מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה ס
בעזה"י יום ה' כ"ו תמוז תרל"ב. החיים והשלום וכל טוב לאהובי תלמידי הרב הגדול המופלג כש"ת מהרר זוסמאן סופר נ"י אבדק"ק האלאש.
מכתבך קבלתי ואשר עוררת על דברי הש"ע ביו"ד סי' מ"ו סעי' ב' דמתחיל בלשון אם הפכן כשהחזירן וזה לשון רש"י אבל לשון הרמב"ם אינו כן אלא שנתהפכו בחוץ שוב אין להם תקנה והמרשים המקום רשם שזה לשון הרמב"ם וזה אינו ולפי ענ"ד יפה רשמו ונהי דבאמת רש"י בחולין דף נ"ז פירש אם היפו' היינו כשהחזירן ומשמע מלשונו בנתהפכו בחוץ כשר אבל הרמב"ם פליג על זה וסובר אפילו נתהפכו בחוץ טריפה וכבר כ' הפרי תואר שלשון הש"ס משמע כהרמב"ם דקאמר על לשון המשנה דלא מיירי כלל בחזרה אלא ביציאה דל"ש אלא שלא היפוך משמע בנתהפכו אפילו בחוץ טריפ' ויעוי"ש בפ"ת דראוי לן לפסוק בזה להחמיר כיון דס' דאורייתא הוא וגם דלשון הש"ס משמע כן.
מיהו הרמב"ם בפי' המשנה ביאר דבריו דהיינו דווקא בנתהפכו בחוץ ביד והוסיף הרמב"ם שם עוד דלא ניתקנו ונראה פירושו מלשון ניתך שלא המשיכן ונתקנן להרחיבן וע"ז סיים הרמב"ם דטריפה שא"א חזרתן ומבואר כיון דשינה אותם מסדר הטבעיי א"א שיחזרו בעצמם ולכן מוכרח דאם אפשר שיחזרו בעצמם ויש להם רפואה ובדרי להו סמא חי' ואפשר דבכה"ג דמיירו הרמב"ם דהיפוך וניתקן גם רש"י מודה ועכ"פ יש בזה ג' גווני דטריפה א' בהיפוך בהן בידים בחוץ וניתקן דאפש' דפליגו בזה רש"י והרמב"ם וקי"ל לחומרא ובכה"ג ע"כ א"א שיחזרו להיות כטבען אפילו כשיחזרו ממילא ואופן שלא נתהפכו בחוץ ממש אלא שהחזירן בידים דאז יש לחוש שמא נתהפכו בשעת חזר' ואפילו לא ניתקנן בידים אלא שנהפכו ע"י חזרה וממילא טריפה אבל באומר ברי לי שלא נהפכו וכן בחזרו מאילהן כשר ובדין זה איכ"ל דגם הרמב"ם מודה אלא שדרכו להעתי' לשון הגמרא דמשמע כפי' דלעיל:
ואופן השלישי שנהפכו מבפני' מבלי יציאה דלהרשב"א טריפ' והב"י שם מביא פירש"י ופי' הרמב"ם ונראה דס"ל ג"כ דאיכ"ל דלא פליגו ולכך הרכיבן בלשונו הקצר בתחילה כ' בלא היפוך בהן בחוץ אם חזרו ממיל' בוודאי כשר שהטבע עושה כסדרן כמ"ש הב"י שם מהש"ס ואם החזירן בידים צריך לידע אם נתהפכו ושוב כ' לשון הרמב"ם בפ"ו משחיטה דין ט"ו שא"א שיחזרו לכמות שהיו אחר שנהפכו והיינו בנהפכו בחוץ ואם הי' הגירסא בו' ואי אפשר הי' הלשון מדוייק יותר וגם שא"א יש לכוון כך שזה שמחלקין בין ממיל' לבידים היינו בלא נהפכו בחוץ דבנהפכו בחוץ א"א שיחזרו והיינו כהרמב"ם ולכך רשם על לשון זה דהוא לשון הרמב"ם וכן נראה שפירש הפר"ח יעיי"ש.
ואני אמרתי שכמדומה שהש"ע דייק בלישנא מעיקר' נקט נתהפכו ואח"כ נקט נהפכו ואם בשעת חזרה נתהפכו אפילו ממילא ע"י התחיבה או רק במקצת דנרא' כמהופך כלשון התפעל אבל בחוץ בעינן דווקא והפכו ממש כמ"ש הרמב"ם בפי' המשנה ולכך נקט נהפכו כן נראה לפי ענ"ד ובאו"ה כלל נ"ה אות ד' הביא לשון הרמב"ם בנוסחא אחרת וכל אלו החילוקים הם בהוחזרו דיש לדון ולחוש על היפוכותן אפי' מעצמם אבל אם עדיין הם בחוץ כל שאין אנו רואים בו שינוי וחשש היפוך בידים וגם אין רואין בו נקב כבר כתבתי דנרא' לפי ענ"ד דכשר וכן ראיתי בס' יריעות שלמה:
אלא דשם כ' דאם הוחזרו מאליהן אפילו בדיקת נקב לא בעי וזה אינו מוכרח דהרי הב"י מביא ראי' דחזר' ממילא אין חשש היפוך ממ"ש בש"ס ושם לא שייך חשש נקב ואם יצאו דרך נקב פי הטבעת כבר כתבתי דעתי ומעלתו נ"י העתיק לי לשון איסור והיתר כנוסחת הבאה"ט ולא כנוסחת הפמ"ג וא"כ נראה דהפמ"ג פי' וביאר כן דעת או"ה ויהי' איך שיהי' הנרא' לפי ענ"ד כתבתי ויהי ה' עמו ויאושר כוחך וחילך אמיץ כח לתורה ולעבוד' כאות נפשך ונפש רבך הדו"ש:
הק' משה שיק מברעזאווע