מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה סט
עוד להנ"ל
ומה שהקשה מעלתו ני' על דברי הדגו"מ בסי' ק"ט שכ' על הש"ך בסק"ח שכ' דמושכחת תערובות מבשא"מ ואיננו ניכר כגון שיש כאן ב' או ג' מינים ונודע שאחד מהם אסור וא"י איזה מהן והקשה הדג"מ הא בכה"ג הוי קבוע לפי דברי הטור הביאו הש"ך בסי' ק"י סעי' קטן י"ד והקשה מעלתו ני' עליו לפי דברי הר"ן בחולין דף צ"ה דכל שמעורב לא נקרא קבוע כיון שבטל ואין כאן איסור כלל והאריך מעכ"ת ני' בזה ולפי ענ"ד דבר גדול דיבר הדגומ"ר דהוא גופי' תיקשה הא איך אפשר שיתבטל כיון דידעינין קבוע מוארב לו וקם וכו' דמוקמינין בסוף פ"ק דכתובות בט' ישראל ועכום אחד ביניהם דפטור משום דחשבינין את העכו"ם האחד כמו ט' הישראלים:
וא"כ ה"נ אם יש כאן בתערובות שנתערב אווזא וב' תרנגולים הרי קבוע כאן אווזא והוי כמע"מ וכאלו הי' כאן ב' אווזות וב' תרנגולים ואיך אפשר שיתבטל כיון דקבוע מחשב אותו הדבר כמו אלו שהם עמו בתערובת אפילו הם רוב ובשטמ"ק שם בכתובות פי' דע"י הקבוע הוי כאלו הי' כוונתו להרוג את העכו"ם אפילו אם נמצא שהנהרג הוא ישראל אפי"ה הוא פטור כ"כ לחד פירושא וא"כ לכאורה שפיר הקשה הדגמ"ר דבשלמא אם הכל מין אחד ובטל לגמרי כל חתיכה וחתיכה אינה שייך קבוע כיון דנתבטל אבל כאן שהמינים נקראים על שם מינו א"א שיתבטל וקבוע דמקומו ונשאר על שמו וממילא נחשב כמחצה ע"מ ואיך אפשר שיתבטל.
ולי הי' קשה בלא"ה לדעת הרשב"א המובא בסוף סי' ק"ט באריכו' דס"ל דיבש ביבש אסור לאכלו בבת אחת דלא נתבטל כמו לח בלח אלא דאמרינן כל דפריש מרובא פריש ותלינן דהחתיכה שהוא נוטל הוא מרוב של היתר ונהי דמבואר שם מדבריו דזהו רק חומרא דרבנן מ"מ כיון דמדרבנן לא בטל ונעשה היתר שהאיסור נהפך להיו' היתר ועדיין שמו עליו וא"כ להוי כאיקבע איסורא והוי כמחצה על מחצה ולא שייך כל דפריש מרובא פריש אלא דברשב"א איכ"ל דס"ל כדעת הפוסקים דדבר שאינו ניכר לא מקרי קבוע ולכך לא גזרו אלא בדבר חשוב אם אינו ניכר אבל בנידון שתי' הש"ך באינו מינו שדבר ההוא ניכר שפיר איכ"ל דמקרי קבוע וממילא לא נתבטל ושפיר הקשה . הדגומ"ר:
גם דברי הטו"ז שהביא מעלתו נ"י באו"ח סי' תרע"ג ס"קו שכ' דאם כבר דיבק הנרות של חנוכה ובאותו עת נתערבו דאין בטלים כיון דקבוע במקומו והקשה מעלתו נ"י עליו ולפי ענ"ד דהטו"ז ס"ל כמו דאמרינן במס' תרומות פ"ט מ"ה ובמס' ערלה פ"א מ"ו דאמרינן שם דמאה לגנה של חולין שנתערב בהם חד תרומה לא שייך ביטול ואמרינן שם בירושלמי מובא בתוספת יו"ט דקרקע בקרקע לא בטל דלא נתערב כלל וכן מהא דערלה נראה אפילו הוא עומד לתלוש דכתלוש דמי דלא נתבטל כיון דהאי לחודא והאי לחודא קאי ומחובר לקרקע כקרקע וה"ה נר המחובר לשלחן או למנורה כשם דא"א לומר דחלק מנורה זה נתבטל באחר דכל חד הוא בפ"ע כמו קרקע בקרקע דמחובר לו כנ"ל כן נראה לי להסביר דבריו אעפ"י שאין מוכרח מ"מ כתבתי הנראה לפי ענ"ד ואחתום בברכה המשולשת יהי ה' עמו ויברך אותו ואת ביתו דברי ידידו הדוש"ת וטובו וברכה ושלום פה חוסט עש"ק פ' שמות תרל"ז לפ"ק: הק' משה שיק מברעזאווע: