מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה ע
להבחור המופלג בתורה חרוץ ושנון כש"ת כה' אברהם נ"י:
מעלתו הקשה על דברי הר"ן בחולין דף נ"ו דמוקי הא דקא מבעי' לי' הוריקה כבד נגד בני מעים דליתא ב"מ לפנינו והקש' הא הר"ן סובר דהאיבעי' דווקא בידוע שנפלה לאור וגם סובר בידוע שנפל ולא בדקה טריפה וא"כ למה לי הוריקה ת"ל הואיל ואינם לפנינו טריפה עכ"ל זהו לא קשה דהנ' אפילו נימא דטריפה אם אינם לפנינו ולא בדקה מיהו היינו ספק טריפה ולא וודאי טריפה וכמ"ש נמי הנקוה"כ בסי' נ"ב משא"כ כשהוריקה נגד בני המעיים אמרינן בידוע שנחמרו בני מעי' והוי וודאי טריפה:
ועפי"ז הי' אפשר לישב דעת המרדכי המובא בטו"ז בסי' נ"ב שכ' דבהוריקה הכבד נמי טריפה משום דיש לחוש שמא תנטל כולה עיי"ש והקשה מהש"ס דא"כ מ"ש דאמרינן דווקא נגד בני מעים עיי"ש ולהנ"ל כיון דמהמרדכי משמע דרק ספק איכא. וא"כ י"ל דמספק בלא"ה טריפה הואיל ואין הבני מעים לפנינו ולכך קא מבעי' לי' רק נגד בני מעים אם הוא וודאי טריפה אמנם באמת המעיין במרדכי יראה דלא ס"ל כהר"ן אלא מיירי בבני מעים לפנינו ועוד נראה לפי ענ"ד דלפי המבואר מדברי הב"ח בסי' מ' וכן משמע ברשב"א בפ' אלו טריפות גבי תרתי אונא דסרוכי וכו' וכפי מה שביאר הב"ח מבואר דבכל טריפות שהוא משום סופו דווקא טריפה ובוודאי סופו לינקוב או לסתור אבל כ"ש ספק אפילו אם אח"כ ניקב או נסתר מ"מ אינו טריפה רק מכאן ואילך:
ובזה ישבתי קושית הר"ן בחולין דף מ"ח ע"א על ר"נ דריאה הסמוכה לדופן כשר דהקשה לדעת התוס' דטריפה משום דסופה להתפרק דלמא יתפרק מצד הריאה ואמרתי דלא קשה לפי דברי הב"ח דאפילו אם הי' מתפרק מצד הריאה כיון שאפשר להתפרק מכאן או מכאן אינו טריפה משום סופו להתפרק אלא א"כ יש צמחים דאז בוודאי תפרק מהריאה ולכך טריפה משום סופו להתפרק ועוד מבואר מדברי הב"ח דאפילו אם כמו שהיא עתה לפנינו סופו להנטל או להתפרק אבל אפשר שתעלה ארוכה ג"כ כשר ולפי"ז תקשה הא דקי"ל סוסי' מ"א דחצר הכבד שניקב טריפה אע"ג דאם נסתם כשר וצ"ל כמ"ש הר"ן בחידושיו גבי סירכות דאין כל הנקבי' מקבלים סירכא והוי ספק טריפה ולפי"ז הוי טריפות של חצר הכבד רק ספק טריפה ומיושב בזה מה שהקשה הפליתי למה לא תנן במתני' טריפות זה לפי ס"ד בחולין דף מ"ח עיי"ש ולהנ"ל לא קשה דהוי רק ספק.
אמנם מסתימת הש"ע משמע דהוי וודאי טריפה וכ"כ הפמ"ג שם בהדיא וצריך לומר דלא קי"ל כהר"ן בזה אלא כמ"ש היש"ש סי' פ"ח דע"י שמים אפשר שתעלה רפואה גם לוודאי טריפה וא"כ גם לענין סופו מבואר בזה דלא כדמשמע מדברי הב"ח עכ"פ בזה שפיר אמרינן כב"ח אם אינו בוודאי שתנטל או תינקוב או תתפרק אינו טריפה וכן אם יש לו רפואה ע"י האדם ג"כ אינו טריפה וא"כ כאן אם הוריקה הכבד במקום אחד כיון שאם ינטל זה יהא כשר א"כ מושכחת לה ע"י אדם מומחה ברפואה אפשר שיחתוך מקצת מן הכבד שהוריק כבר ולא יהא סופו להנטל וא"כ אפילו לא חתך או לא הזדמן מומחה מ"מ אין כאן טריפות משום דסופו להנטל וא"כ קשים בלא"ה דברי המרדכי:
ונראה דהמרדכי סובר דכבר נתפשט הארס והחולי ההוא בכולו חיישינן ואע"ג דאינו ניכר מ"מ אמרינן סופו שיוכיח ויוריק ותנטל אלא דקשה כיון דאין זה וודאי אלא ספק דשמא כבר נתפשט נוקמי' אחזקה ונראה לענין בני מעים קים להו לחכז"ל שכך הוא שבוודאי נחמרו בני מע' ואע"ג שמלשון המרדכי משמע דגם בבני מעים הטריפות משום סופו מ"מ לפי מה שביארתי ולפי לשון הש"ס ע"כ הכוונה שכבר נפל בבני מעים החולי. אלא משום דעדיין אינו ניכר אע"ג שהם לפנינו הסביר המרדכי דסופו יהי' שיוריקו אבל החולי כבר שלט בהם ע"כ אפילו אם יטול אותו מקצת כבד יוריקו הבני מעים וסובר המרדכי כעין סברת הטו"ז בסי' מ' דכיון דסופו שינקוב או ינטל כבר אזדא לה החזקה:
ולכך גם כאן כיון שסופן שיטרף משום בני מעים כ' המרדכי דחיישינן שמא גם הכבד כבר שדי בה החולי בכולו ואע"ג דכבר טריפה משום בני מעים ומאי נפ"מ דגם משום הא מטריף לחזק הטריפות אמר כן ולעולם דווקא היכא דהוריק ננד בני מעים וכמ"ש הב"י בכוונתו והטו"ז הקשה מ"ש ועפ"י הנ"ל שפיר הסברתי ומשם למד דה"ה בחצר הכבד י"ל דטריפה משום סופו דהיינו דחיישינן ג"כ שמא כבר שלט החולי מכח כ"ש הראי' דהתם לית לי' רפואה בידי אדם ועכ"פ נראה דהמרדכי לא כתב כן אלא היכא שהוא נגד בני מעים שבוודאי סוף בני מעים להוריק דהשתא לא חזינן מידי א"כ כיון שטבע בהמה זו כן אפשר לספק שגם כל הכבד הוריקה אבל בעלמא גם המרדכי מורה דכשר כן נראה לפי ענ"ד ובזה אחתום בשלום:
או סובר דבאמת גם בהוריקה נגד בני מעים אינו וודאי שנחמרו הב"מ כדמשמע לשון המרדכי אלא ספק הוי וקשיא לי' כנ"ל דלוקמא אחזקה וע"כ ישב דיש עוד ספק שמא ינטל כל הכבד וכבר פשטה החולי בכולו ולכך הוי ס"ס לאיסור חדא שמא נחמרו בני מעי' ואת"ל לא נחמרו שמא נכמר כל הכבד והוי ס"ס לאיסור נגד החזקה ועדיף לכל הפחות הס"ס כחזקה או עדיף מיני' דהוי כרוב ועדיפא מיני' ולכך הוי טריפה וכל זה מד בני מעים אבל בשאר מקומות דהוי רק חד ספק א"א להטריף דאוקי אחזקה והבל מעים פשיטא שלא נחמרו אם נכמר הכבד שלא כנגד בני מעים דלהמרדכי מיירי שהב"מ לפנינו כדלעיל וא"ש ותו לא מידי כעת רק החיים והשלו' ידידו הדוש"ת הק' משה שיק מברעזאווע: