אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה מט

תשובה מח

בעזהי"ת חוסט יום ד' לסדר בא תרל"ז לפ"ק. החיים והשלום וכל טוב להרב המאוה"ג המופלג כש"ת מוה' ברוך עקפעלד נ"י רב דקהל טשוס יע"א מכתבו קבלתי ובו ביקש ממני לחוות דעתי בענין וושט דפליגו בו ב' מורים שהי' בו כמו קוץ של חטה טורגימא (טענגרע) וחכם אחד רצה להטריף כמ"ש ג"כ מרן זצ"ל בחת"ס חיו"ד סי' כ"ה דיהא המורה נזהר ברוחו שלא לסמוך על היש מכשירין ביו"ד סי' ל"ג דבקוץ שנתחב אפילו אינו ניקב צד החיצון של הפנימי וחכם אחד הורה בוושט הזה והתירו והראשון הרעיש על זה והמתיר אמר דהוי כעין נוצות שאין יכולין לינקוב וכמו שהתיר מרן זצ"ל בסי' הנ"ל בשערות עיי"ש ומעלתו מסכים עם החכם הראשון המטריף:

הנה לפי ענ"ד נהי דבקוץ ראוי להחמיר מ"מ אינו רק חומרא אם הופרד עור החיצון מן הפנימי ונמצא צד החיצון של הפנימי בריא ושלם ולא ניקב ובזה יש לו בדיקה ואנו רואין בפנינו שלא ניקב רק יש לחוש לשמא הבריא ונתרפא ובאמת קשה אמאי ניחוש לזה הרי אמרינן בריש נדה דהיכ' דיש תרתי לריעות' הוי כוודאי וא"כ ה"נ דאיכ' תרתי לטיבותא נימא דיהא כוודאי היתר ובכה"ג הרי הוי תרתי לטיבותא דבוודאי מעיקרא לא הי' ניקב ואיכ' חזקה דמעיקרא וגם עתה הוא אינו נקוב ואיכא חזקה דהשתא ולכאור' קשה מטעם זה איך מקשה בחולין דף מ"ג על עולא דאמר אין חוששין לשמא הבריא והקשה מ"ש מס' דרוסה ומאי קושיא הא בספק דרוסה ליכא תרתי לטיבותא וצ"ל כיון דנקובת הוושט הוי השחיטה נבלה והוא נגד חזקת אינו זבוח ואוקי חדא נגד חדא ולא נשאר אלא חדא חזקה ושפיר מדמה לה:

מיהו בתשובת מרן הנ"ל לא שוה לו ספק נקובה לספק בשחיטה כיון דנשחט לפנינו כדינא. וא"כ לכאור' קשה וצ"ל דהש"ס מפרש לדעולא באם לא הפריד עורות הוושטין וא"כ איכ"ל דהשתא ניקב החיצון ואין כאן חזקה דהשתא ושפיר מדמה לדרוסה ודרוסה עצמה קי"ל ביו"ד סי' נ"ז סעי' ט"ו וי"ח דאפילו לוודאי דרוסה מהני בדיק' אלא דאנן אין סומכין אבדיקה והיינו לענין בדיקת כל הגוף אבל במקום ידוע לענין נקב סמכינן אבדיקה אפילו בזה"ז ואפי"ה כאן לא סמכינן וחוששין שמא הבריא וא"כ אם הפריד עורות החוטטין וראה שהחיצון של עור הפנימי הוא שלם ויפה ולא ניכר שום ריעות' דאנן מחמירין רק משום חומרא ולפי"ז עפ"י מאי דקי"ל ביו"ד סי' ע"ג בש"ך ס"קט כדברי הת"ח בסי' כ"ד דאם טעה מורה ופסק כר"ת דבכבד מהני מליחה אין להדר העובדא יעויי"ש אע"ג דלא קי"ל כוותי' עיי"ש וא"כ הי' נראה כי גם בנידון דהכ' דאם הפרידו הוושטין ונמצא שלם ויפה דבלא"ה דעת הראב"ן והרא"ש דאין חוששין לשמא הבריא וא"כ ראוי לפיענ"ד דלא למיהדר עובדא לולא שמרן בעל חת"ס זצ"ל בתשוב' הנ"ל שכ' דחלילה להתיר ונראה שהוא סובר דמדינא חוששין:

אמנם כל זה בקוץ ממש אבל לא בבליטה של החיטה (טענגרע) טורגימ"א שמלעיטין בהן שצוה מרן הגאון זצ"ל לבשלם שיתרכך הבליטה ההוא דאם הוא ספק אם הוא מחמת חולה או מחמת קוץ יש להתיר וכיון שהמורה השני העיד שהי' רק נוצות ואפילו אי נימא כמורה הראשון שהי' הבליטה של חטה טורגימ"א מ"מ נראה דכבר נתרכך קודם ההלעטה ולא גרע מספק מחמת קוץ שכ' מרן בתשובה הנ"ל ובלא"ה הוי לכהפ"ח ס"ס דאפילו הוי מחמת קוץ הרי יש מכשירין ונהי דהוי כס"ס מחמת חסרון יריעה הרי קי"ל בסי' נ"ג דבמקום הפסד"מ סמכינין אפילו אס"ס דחסרון ידיעה מכ"ש היכא דנוגע לכבוד בעל הוראה וזילותא דמורה עדיף מהפסד מרובה וכ"ש לדעת הנוב"י דאפילו בלא הפסד"מ התיר בס"ס דחסרון ידיעה ומטעם זה נראה לי בנידון כה"ג דוודאי סמכינן איש מכשירין:

ואין לומר דיותר שכיח מחיטה טורגימ"א שמלעיטין בהן מדנתלה בנוצות או כיוצא בזה דבכל דבר אזלינין בתר שכיח ומצוי מ"מ גם זה לא שכיח שיפסק הבליטה ההוא מן חטין עצמן אלא נתרככו ומכ"ש היכא דיש הכחשה וכדי להשוות אותם ששניהם אומרים אמת כדאמרינין בסנהדרין וכן בפסחים דף י"ג דאם א' אומר בב' בחודש וא' אומר בג' דמשווין את העדים שלא ישקרו אלא דא' טעה בעיבור החודש וה"נ נראה להשוות שניהם דרק ע"י הריכוך נשתנה ונדמה לעצם אחר כן נראה לי בנידון כזה במקום אחר אבל בנידון הנ"ל הי' ראוי למורה השני לחוש לדברי המורה הראשון דאז הי' עדיין לכתחילה וצריכין אנו לחוש ואין לעשות ס"ס בידים כן דעתי והעוש' שלום במרומיו הוא יעשה שלום בין ת"ח דברי ידידו הדו"ש וחותם בברכה המשולשת:

הק' משה שיק מברעזאווע

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה