אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה קכג

תשובה קכב

הנה בספר פתחי תשובה בסי' ק"ב ביו"ד אות יו"ד הביא בשם ס' בית יעקב דאע"ג דקי"ל ביו"ד סי' ק"ב דדבר הנדור שנתערב מקרי לדידי' דשיל"מ דזה דווקא בנדר אבל לא שבועה דאין מצוה לתשולי לשבועה אלא מדוחק ולכאורה דין זה ליתא לדעת הרמ"א שם בסי' ק"ב סעי' ג' דכ' כלי שנתערבה לא מקרי דשיל"מ משום דצריך הוצאות משמע אע"ג דמחוסר מעשה ואין מצוה לעשות אפי"ה מקרי דשיל"מ והש"ך שם סק"ח הביא דמהרש"ל פליג על הרמ"א בזה וס"ל דדבר שמחוסר מעשה לא מקרי דשיל"מ וע"כ ס"ל למהרש"ל כמ"ש הפמ"ג דנדר שאני דמצוה לאתשולי וממילא הדין דשבועה לא מקרי דשיל"מ:

ולכאורה דברי מהרש"ל מוכרחים מנדרים דף נ"ט ע"א דאל"כ גם תרומה יהא דשיל"מ מיהו אי משום הא ליכא קושיא על הרמ"א לפי מ"ש הפליתי בסי' צ"ט סקי"ב די"ל תרומה הואיל וצריך להעלות ולהרים סאה אחת ואז האיסור כמאן דליתא ולית בי' חשש משום דשיל"מ והש"ס לרווחא דמילתא תי' בע"א מיהו דברי הפליתי לכאורה ליתא לדעת הרמ"א לשיטתו דאי נימא קודם הרמה הי' דשיל"מ ולא נתבטל ממילא אסור להעלות דהוי לי' מבטל איסור לכתחילה ודברי הפליתי אפשר שהם לדעת הרמב"ם והש"ע דס"ל דגבי איסור דרבנן אפילו יש לו עיקר בתורה מבטלין איסור לכתחילה וכיון דמה"ת נתבטל רשאין להעלות ולבטל לכתחילה אבל הרמ"א לשיטתו דס"ל בסי' צ"ט סעי' ו' דאפילו באיסור דרבנן אין מבטלין א"כ ליכא למימר כתי' הפליתי:

ונהי די"ל דקושית הש"ס בנדרים נ"ט לכאורה בלא"ה לא קשה לפי מ"ש החק יעקב בסי' תנ"ז סק"י דהיכא דכבר אכל החולין לאחר שהפריש תרומה שוב אינו יכול לשאול על התרומה קשה דהו"מ הש"ס לשנויי דהבעלים אכלו החולין וא"ל דקושית הש"ס מדסתם דהא מוקי לה בגוונא חדא בתרומה ביד כהן ודחי והוי מצי לאוקמא בכה"ג וצ"ע מיהו מסתימת הפוסקים משמע בכו ענין וכן פסק ביו"ד סי' שכ"ג סעי' א' ברמ"א דחלה בטלה בק"א ושם לא שייך תי' הפליתי וקשיין דברי הרמ"א אהדדי מיהו הש"ך שם בסי' שכ"ג סק"ז תירץ דחלה דהוי נדרי הקדש אין נשאלין אלא מדוחק ולכך לא הוי דשיל"מ וא"כ נשמע דה"ה שבועה וכמ"ש בס' בית יעקב הנ"ל וקשיא על הפמ"ג המובא שם דס"ל דשבועה הוי דשיל"מ. ויש לעיין לפי מ"ש במנחות דף ל"א ד"ה קסבר דדווקא מדמאי יכולין להפריש על טבל שנתערב ברוב וגם רוב ע"ה מעשרין אבל משאר איסורי דרבנן אסור להפריש דהוי כמחיוב על הפטור א"כ טבל טבול לתרומה דע"ה אינו נחשד על התרומה לית לי' תקנה להאי לישנא קמא שם אלא להפריש מיני' ובי' ואז צריך להפריש כנגד כולו כדאיתא בפ"ג דדמאי וא"כ יש לו הפסד ולא מקרי דשיל"מ כמ"ש הר"ן בע"ז דף ע"ג סוף ע"ב ומאי פריך בנדרים דף נ"ט מיהו י"ל דסוגיא דנדרים קאי לאידך לישנא במנחות ל"א דאמר לי' לך קח מן הגוי ויש קנין לגוי בא"י ולהאי לישנא משמע דה"ה מכל טבל דרבנן יוכל להפריש וא"כ חלה דלא מושכחת לה לפרוש מדמאי דאין ע"ה נחשד על חלה א"כ חלה לא מקרי דבר שיל"מ ולא קשה קושי' הש"ך בסי' שכ"ג סק"ז וא"כ איכ"ל כשיטת הפמ"ג דשבועה הוי דבר שיל"מ:

(ולכאורה הו"א לישב קושיא הנ"ל דלפי הנראה מדברי הרע"ב בפ"א מ"ה גם מטבול לתרומת מעשר יכול לתרום מיהו נראה דמדטבול לתרומת מעשר אינו יכול ליתן תרומה גדולה עיין בפ"ה דתרומת ברמב"ם דין י"ג ובראב"ד ובמל"מ מיהו גם להר"ש ולהרע"ב פ"ב דתרומות נראה דמודו היכא דכבר ניטל ממנו תרומה גדולה דשוב אין מקדשו ממנו ואינו יכול לתרום ממנו תרומה גדול' והר"ש והרע"ב בפ"א מתרומות מ"ה מיירי בהקדימו בשיבולים ועדיין לא הפריש ממנו תרומה גדולה נהי דפטור מתרומה גדולה מ"מ כיון דטבול לתרומת מעשר ותרומה גדולה לא ניטל ס"ל דיכול להפרי' ממנו תרומה גדולה וע"ז פליג הרמב"ם והראב"ד לפי מ"ש המל"מ אבל אם הפריש כבר ממנו ת"ג נראה דלכ"ע א"י להפריש ממנו ת"ג א"כ מדמאי שכבר ניטל ת"ג א"א למצוא שיפרישו ממנו על טבל לת"ג וע"כ צ"ל כנ"ל:)

ועכ"פ כיון דללישנא קמא במנחות ל"א לכאורה לא קשיא מתרומ' ואין צריך לתרץ דקונמות מקרי דווקא דשיל"מ משום מצוה לאתשולי א"כ איכ"ל כרמ"א דכל דבר דמושכחת לה היתר מקרי דשיל"מ וא"כ גם שבועה הוי דשיל"מ ומ"מ יש לפקפק על שיטת הפמ"ג הנ"ל ולכאורה בין נדר ובין שבועה לא יהא דשיל"מ לפי מאי דקי"ל ביו"ד סי' ק"ב סעי' ב' דהיכא דאין המתיר עתיד לבוא בוודאי לא מקרי דשיל"מ ובנדר דלמא לא ימצא היתר פתח לנדרו ובוודאי לפי שיטת הפוסקים החולקים על הטו"ז בסי' שכ"ג סק"ב דלטו"ז מה שנתערב לא מקרי פתח דבעינין פתח מגופי' ובפ"ת שם הביא דבס' בית יעקב חולק ואין ספרו בידי וא"כ לדידי' לשיטתו אדרבה י"ל כפ"מ דהרי בשבת דף מ"ו ע"ב אמרינין דבנדר לא שייך מי יימר דמזדקק לי' חכם וכיון דנתערב ויש לו פתח המתיר עתיד לבוא בוודאי אם נתערב בשלו ויש לו פסידא וא"כ לפי הנ"ל להרמ"א איכ"ל כהפמ"ג:

ואפשר לישב בזה לשון הרמ"א ביו"ד סי' ק"ב סעי' ד' בהגה"ה שכ' דנדר אם נתערב מקרי לדידי' דשיל"מ ולשון לדידי' כבר דקדקו עליו ולהנ"ל איכ"ל כיון אם נתערב לדידי' דאית לי' פסיד' ויש פתח לפנינו עכ"פ לשיטת הטו"ז הנ"ל לכאורה עמדה הקושיא למה יחשב נדר דשיל"מ כיון דאין המתיר עתיד לבוא בוודאי וצ"ל דכיון דמצוה לתשולי וזה עצמו נוכל לעשות לפתח דכל הנודר כאלו בנה במה כדאיתא ר"פ ד' נדרים ולכך הוי מתיר עתיד לבוא בוודאי ולפי"ז בעינין דווקא מצוה לאתשולי ושבועה לא הוי דשיל"מ לטו"ז ולשיטת בית יעקב לשיטתו איכ"ל דהוי דשיל"מ כהפמ"ג ותליא בפלוגתא הנ"ל וספר בית יעקב אינו בידי לעיין בו כן נראה לפי ענ"ד.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה