אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה קיא

תשובה קי

שי"לת חוסט יום ה' ב' שבט תרל"ג לפ"ק:

החיים והשלום וכל טוב לתלמידי המופלג בתורה כש"ת מוה' משה צבי פרידמאן ני' מו"צ מהאטהאז יע"א:

מכתבך קבלתי ואשר שאלת בדבר הלכה שאירע שזב על השפאר חלב תחת קדירה של בשר והי' ס' ומיד עירו המאכל בשר לקדירה אחרת ופסקת דהקדירה הראשונה אסורה והמאכל והקדירה השני' מותרת ולמדן אחד חולק עליך ואומר דהרי פסק הרמ"א שם בסי' צ"ב והש"ך בס"ק י"ט דצריך שיערה שלא בצד הטיפה וס"ל הטעם דחיישינין שמא בסוף ישאר שם רוטב פחות מס' ונעשה נבלה ותאסור הכל ובנידון הנ"ל שזב תחתי' א"א לערות מצד אחר ע"כ צריך להניח להצטנן וכיון שעירו מיד אסור כן דעתו ואתה אמרת דעירוי לצד אחר הוא רק לכתחילה מחשש שמא עתה יפעפע בפנים ומבטל איסור לכתחילה אבל משום שמא ישאר פחות מס' אין לחוש כיון דאינו מפסיק ומערה בפעם אחת וכיון דזה רק לכתחילה אם א"א שרי וכן הורית והלמדן הנ"ל מרעיש עליך שאתה מאכיל טריפות ולזאת בקשת לכתוב לך דעתי:

הנה הדין עמך וכן מורין בבי מדרשא כל בעלי הוראה דאם נפל במקום שא"א לשפוך נגד צד אחר מערין אותו ג"כ מיד והרמ"א בסעי' ו' שכתב נגד הרוטב יערה מיד לצד האחר לשניהם טעם אחד משום חשש שמא יפעפע ומשום מבטל איסור לכתחילה ויגיד עליו ריעו ואם א"א לטרוח מיד או בצד אחר מותר וכ"כ בהדיא בס' חררת אדם כלל מ"ה דין א' דהטעם משום מבטל איסור לכתחיל' והלמדן הנ"ל שטעה וביזה אותך מחוייב לפייסך ומה שהביאו לטעות הנ"ל דק"ל למה לא חיישינין דנשאר בו מעט ונעשה נבלה כמו דחיישינין בסי' ק"ז לא קשה כיון דמערה בלי הפסק לא אמרינין חתיכ' נ"נ לא משום ניצוק חיבור דקי"ל דניצוק חיבור רק להחמיר אלא דהטע' כמ"ש התוס' בחולין דף ק' ע"א בד"ה כשקדם וכו' כיון דסוף הטפה להתפשט לא אמרינין הנ"נ וה"נ כיון דמערה בלי הפסק וסופו להתפשט לא אמרינן חנ"נ ובסי' ק"ז מיירי במערה מעט מעט.

ועוד מטעם אחר לא שייך לאסור דהוי ס"ס דהרי יש ספק דאולי כבר נתפשט עד ס' כמ"ש הש"ך שם ס"ק כ"ז וס"ק י"ח ולטו"ז אולי עומד לגמרי במקומו כמ"ש שם ס"ק י"ט ואפילו הקדירה מותרת לדעת הרש"ל והטו"ז שם ס"ק י"ז ועכ"פ לחוש על זה שמא נשאר מעט עד שלא הי' ברוטב ששים הוי ס"ס אולי נתבטל כבר לגמרי ואפילו הקדירה שרי ואת"ל שנשאר בו מעט אולי לא נשאר שם פחות מששים ותו דהרי דעת י"א בסי' ק"ז ג"כ דלא חיישינין לזה וכ' הרמ"א הטעם דאחזוקי איסורא לא מחזקיבין.

ואע"ג דאינך פוסקים חולקים ע"ז נ"ל עיקר טעמם כמ"ש הנקוה"כ בטו"ז סק"ה דאפילו בדרבנן יש לאסור משום דאתחזק איסור שם וודאי איתרע חזחתו משא"כ כאן דיש ספק אולי אין כאן איסור כלל דוודאי לכ"ע אחזוקי איסור לא מחזיקינין ואין כאן מקום לחוש שמא פסק באמצע העירוי ונשאר פחות מס' דאחזוקי איסורא לא מחזקינין אליבא דכ"ע וע"כ הטעם דצריך לערות בצד האחר הוא משום חשש מבטל איסור לכתחילה והיכא דאפשר אפשר אבל היכא דלא אפשר לערות מצד אחר צריך לערות מיד והכלי נשאר באיסורו והמאכל והכלי האחרון שרי כמ"ש מעלתו ני' וטוב ויפה הורה ולכך כתבו האחרונים דאם הוי כלי שמשתמשין בו בשפע שלעולם יהא ששים הקדירה שרי והיינו משום דהאיסור הוא רק משום דאין מבטלין איסור לכתחילה היכא דאפשר וצריך לחוש לזה וא"ש ואחתום בברכה יהי' ה' עמך דברי רבך הדורש שלומך: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה