מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה קמ
שיל"ת מוש"ק פ' תצא תרל"ג לפ"ק:
החיים והשלום וכל טוב לחתני הרב המאוה"ג כש"ת מוה' יעקב פראגיר ני' עכאליש האבדק"ק אדא והגלילות.
מכתבך קבלתי ואשר שאלת בענין קדירות של ברזל המצופין בפנים גליזיר"ט איך דין הכשירן וכבר ראית דברי מרן הגאון בעל חת"ס חיו"ד סי' קי"ג ודעתך הי' נוטה למה שראית תשובה בשומר ציון מכתב קצ"ז מרב אחד דמתיר בהגעלה ג' פעמים וכבר כתבתי בתשובה אחת (עיין בחאו"ח תשובה רל"ח) להשיג עליו ולדינא אנו קימ"ל כמ"ש מרן זצ"ל הן אמת דאז לא הי' עדיין נודע ציפוי הגליזר"ט מה הוא אבל עכשיו כבר העידו הפרעפעסארן מפאקלאטעטין והובא בעלי האיזראליט זה יותר מששה שנים עדות ההוא ונהי דאין גוי נאמן ואפילו תגר ואומן נראה דבכה"ג אינו נאמן וכמ"ש המג"א בריש סי' כ' דכל דלא הוי זיוף לא שייך מרעי' אומנתו והא דכתב בסוף סי' ת"ב בד"מ דישאלו לאומני' בענין עשיית כלי התם קשה לזה מכל מקום בפאקאליטעטי"ן הוי כמו שטרות העולין בערכאות דאיתא בחו"מ סי' ס"ח דלא נחשדו לשקר וכמו שהאריך מרן זצ"ל בחלק אהע"ז סי' מ"ג לענין עדות אשה וכיוצא בזה והם העידו שהציפוי גליזיר"ט של הנך קדירות ברזל הוא משל חרס ואם יש שם אתך עלה ההוא ראה בו וא"כ ברור הוא דהוא של חרס ואין להתיר בהגעלה.
ואין לומר דמ"מ הציפוי הוי רק כקליפה וסתם כלי יש בה ס' נגד קליפתו וכדעת הרשב"א ביו"ד בסוסי' צ"ט חדא דהאחרוני' הסכימו דלא כהרשב"א ותו דאפילו נימא דאין הציפוי חרס מעכב גוף הקדירה של ברזל להפליט כמו דאיתא באו"ח סי' תנ"א סעי' י"ג בקדם טלאי לבלועה שאינו מונע מלהפליט וגם זה אינו ברור דיש לחלק מכל מקום אפילו נימא כן הא הברזל אין לו מקום לפלוט אלא ע"י הציפוי וכיון שהציפוי הוא של חרס הרי הכל נשאר בהציפוי דכ"ח אינו יוצא מידי דופיו לעולם וא"כ אין לנו מקום להתיר בהגעלה אלא שבירושלמי ר"פ אלו עוברין איתא בשם רב דבקדירות חמץ מועיל בכלי חרס גיעול ג' פעמים והביאו שם בשומר ציון וכבר הקשה כן בקרבן העדה שם ופשוט דש"ס דידן פליג על זה וס"ל דרב ס"ל דקדירות בפסח ישברו כמבואר בפסחים דף למ"ד.
וכן מוכרח ע"כ דהרי אמרינין שם בפסחים דף ל' ע"ב דהתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו שהרי אמרה תורה וכלי חרס כו' תשבר וע"כ דאינו מועיל ג' פעמים הגעלה ואך גם אם נימא דמועיל הרי מ"מ בוודאי משהו נשאר בתוכו דהרי בירושלמי שם בעצמו אמר דאפי' לאחר הגעלה ג"פ אסור לבשל בו במינו וא"כ ע"כ נשאר בו משהו וס"ל דלא כרשב"א סוסי' צ"ט הנ"ל ולכך כלי חרס נשאר לעולם באיסורו ואינו מועיל גיעול ג"פ כי אם באיסורי דרבנן ורב דהתיר בחמץ איכ"ל דחמץ שאני כדפריך גם בש"ס דידן וליעבד בהו שלא במינו והקשה בתוס' הא אין מבטלין איסור לכתחילה ותי' דבליעת חמץ בכלי לא הוי אלא משהו והרא"ה תי' דחמץ מקרי התירא בלע וא"כ בשאר איסורין דאית להו עיקר בדאוריית' אפי' לדעת הירושלמי אינו מועיל ג"פ הגעלה:
ועוד יש לישב קושית הקרבן עדה דהרי אמרו חכז"ל שהתורה העידה שאינו יוצא מידי דופיו לעולם אלא שיוצא מעט מעט אמנם לכאורה יש לומר כיון דהגעיל ג' פעמים מה שלא יצא בג' פעמים שוב לא יצא לעולם דהרי ג"פ הוא חזקה בכמה דברים ואולי דכן ס"ל להירושלמי דנוכל לסמוך על זה וא"כ י"ל דזה דווקא למ"ד ווסתות דאורייתא והנה ר"ה ס"ל בנדה דף ט"ו דווסתות דאורייתא ובריש מפנין פריך מר"ה על רב וא"כ גם רב סובר ווסתות דאוריית' וחזקה דג"פ מועיל להוציא מידי חזקה ולכך ס"ל להירושלמי אליבא דרב דמועיל הגעלה ג"פ אבל לדידן דקי"ל דווסתות דרבנן וחזקה דג"פ אינו יכול להוציא מידי חזקה וא"כ לענין הגעלה נמי כן אין הגעלה ג"פ מועיל ולכך ס"ל דאינו מועיל הגעלה ג"פ אלא באיסור דרבנן ובלא"ה האי הלכה פסוקה ומבוארת בטור בסי' קכ"א ובש"ע סוסי' קכ"א דדווקא באיסור דרבנן דלית לי' עיקר בדאורייתא מועיל הגעלה ג"פ ומי יוכל להקל כנגדן וא"כ בהנך קדירות של ברזל המצופים כיון דהציפוי של חרס די לן בקולא שכ' מרן זצ"ל להכשיר בליבון דמילוי גומרא ולא חיישינין דחייס עלה דהרי החיצון נשאר והכא מסתבר: