מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה נא
לתלמידי הוותיק וכו' כה' זלמן ני':
שאלת דדברי הרשב"א סותרין אהדדי דבחולין דף נ"ה ע"ב גבי צמקה כ' דמספקא לי' אי איכא למתלי אי תלי' הואיל והריעותא בוודאי הי' מחיים (ר"ל ואמרינין מחזיקין מאיסור לאיסור) והוי ספק דאורייתא (ומבואר דסובר דאפילו אי מחזיקין מאיסור לאיסור לא הוי בחזקת איסור אלא איכא חזקת שאינה טריפה נגד חזקת איסור והוי ספק) ובדף נ"ו גבי נחמרו וכו' כ' להסכים עם הרי"ף דאפילו לא ידענו דנפל לאור אסור דאם אפשר לפעמים שיהא בתולד' א"כ אפילו נפל נימא דמתולדה או מחולי הוא אלא וודאי לא שכיח יעויי"ש א"כ מבואר דסובר דתלינין להקל אפילו בריעותא שהי' מחיים: .
ולפענ"ד נראה דאין כאן סתירה דהרואה ברשב"א לעיל דף י' מבואר דסובר כר"י דכל ריעותא בין ריעותא וודאי וספק בזמן אי מחיים וכו' או ספק ריעותא דהיינו שהריעותא וודאי אלא שהספק אי הריעותא מצד דבר הפוסל או מצד דבר שאינו פוסל ובפ' אלו טריפות גבי סירכא כ' דאפילו רק התחלת ריעותא כניקב עור אחד לא סמכינין אחזקה ולכאורה דברי הרשב"א סותרין לפי מ"ש בדף נ"ה דיש לחלק בין ריעותא שהי' וודאי מחיים גרע איך מביא לעיל ראי' לר"י מהא דשדרה כרעא בתר' דלמא התם שאני משום ריעותא מחיים משא"כ בגוונא דר"י דהוי הספק אימתי נשבר שמא לאחר מיתה וצ"ל דהרי הרשב"א ספוקי מספקא לי' אי מחזיקין מאיסור לאיסור כמבואר מלשונו בדף נ"ה ואזיל הכא והכא לחומרא לעיל חייש דלמא אין חילוק בין ריעותא דמחיים ומוכח כר"י (וטעמו דר"י ביארתי במקום אחר דסובר בכל חזקה דאיתרע לא סמכינין עלה מדרבנן והש"ש בשמעתתא ה' פ"ק כ' טעמא דר"י משום מחזיקין מאיסור לאיסור אפילו הוי רק חשש מחיים לית לן שוב חזקת היתר וברשב"א דף נ"ה לא משמע כן דכה"ג לא מקרי חזקת היתר אא"כ הריעותא וודאי הי' מחיים):
מיהו כל זה אם לא נוכל לומר דהריעותא הוא בתולדה אבל אם אפשר לומר דהריעותא בתולדה אמרינין שכן נבראת ולא נשתנה כלל והוא בחזקת שלא נשתנית ויסוד סברא זו היא עפ"י מאי שכ' הרשב"א בחידושיו לחולין דף ט' ע"ב דכל ספק במקרה אפילו איכא חזקה נגד חזקה אמרינין להקל דאמרינין לא נעשה המקרה וה"נ כאן אע"ג דמחיים איכא חזקה נגד חזקה מ"מ אמרינין שלא נשתנית וכך נולדה ולכך מתיר הרשב"א אפילו בריעותא דמחיים וא"כ להרשב"א הכלל בריעותא דמחיים איכ"ל אפילו איכא מידי למתלי לא מהני ואם הוא ספק לאחר מיתה אי איכא למתלי תלינין ואי לא אסור:
וכל זה אי לא הוי ספק שמא כך נולדה אבל היכא דאיכ"ל כך נולדה לעולם תלינין להקל אא"כ לא שכיח כלל מחמת תולדה (אמנם מלשון הרשב"א דנקט בדף נ"ו הנ"ל דתולין בתולדה או בחולי משמע עוד היכא דאיכ"ל בתולדה וליכא חזקה דמעיקרא אזלינין בתר חזקה דהשתא ואמרינין מדהשתא היא ירוקה כך מעיקרא גם קודם נפילה לאור וכו' וע"כ שהי' בתולדה או בחולי וא"כ אין דברי הרשב"א סותרין ונכונים וברורים ובזה יש מקום לקיים דברי הטו"ז רס"י מ"ג לענין נברא נקוב לא חיישינין שמא אח"כ נעשה ונתרפא דכל דאפשר למתלי בתולדה תלי' אלא א"כ לא שכיח: