מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה סב
בעזהי"ת עש"ק פ' וירא תרל"ט לפ"ק פק"ק חוסט יע"א:
החיים והשלום וכל טוב להרב הגדול המופלג מוה' יצחק אייזק ווייס נ"י אבדק"ק סוואלווע יע"א:
מכתבו קבלתי ומה שהעיר מעלתו נ"י על דברי הפמ"ג ביו"ד סי' מ"ו במשבצות אות ז' בבועות בימות הקיץ מחמת שניזונות מתולעים שבימים ואח"כ הוא שכיח בבר אווזות וכ' הפמ"ג דזה שנוח יותר מסירכת הריאה ואין רשאין להשליך הב"מ בלא בדיקה ומעלתו נ"י כ' דנהי דעדותו של הפמ"ג נאמנה מאוד מ"מ תמוה בעיניו בזמן החורף שלא נמצאו כלל מן התולעים והבועות אנה הלכו הכי נבלעו ומכח זה נראה למעלתו נ"י להוכיח דלאחר שחיטה נעשה מן התולעים שהרגישו שנסתלק החום הטבעיי ואז נדבקו כמ"ש הש"ך בסי' ל"ו ס"קיז דבכרס ודקין נמי אמרינן הכי וכמבואר סוסי' מ"ט לענין קורקובן וגם לענין מורנא שבריאה ואף לדעת הב"ח שהביא הש"ך שם סי' ל"ו שמחלק בין ריאה לכרס ודקין נראה דמודה בזה משום דהיינו רביתייהו וכנרא' מלשונו סי' ל"א שכ' דידוע דמעלמ' אתו דלאו הני רביתייהו וכו' עיי"ש ואף דבנידון דידן לאו מינייהו קא רבו מ"מ כאן ברור שבאו דרך הוושט מבחוץ באכילתם ולא ניקבו דרך כניסתן א"כ דומה לדברי הב"ח בסי' ל"א ובסי' ל"ו גבי עוף דתלינן דלאחר שחיטה פי' ואפשר דגם הדריש' מודה בזה כפי מה שהביא הש"ך בסי' ל"א ס"קז ומעלתו נ"י מעיד שביחן הדבר שצוה להוציא הבני מעים מיד לאחר שחיטה בטרם יסירו אף הנוצות מהם ולא מצא בהם שום רושם מבועא או יבלת ומזה נתברר לו שלאחר שחיטה נעשה הכל עכ"ל:
ולפי ענ"ד אם אמנם אמת הדבר שמצינו דהתולעים פורשים לאחר שחיטה כדלעיל מ"מ קשיא לי איך אפשר שיהיו נעשו הבועות הקטנות לאחר שחיטה שכבר פסק החיות כמחט בבשר המת ובאמת כמה דברים נפלאים ספרו לנו בעלי הטבע מהזבובים והתולעים שמרובים במאוד בימי הקיץ ואח"כ כולן נאבדו מן העולם וזבובים העוקצין בימוה"ח ואח"כ נאבדו כאלו לא היו מעולם וחכז"ל אמרו בחולין דף נ"ח ע"ב לית בקא בר יומא וחכמי הטבע אמרו שהם משתנים ומתחלפים בכמה תמונות ומהם ישנים ומהם כאבן דומים ובקיץ הוי כאלו היו ברי' חדשה וגם מצינו חולאים רחמנא לצלן אפילו באדם משתנה ומחולי בני מעים נעשה לפעמים חולי שאר אברים והפליתי בסי' מ' הביא בשם הרופאים שלפעמים ע"י חסרון הלב בא הכח של חיות הלב לאבר אחר דנהי דבלא לב א"א לחיות אפילו זמן מיעוט אבל ע"י שהכח חיותו של הלב בא לשאר אברים אפשר שיחי' זמן וכו' וה"נ בנידון הנ"ל אפשר שהתולעי' בימי החורף נפרכו ונסתלקו כמו שאר תולעים וזבובין ואם הבועא אינה כקרום שעלה מחמת מכה מיד נרפא דכיון דנסתלק דבר המעקיץ שבו הבני מעים למקומן ואם היו קרום שעלה מחמת מכה אפשר שחולי ההוא שנחלשו הבני מעים נשתנו לאבר אחר החולה ולכך נראה לפי ענ"ד כיון שאין אנו יודעין טבעי הדברים ואם הבני מעים נקיים ולא נמצא בהם שום תולע ובועות אחזוקי ריעותא לא מחזיקינין וכשרים:
אבל אם נמצא תולע אדוק בבני מעים ובועא על גביו צריכין אנו לחוש דלמא הוא כקרום שעלה מחמת מכה או כנתמסמס ואין לדיין בזה אלא מה שעיניו רואות ובוודאי אם מיד לאחר שחיטה לא נמצא שום ריעותא כמ"ש מעלתו מסתמא לא הי' קרום שעלה מחמת מכה כמ"ש מעלתו אבל אם נמצא בוודאי לדעתי הדין עם הפמ"ג הנ"ל דאין אנו בקיאין לבדוק הבועות אלא א"כ מי שהוא בקי ויודע שאין הבועא הולך בבשר הבני מעים ובדברים שהם סודות הטבע מי יוכל להכניס עצמו בזה להורות על זה באיסור והיתר כן נראה לי.