מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה קלה
החיים והשלום וכ"ט ורפואה שלימה להתורני המופלג מוה' יהודא ליב בקהל מיקלאש יע"א:
מכתבו בא ליד אדמ"ו כשבא מעיר מלוכה ווין וכו' ועדיין לא עלתה לו שום רפואה לעיניו וכו' ואך לאשר מעלתו שאל בדבר ששייך לרפואת גופו צוה עלי לכתוב את כל אשר יקרא מפיו אלי והוא ע"ד אשר שאל שזה ארבעה שנים שנחלה ע"י גילדנע אדער וכבר עסק ברפואות ע"י רופאין מומחין ולא עלתה לו ארוכה וכעת אמר לו ערל אחד ממכיריו כי גם לו הי' חולה זאת ועלתה לו ארוכה ע"י ששתה מי רגליו ומעלתו שואל אם רשאין לעשות רפואה זאת א' משום בל תשקצו ושנית שאין רפואה זאת בדוקה הנה בש"ע סוסי' קי"ו כ' שאכילת ושתיית דברים המאוסים אסור משום בל תשקצו ולדעת הטו"ז וסייעתו שם הוא איסור תורה ולדעת הרמב"ם הובא בפ"ח שם הוא רק מדרבנן ולפי"ז הי' נראה דאסור לרפאות עמהם חולה שאב"ס רפואה שאינה בדוקה דמבואר ביו"ד בסי' קנ"ה דאין מתרפאין בדבר איסור אפילו באיסור אכילה דרבנן אלא רפואה ידועה או עפ"י מומחה:
אמנם ביו"ד רסי' פ"א מבואר דשתיית מי רגלים של אדם מותר ובש"ך שם ס"קג כ' דלכתחילה יש לאסור משום בל תשקצו ובמרדכי לא התיר רק לחולה שאב"ס והקשה הפמ"ג אמאי מותר לחולה שאין ב"ס הא בל תשקצו הוא איסור תורה ותי' כיון דאינו אסור אלא משום שיקוץ הנפש וזה דווקא בשותה לרצונו אבל אם שותה לרפואה לא שייך לאסור משום שיקוץ ודברי המרדכי הנ"ל הם מוכרחים בש"ס שבת דף קי"ג דקא מבעי' להו אם שותה מי רגליו לרפואה בשבת ודייק המרדכי דע"כ מיירי בחולה שאב"ס דאי בחולה שיש בו סכנה פשיטא דמותר דהרי כל האיסורים מותרין לו אלא וודאי דמיירי בחולה שאב"ס ובשבת הוא דקא מבעי' לי' אבל בחול וודאי דמותר אף לחולה שאב"ס וקשי' קושית הפמ"ג הנ"ל וע"כ לומר כתירוצו של הפמ"ג ואמנם עדיין הי' מקום לומר דדווקא במקום שהיא רפואה בדוקה היא מותר אך ז"א דזיל בתר טעמא כיון דגם אם הוא רפואה בדוקה אינה מותר אלא משום שאינו עושה זאת ברצון רק מכח הכרח לרפואתו ולתכלית בריאתו לא שייך בזה שיקוץ א"כ מסתבר דאף אם היא ספק רפואה ג"כ אין בו משום שיקוץ:
וראי' לזה מדברי המרדכי בעצמו שלאחר שכ' דבחול שרי לשתות מי רגלים לרפואה כ' דמזה מוכח דאם השתין תינוק לתוך מאכל אינו אסור והקשה הפמ"ג מנ"ל להביא ראי' לזה דלמא דווקא לחולה שאב"ס מותר אבל אם נפל שתן לאוכל אוסר ותי' שם דהמרדכי מפרש האיבעי' הנ"ל דאפילו באינו חולה ממש אלא שירא שיחלה וא"כ מבואר דכ"ש אם כבר הוא חולה אלא דהרפואה אינה בדוקה דשרי ובאמת לכאורה הי' נראה דאין פירוש הפמ"ג מוכרח במרדכי דנראה דדברי המרדכי נכונים כפשוטו די"ל דס"ל כמ"ש הרמ"א בסי' קנ"ה דאפי' איסור אכילה דרבנן אינו שרי לחולה שאב"ס אלא שלא כדרך הנאתן ואמאי שרי כאן וע"כ לומר דאפילו איסור דרבנן לית בי' וע"כ מתיר אפילו אם השתין תינוק לתוך האוכל: אמנם אחר העיון דברי הפמ"ג נכונים ומוכרחים שהרי מי רגלים אינם ראוים לשתי' וגרועים משלא כד"א ובשבת שם אמרו דאינה קרוי' משקה ושלא כד"א התיר לחולה שאב"ס וקשי' קושית פמ"ג הנ"ל וע"כ מוכרח דאפילו בספק רפואה מותר וכן משמע מדברי הש"ך הנ"ל סימן פ"א ס"קג דכ' דרק לכתחילה אסור ועל כן אם עושה כן לרפואה וודאי מותר ולית בי' משום שיקוץ כל זה נראה לדינא אבל טוב לחקור אם יש נאמנות לאותו ערל גם אין כל האנשים שווים באיסטנותם וה' ישלח לו רפואה שלימה לחליו ישלח עזרו מקודש הכ"ד: הק' משה שיק מברעזאווע.