אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה סא

תשובה ס

בעזהי"ת יום ג' פ' פינחס שנתרל"ו לפ"ק פה חוסטה יע"א:

החיים והשלום וכל טוב לאהובי תלמידי הרב המופלג מוה' משה צבי פרידמאן נ"י מו"צ בק"ק האטהאז יע"א:

מכתבך קבלתי בעתו ובזמנו וביני וביני נשמט ממני ולא מצאתיו עד זה איזה ימים ושאלתך ע"ד תרנגולת שהי' בטנה צבה ואח"כ כששחטוה מצאו הבני מעיים תחת העור והעצם הנקרא בילע"ק הי' עקום והי' נראה שנשבר אלא שנתרפא ורצית לאסור מדברי הרמ"א בסי' מ"ו סעי' ב' אם לא ניכר שום ריעותא מותר אבל כאן דיש ריעותא אסור אבל מדברי הש"ך שם שכ' דהריעותא צ"ל מחיים שאינה הולכות וכו' א"כ בריעות' הנ"ל שאין בו חשש ריסוק אברים לא מקרי ריעותא והי' מותר כיון דגם אם לא היו יכולין לבדוק כגון בנאבדה הי' מותר ה"נ ושכן יש לדייק מלשון הרמ"א שכ' מעיקרא אם לא נמצא שם תפירה וקרע ושוב סיים שום ריעותא וא"ה למה הוצרך לזכור תפירה וקרע וע"כ דבא לדמות דדווקא דומיא דתפירה וקרע שיש לחוש ע"י הקריעה שנתהפכו הבני מעיים אבל בריעותא דנשבר הביילע"ק אין שום ריעותא לומר שנתהפכו עי"ז הבני מעים וכן נראה מדברי הפליתי שכ' כיון דלא הוחזרו בידים אין חשש היפוך ב"מ כיון שאין קרע אלא שחששת מטעם אחר כי הכה"ג כ' שם בנשבר הבילע"ק אין חוששין לנקובת הריאה כיון שאין שם מקומה א"כ כאן בבני מעים יש לחוש לנקובה כמ"ש הפליתי לענין סירוס עכ"ל בקיצור:

ולפי ענ"ד נראה בנידון כזה בוודאי יש לחוש ולהטריף מדינא כי נהי דאם הבני מעים בין עור לבשר אעפ"י שהיא שינוי גדולה שינוי מקום גדול ומצינו לענין ריאה בשינתה מקומה דחליף טריפה ואפי"ה מבואר כאן בדברי הפוסקים דאם שינה מקומה בבני מעים ממקום למקום אינו טריפה וכבר אמרו חכז"ל דאין מדמין בטריפות זו לזו שהרי חותכה מכאן וחי' וכו' ואין לנו להוסיף הטריפות ואע"ג שבאמת הוא בעיני לפלא גוף הדין שהרי הא דאם נתהפכו הבנ"מ דטריפה הוא חידוש גדול שע"י היפוך מעט אין יכול לחיות כמו שלמדו חכז"ל בחולין דף נ"ו ע"ב הוא עשך ויכוננך מלמד שברא הקב"ה כונניות באדם שאם נחסר אחד מהם אינו יכול לחיות וא"כ בנהפכו קצת אינה יכול לחיות ובשינוי מקומו יכול לחיות אתמהה וזה ראי' גדולה דכל הטריפות הם הלממ"ס דגדולה מזו נראה שס שעוף שיצאו בני מעי' כשר וע"כ משום דסופן לחזור כמו דאמרינן בחולין דף נ"ד גמירו להו דאי בדרי לה סמא חיי וגדולה מזו כ' הר"ן גבי טריפות הריא' דנקב באונות במקום רבותייהו כיון דאי נתעלה סירכא עליהן מתוקן אינו טריפה מעיקרא והנה הכנה"ג שם הביא בשם רש"ל והובא בבאה"ט דאם יצאו בני מעים דרך נקב הרעי וחזרו טריפה כיון דהנקב קטן א"א להם לחזור אא"כ נתהפכו קצת ונהי דאפי"ה ביצאו בני מעים אפילו דרך נקב הרעי נראה דכשר כמו שפירש ג"כ בס' תפארת ישראל על המשניות דאם נתרחב שפיר מקרי אי בדרי לה סמא חיי וגם אפילו בלא הרחבת הנקב איכ"ל דלפעמים חוזרין בלא היפוך והוי כמו אי בדרו לה סמא וכשר והנ' לפי המבואר שם בש"ע דאם חזרו מאליהן אין חשש שנתהפכו מסתמא אבל אם הוחזרו ע"י אדם מסתמא חיישינן דנתהפכו וע"י חור קטן אם חזרו ג"כ חיישינן דנתהפכו ולכך נראה דגם ע"י סדק שנעש' ע"י שבירת הבילע"ק יש לחוש כיון שהוא אינו רחב אלא ע"י נדנוד ע"י כח דבר שנפל עליו באו שם יש לחוש לנתהפכו ודווקא ביצאו מעצמן ע"י הטלת בצים שדרך לצאת לפעמים בעוף כמ"ש התפארת ישראל וגם לא שייך בכה"ג בדרא סמא להרחיב השבירה לכן נראה לי בכה"ג יש לחוש לנתהפכו:

ועוד גם טעם השני שכתבת משום חשש נקב יש לחוש דהרי במתניתן תנן יצאו בני מעי' ולא ניקבו משמע דבעינן דנדע שלא ניקבו ובאמת בס' יריעות שלמה כ' דנרא' דלאו דווקא אבל לשון המתני' כפי הפשטות נרא' דבעינן דנדע דלא ניקבו וכן בנשברה הצלע ביו"ד בסי' נ"ד העלה הש"ך דאם יש עיקוץ יש לחוש לנקובת הבני מעיים בכה"ג כן נראה לפי ענ"ד, ומ"ש בדלדולים הנמצאים בבני מעי' הקטנים הפחותים מאצבע ואין בהם פרש אלא חלולים חילול דק באלו מעשים בכל יום שנהגו להתיר והיינו כוותי' ואין זה בכלל יתור מעי' ואחתום בברכ' יהי ד' עמך ותעלה מעלה מעלה ויברך ה' אותך ואת כל אשר לך דברי רבך הדורש שלומך:

הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה