אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה נח

תשובה נז

שיל"ת חוסט יום ד' י"ג סיון תרל"ב לפ"ק:

החיים והשלום וכל טוב לאהובי תלמידי הרב הגדול המופלג כש"ת מוה' אליעזר זוסמאן נ"י אב"ד בק"ק האלאש יע"א. מכתבו בא לכאן בעתו ועתה לקחתי מעט פנאי להשיב על איזה ענינים שהעיר במכתבו והנה בגמר דבריו אדם נתפס ובדבריו האחרונים הציע לפני שאלה דאתא לקמי' בתרנגולת שיצאו בני מעי' ולא הוחזרו ושחטו אותה כך ובגמרא איתא אם נהפכו בחזרה טריפה אבל אם לא חזרו כלל אינו מבואר הדין ובבהי"ט בשם הרש"ל הביא שא"א להחזירן בכסדרן יען שפי הטבעת צר ותימה על האחרונים שלא הביאו עכ"ל.

והנה גוף הדין לכאורה מבואר במשנה חולין דף נ"ב ע"ב ופסקו הרי"ף והרמב"ם דביצאו בני מעיים ולא ניקבו כשר והוא פשוט דהיינו בלא חזרו כלל וכן כ' בפי' תפארת ישראל על המשניות וכן מוכח דאי ס"ד ביצאו לאור נמי טריפה איך תחזור להיות כשר אם חזרו הא קי"ל בחולין דף מ"ח דטריפה אינו חוזר להכשירו אלא וודאי דביציאה לחודא אינו טריפה כפשטא דמתני' אלא דאכתי איכ"ל דלכך אינו טריפה משום דאפשר לה לחזור בכסדרן וכל דמבדרו לה סמא וחיי אינו טריפה ולעולם אם היציאה היא באופן דא"א לה לחזור בכסדרן טריפה וא"כ מה שהעידו בשם רש"ל דאם יצאו ע"י נקב בית הריעה א"א לה לחזור בכסדרן איכ"ל דביציאה לחוד נמי טריפה.

אלא דגוף הדין קשיא דהרי דין דיצאו בני מעיים תני לה בהדי דאלו כשרות בעוף וקשה מ"ש בעופות דתנן דפשיטא דגם בבהמה הדין כן וע"כ כמ"ש בס' תפארת ישראל במשנה שם דנקט בעוף משום דאורחא דמילתא דשכיח בעופות ע"י הטלת בצים ולכך נקט בעופות וא"כ האי יצאו בני מעיים היינו באותו מקום במקום בית הריעה במקום צר ואפי"ה תנן דכשר ותו קשה דשם קאמר ל"ש שלא היפך בהן אבל היפך בהן טריפה והו"ל לאשמעי' רבותא בלא היפוך ויאמר ל"ש אלא שלא יצאו במקום צר אבל יצאו במקום צר טריפה אלא וודאי נראה דביציאה לחודא אינו נטרפה.

ומ"ש מעלתו בשם באה"ט לא מצאתי שם אלא הפמ"ג בש"ד סי' ה' מ"ו ס"קט הביא בשם רש"ל באו"ה שלו דאם יצאו דרך נקב בית הרעי והוחזרו טריפה דדרך מקום צר א"א שיחזרו בכסדרן ובלשון זה נראה דדווקא אם החזירן דאם אינו מקום צר דאם ידוע לו שלא נהפכו כשר כמ"ש בש"ך שם ס"קח ונהי דסתמא אסור אבל אם אומר דברי לו מהני וע"ז העיד מהרש"ל בשם מהר"א ספרדי דשם א"א או דס"ל בעלמא סתמא כשר וקמ"ל דבנקב קטן אסור סתמא ולכך לא הביאו הפוסקים כיון דא"א מסתמא לא יאמר ברי ואם אמר ברי שלא נתהפכו תליא בפלוגתא דפמ"ג בסי' א' ובנוב"י סי' ס"ט מהדו"ק בחאה"ע אי ע"א נאמן נגד רוב ואומדנא.

ומ"מ אי לא נתהפך ולא החזירו משום דיצאו לחוץ אין לנו להוסיף על הטריפות וסתמא תנן דיצאו לחוץ כשרים דאפילו לעדות מהר"א ספרדי הנ"ל נראה דהיינו אם החזירן בידים א"א אבל אם הוחזרו ממיל' כעין האי עובדא דאיתא בגמרא דאיתנח וכו' נראה דהטבע עושה הדבר כסדר (ושוב ראיתי בפרי תואר שכ' ג"כ דגם ביצא בנקב אם חזרו ממילא כשר וא"כ ביצאו לחודא אפילו ע"י נקב בית הרעי אינו טריפה כיון דמושכחת לה רפואה אלא שהפרי תואר כ' ביצאו לחודא צריך בדיקה אם לא ניקבו וזה נכון ובדברי פ"ת הנ"ל א"ש דנקט הש"ע חזרו מאליהן כנ"ל).

ועכ"פ מדברי הרש"ל המובא בפמ"ג משמע נמי כן דאפילו יצאו דרך נקב ביציאה לחודא אינו טריפה אלא ע"י חזרה ומיהו אפילו לא החזירן והיפוך בהן נראה מדברי הש"ס דאסור ואיכ"ל דתליא בפלוגתא המובא בש"ך שם ס"קט אי מבפנים נהפכו אסור וא"כ להסכמת האחרונים דנהפכו לחודא אסור והא דנקטו נתהפכו בחזרה אורחא דמילתא קתני וה"ה נהפכו בחוץ ג"כ אסור דהיינו אם נודע שהפך בהן ונהי דמדברי רש"י שם נראה דווקא היפך בשעת חזרה תרתי בעינן אבל כבר הסכימו האחרונים כהרמב"ם ועיין ביש"ש שם סי' צ"ח.

ואם לא נודע אם נתהפכו בחוץ הוי ס"ס ועכ"פ ביצאו לחוץ ולא ראינו ריעותא דניקבו או דנתהפכו נראה דכשר לכ"ע כן נראה לפי ענ"ד ואם יצאה רק הכרכשתא חלחולת המעי האחרון נראה דבוודאי כשר חדא דהרי לקמן סעי' ה' אמרינן חלחולת במקום דביקותו קיל משאר מעיים וגם היפוך נראה דלא שייך בהן אלא במעיים המונחי' בעיגול כדמשמע מלשון רש"י והר"ן והנראה לפי ענ"ד כתבתי.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה