מגו דאי בעי קלי' וכמ"ש הרשב"א בתשובה סי' קי"ח אבל היכא דשייך לומר דאינו אומר אלא לפנים משום להשביח מקחו אע"ג שהוא שלו פליגו הרשב"א פסק כרשב"ג דאינו נאמן והרא"ש פרק אלו מגלחין סי' ע"ט פסק כרבי דחיישינין לדבריו לאסור דהרי כיון לתלינין להשביח לא שייך מיגו מ"מ חיישינין לדבריו לאסור:

והרא"ש שם במוע"ק הביא מזה ראי' דה"ה דנאמן לאסור בשל חבירו היכא דמסלפ"ת עיי"ש אע"ג דהכא הוא שלו מ"מ ס"ל מעלה זו שהוא שלו לא מהני היכא דלית לי' מגו וכיון דתלינין דלהשביח הוא אומר כן ואפי"ה חיישינין לדבריו ה"נ במסלפ"ת בשל חבירו וודאי אם אינו מסלפ"ת חזקה שהוא משקר כדי להכעיס לחבירו וכמ"ש המרדכי במוע"ק דף פ"ג אות תק"ך דא"כ יתמלאו כל הבגדים כולם קרעים אבל במסלפ"ת בשל חבירו הוי כמו שלו אפילו אינו מסלפ"ת דאז אין כאן חשש רק דנימא דמשקר משום ה איזה טעם או שאינו חושש על שקר א"כ לכך מספיקא מחמירין.

ואע"ג דלכאורה הרא"ש חייש רק במלתא דעל"ג דהרי התוס' מיירי בכה"ג באומר מאיש פלוני מ"מ משמע דלא ס"ל לחלק והנה הש"ע בסוסי' רצ"ד פסק כרשב"א להקל וכן הא דפסקי' בסי' י"ו סעי' י"א הוא כרשב"א אבל להרא"ש אפילו לאחר שיצא מתח"י אם מסלפ"ת נאמן להחמיר ואפי"ה פסק בסי' שצ"ז לענין אבלות דנאמן גוי במסלפ"ת ואע"ג דהרא"ה יליף זה מרבי וצ"ל דלפי המסקנא טעמי' לכ"ע הואיל והאמינו מסלפ"ת לענין עדות אשה נאמן גם בעלמא על מיתה וגם הר"מ סובר כן לפי האמת כמ"ש המרדכי בשמו אלא דגמגם גם על ע"א ישראל אבל כיון דלזה מאמינים גם על זה נאמן:

ד) כ' היש"ש פ' כ"ה סי' ס"ה דהיכא דליכא חזקה חיישינין לדברי גוי לאסור והטו"ז בסי' קכ"ב סק"ד והש"ך שם ובסי' קכ"ז סקי"ט השיגו עליו ולפיענ"ד דבריו נכונים דס"ל כרשב"א אלא דסובר דדווקא נגד חזקה או רוב כגון באומר של ערלה שאומר נגד הרוב וכן באותו ואת בנו בכה"ג סובר הרשב"א דאין חוששין לאסור אבל גבי סתם כלי של גוי דמותר מטעם ס"ס ואולי אמר נגד הס"ס ג"כ אין חוששין אבל באומר רק נגד חד צד שבישל בו היום ובזה אינו אומר נגד הרוב ולא נגד חזקה לכך נאמן והיינו במסלפ"ת ומושכחת לה בשואל מסלפ"ת כגון שא"י שאו"ה תלוים בו כמ"ש הכו"פ בסי' צ"ח וס"ל דהיינו טעמא דנאמן לאסור ביו"ד סי' שי"ג סעי' ב' בהגה"ה וזה ג"כ דעת הטו"ז בסי' קכ"ב סק"ד במסלפ"ת נאמן והיינו היכא דליכא חזקה ומיושב נמי קושית המנח"י בכלל נ"ט סק"ז:

ה) היכא דיש רגלים לדבר גוי נאמן לאסור כמ"ש המהר"ם לובלין בתשובה והובא בטו"ז סוסי' מ"ח ובסי' שי"ז סעי' ג' בהגה"ה כ' דאפילו להתיר נאמן אם יש לן צירוף למסלפ"ת גם שהיתה חולבת והיינו ג"כ רגלים לדבר אלא ששם הם רגלים לדבר טובא כמבואר בתה"ד סי' קע"א:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה