מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה עז
עוד להנ"ל
ועל, אשר שאל בבהמ' שהשתינ' דם ובדקו כיס השתן ולא הי' נקוב ונמצא שם מים והתיר רב אחד ולמדן אחד חלק עליו הנה בנמצא מים בגוף ראש המדברים בזה הוא הב"ח בתשובה סי' קנ"ז וכתב דעוף אין לו כיס השתן ואם נמצא מים בגוף צריך לבדוק כל הבני מעים והריא' ואם ניקבו או נשתנו מראה או נתמסמס אחד מהן טריפה עיי"ש והסכים עמו בתשובת שבות ועקב ח"ב בחיו"ד סי' ס"ה אפילו בבהמה והפר"ח בסי' נ' הביא ג"כ תשובת פ"מ שהתירו שם הדבר והוא השיג עליו ואפי"ה במקו' הפס"מ הסכים להיתר:
וכן הסכים התבו"ש בסי' נ"א ובתנאי שיבדוק עד מקום שאפשר שהגיע שם המים ובסי' מ"ה הקשה ע"ז למה באמת נסמוך על בדיק' הא קי"ל בסי' נ"א דעל בדיקת כל הגוף אין אנו בקיאין והניח בצ"ע ואפי"ה הסכים בהפסד מרוב' להתיר ובתנאי שיבדקו ומשמע דצריך לבדוק כל המקומות וכן מסתבר כמו בנמצא מחט בחלל הגוף ואפי"ה סמכינין על בדיקתינו או משו' דהוי רק ספק טריפ' כמו שהאריך בס' פני משה המובא בפ"ח הנ"ל דאולי מזיעת הריע' או מבשר בלי משא"כ בקוץ ומחט הנמצא רוב הנבלעין דרך הווש' ורק הנוב"י מהדו"ת סי' כ"ה חייש לאסור אפילו בהפסד מרובה והשבות יעקב בסי' הנ"ל כ' דאין לאכול מבהמ' ההוא אפילו נבדק' משום הלכות הרופאים דסכנ' הוא לאוכלים דגם האוכל יחל' ח"ו בחולה ההוא וואסער זאכ"ט ומכ"ש אם רק מועטים הם המי' דיש לתלות בזיעא וכיוצא ושרי בבדיק' במקום הפסד"מ וכן בהמה שהשתינה דם הסכימו האחרונים דבעי' בדיקה בכיס השתן ואם נמצה יפה מותר:
אמנם אם נמצא תרווייהו רעיתות להדדי י"ל דטריפ' דהרי בספר בית לחם יהודא כ' שם דאם נמצא עוד ריעות' גבי משתנת דם אפילו בריא' ואפילו ריעותא שאינו מטריף אפי"ה טריפ' מכח תרתי לריעותא וא"כ אם נמצא מים אפילו מועטים בוודאי ריעותא מקרי וכן נראה מדברי הב"ח הנ"ל שכ' שצריך לבדוק אם אין שינוי מראה והרי שינוי מראה אינו פוסל בבני מעים וע"כ הואיל ויש ריעותא דמים מצרפין בהדדי והוי ריעותא דשינוי מראה אעפ"י שאינה ריעותא המטרפת וכיוצא בזה כ' הפמ"ג בסימן מ"ו ובשא' מקומות דאם יש ריעותא מצרפין בהדי שינוי מראה וא"כ ה"ה בריעותא דהשתינ' דם הוא ריעו' ומצרפינין בהדי ריעותא דמים בגוף ואפילו המים אין בהם תערובת דם ומוגלא ואיכ"ל שהתמצו מכיס השתן והוי תרתי לריעותא ואין להתיר הדו"ש:
הק' משה שיק מברעזאווע: