אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה נ

תשובה מט

בעזהי"ת יום' ו' עש"ק פ' במדבר תרל"ח לפק חוסט יע"א:

החיים והשלום וכל טוב להרב המופלא ומופלג בתורה כש"ת מוה' אברהם צבי יונג יושב בשבת תחכמוני ב' אויפאלוא יע"א:

מכתבו קבלתי ובו נשאלתי ע"ד גרב או צלקת שנמצא על עור וושט החיצון דהוא טריפה לדעת הכרם שלמה וגם לדעת ספר בית יצחק והקשה מעלתו ני' אמאי יהי' טריפה הא לדעת הש"ך בסי' ל"ג משמע בניקב החיצון אף שיש לחוש לקוץ כשרה בבדיקת הפנים ואפילו אם ניקב הפנים י"ל דשכיח כמבואר בנקוה"כ סי' מ"ט סק"ג על קושית הטו"ז שם מדוע בספק ע"י קוץ ספק ע"י חולה טריפה דמ"ט משום דשכיח יעוי"ש ומבואר בפמ"ג ובפליתי סי' ל"ג דזה דווקא מפנימי לחיצון דשכיח קוצים משא"כ בניקב החיצון דלא שכיח קוצים דכשר ע"י בדיקת פנים וא"כ אפילו ניקב החיצון מכשירין בבדיקת פנימי ומדוע אם נמצא צלקת בחיצון ובפנימי ליכא ריעותא כלל הוא טריפה עכ"ל:

והנה יותר מזה הי' נכון לתמוה במ"ש הטו"ז סוסי' כ"ג דאם יש גרב בעור של עוף אם בפנים ניכר יש לחוש וכן קיי"ל שם דאם התחיל לשחוט ויצא דם ושחט כל העור של עוף חיישינין ג"כ שמא ניקבו ב' העורות ואנן קיי"ל ביו"ד סי' ל"ג סעי' ח' ברמ"א די"א כל העוף או בהמה דצווארה מלוכלך בדם דחיישינין לנקובת הוושט יעויי"ש ובאמת הטעם של רמ"א דקי"ל כוותי' משום דלא הוי מקום ידועה וכמ"ש הש"ך שם דכל הצוואר כולה אם צריכין לבדקו הוי כמקום שאינו ידועה ולא מהני בדיקה והא דכתב הש"ך כאן באם ניקב עור החיצון של הוושט אז כשר היינו שהקוץ והמחט עדיין תחובים שם אז אינו צריך לבדוק רק נגד מקום המחט והוי מקום ידועה אבל כשאין כאן מחט ואפי"ה ידענו שניקב החיצון דאז צריכין לבדוק כל הצוואר והוי מקום שאינו ידוע ואין אנו בקיאין בבדיקה אפילו בעור הפנימי כמ"ש התבו"ש ופמ"ג שם:

ועוד, מ"ש דבחיצון דלא שכיח דיהא ניקב ע"י קוץ ולא שייך סברת הנקוה"כ הנ"ל אדרבה הרי בנידון דידי' מיירי דהעור של העוף הי' שלם ולא כי' ניכר בו שום ריעותא וא"כ קשה האיך ניקב העור החיצון של הוושט ונעשה צלקת וע"כ או שעור העוף נתרפא או דעור הפנימי של הוושט נתרפא ורוב הנבלעים הם דרך הוושט ועכ"פ מידי ספק שקול לא יצא ושייך ג"כ סברת הנה"כ ועוד דהרי המחבר שם בסי' ל"ג פסק כדעת הרי"ף דחיישינין שמא נתרפא ונהי דדעת היש מכשירין דל"ח לשמא נתרפא כבר האריכו המפורשים בזה:

ולדעתי בנידון הנ"ל דצריך לומר או דעור העוף נתרפא או דעור הפנימי של הוושט נתרפא ואז בוודאי חיישינין שמא נתרפא וזה אין לו בדיקה ולכך נראה דכתבו הפוסקים הנ"ל בריש סי' בעור החיצון של הוושט שנקרע ואפילו אם בעור החיצון אינם רואין שום ריעותא מטרפינין דחיישינין שמא נתרפא הפנימי וזה אין לו בדיק' ויש מחמירין עוד יותר אפילו אם נמצא בעור החיצון של הוושט רק בועות ג"כ מטריפין דנהי דבועות אינן אוסרות ואין ראי' שנקרע מ"מ חששו דמסתמא בועה בעור החיצון של הוושט לא שכיחא ומסתמ' מצד הפנימי בא ונלקה גם הפנימי רק שנתרפא ונראה דהוי רק חומרא בעלמא אלא א"כ נמצא קוץ בעור הפנימי איכ"ל דזה הוי כקורט דם אבל אם נמצא צלקת בעור החיצון היכא דמוכח דנקרע עור החיצון של הוושט לדעתי עפ"י הסברא דטריפה מדינא והנראה לפי ענ"ד כתבתי ומ"ש עוד דהוי ס"ס דאולי קודם שנקרע החיצון וכו' היינו אם הי' נקרע עור של העוף ונודע שבא מן החוץ אבל כיון שקרוב לוודאי שהוא באה מן העור של הוושט שמלפנים דשכיח טפי כדלעיל לא אדע איך אפשר שיתרפא קודם שתינקוב את החיצון א"כ מאין בא הקוץ לעור החיצון של הוושט הרי הם דבוקים זה בזה ואחתום בברכה ושמחת יו"ט דברי ידידו הדוש"ת:

הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה