מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה קמא
עוד להרב הנ"ל.
ומה ששאלת עוד בדין כלי זכוכית הנקחין מן העכו"ם האיך יש לנהוג בם דהנה לענין חמץ פסק המג"א בסי' תנ"א סקמ"ט דמן הסתם לכתחילה אסור ובדיעבד מותר ואם שמשו בהן בחמין או בכבוש מעל"ע אפילו בדיעבד בעינן הגעלה דווקא וכ' שם הפמ"ג דמהטו"ז משמע דבדיעבר כשר אפי' בלא הגעלה אע"ג דשומש בהן כחמין או כבוש מעל"ע וביו"ד בסי' ק"ה כ' הפרמ"ג דכלי זכוכית שנכבש בהן דבר איסור יש להתיר במקום הפסד מרובה ולענין שימש בהן בחמין לא גילה דעתו ונראה לפי ענ"ד דגם כן כשר בדיעבד דהרי קי"ל דכלי זכוכית שיע ואינו בולע כמו שכ' הטו"ז בסי' קל"ה סקי"א ואפילו לפי מאי שכ' הש"ך שם סקכ"ג דבולע מעט ובאמת הם הולכים לשיטתם דהרי הראשונים דימו זה ללב דאמרינין דשיע ולא בלע ובסימן ע"ב יש שיטות אי קי"ל כתי' דלב שיע ומ"מ כ' שם הש"ך בסק"ג דבולע רק מעט כ"א בבישול וא"כ בכלי זכוכית דלא שייך תשמישו בחמין אלא ע"י עירוי וקי"ל כר"ת דעירוי מבשל כדי קליפה וא"כ בכדי קליפה הוי עירוי כבישול ובבישול אמרינין בלב דאף דשיע בולע והכא נמי כן.
מיהו כיון דאינו מבשל אלא בכדי קליפה וכדי קליפה הוא מיעוט ומן הסתם יש ס' כנגדו וכמו שהובא בטו"ז סי' צ"ט סעי"ק ט"ו וא"כ שוב מותר בדיעבד מיהו אכתי אינו מוכרח דהרי גם יותר מקליפה ע"י עירוי הוי עכ"פ ככבוש ואפשר דמקרי ס"ס דאולי כהטו"ז דכבוש אינו בולע כלל וכשיטת המחבר בסי' תנ"א ואולי כרש"ם דעירוי אינו אלא מבליע וכל זה בנודע אבל בלוקח סתמא מגוי כלי שתי' שיש לחוש אולי שימש בהם בחמין או בכבוש פסק ביו"ד סי' קכ"א סעי' ה' בקונה סתם כ"ח מותר להשתמש בהם מיהו שם כתב הטעם משום דא"א בהגעלה וא"כ בזכוכית שהכריע המג"א בסי' תנ"א סקמ"ט הנ"ל דמועיל הגעלה בכה"ג בכלי זכוכית וכוונתו וודאי ע"י עירוי דעל גבי אש ממש לא מושכחת בזכוכית דפקע ואם כן בקונה זכוכית מגוי ויש לחוש דשימש בו ע"י חמין או בכבוש יש להגעילם ע"י שיערה עליהן חמין באופן שלא יובקעו כגון שמניחין בו כף או דבר אחר ובאמת הא דאיתא ביו"ד סי' קכ"א דכ"ח דאין שייך בהן הגעלה משמשין בהן כך ואמאי יערה עליהן ג"פ מעל"ע וצ"ל דהרמ"א מיירי ביש לחוש ששימשו בהן חמין וא"כ צריך כבולעו כך פלטו והרי אין כלי חרס יוצא מידי דופיו וא"כ אין תקנה אבל להש"ך שכ' שם שה"ה באם יש לחוש שנכבש מעל"ע לכאורה כיון דבליעתו בצונן יהא צריך עירוי ג' מעל"ע ועכ"פ בכלי זכוכית נראה לדינא כמו שכתבתי ואחתום בברכה דברי חמיך הדורש שלומך:
הק' משה שיק מברעזאווע: