מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה לו
את חג המצות יחוג בדיצות ידידי הרב המופלג בתורה הבקי והחריץ מוה' אהרן שמואל אסאד נ"י:
מה שהעיר מעלתו נ"י על מה שנוהגין למכור האווזות שנטרפו בנקיבת הוושט ולנקיבת הוושט אינו מועיל השחיט' וא"כ אמרינן דבני מעיים הן כאבמה"ח ואסור להושיטם לב"נ כבר האריך מרן הגאון זצ"ל בחת"ס סי' י"ט ללמד זכות ע"ז וכמו שהביא מעלתו נ"י ובספר פ"ת ביו"ד סי' כ"ז הביא בשם תשובת ברית אברהם חיו"ד סי' כ"ג שכ' הרבה טעמים להתיר יעויי"ש ותשובה זו אינה בידי ואני לא באתי אלא ללמד עוד זכות וטעם על זה עפ"י מאי דמספק' לי לדעת התוס' בחולין דף ל"ב ע"א ד"ה ורמינהו דמחיים אסור נקיבת הוושט משום טריפה אלא דאי שחט לא מהני השחיט' לטהרו מידי נבלה ונעשית נבלה ומספקא לי לדבריהם אי עלה קרום בוושט קודם השחיט' אי מהני לענין זה דלא נעש' נבל' לפי הסבר' שהביא הש"ך ביו"ד סי' ל"ו ס"קו ושם בפמ"ג ובסי' ל"ג בפמ"ג בטו"ז ס"קד די"ל קרום שעלה מחמת מכה הוא קרום חזק ואפי"ה אינו מועיל כיון שנטרפה פעם אחת אינו חוזר להכשרו וכל זה לענין טרפה אבל לענין להיות נבלה הוי סתימה דמעיקר' לדעת התוס' הנ"ל ואינה נעשית נבלה.
ואין לפשוט זה מדפריך לעיל בחולין דף ל"ב מתניתן דאל"ט דהא נבלה הוי דמאי פריך דלמא מיירי בעלה קרום ז"א קושיא חדא דנקובת הוושט לא משמע שנסתם ותו דאכתי תיקש' כמ"ש התוס' בחולין שם ד"ה ורמינהו וכו' דליתני עיקר הטריפות בלי סתימ' שהוא נבלה ואדרב' לפי הסבר' הנ"ל דהיכ' דנסתם הוי רק טריפה יש לישב קושית הראש יוסף בריש אלו טריפות דהקש' דמאי פריך על תנא דבי ר"י דהוי טפי מי"ח טריפות דדלמ' תנא דבר"י לא חשיב נקיבת הוושט ופסיקת הגרגרת משום דטרפות קא חשיב ולא נבלות אמנם להנ"ל פריך שפיר דאכתי הו"ל לממני נקובת הוושט היכ' דנסתם וכדלעיל דהוי רק טריפה וגוף הדין צ"ע.
וא"כ אי אמרינן בעלה קרום שהשחיט' מטהרת בגידי נבלה א"ש מנהגינו דהרי אותן הוושטין רובם אינם נקובים להדי' אלא דיש בהם קרום שעלה מחמת מכה ולהנ"ל איכ"ל דהועיל השחיט' לטהר מידי נבילה ושוב כיון דהועיל השחיט' לישראל לטהר מידי נבלה מועיל ג"כ להוציאה מידי אבמה"ח לב"נ ויותר מזה אין לי פנאי כעת להאריך וכבר ביאר מרן זצ"ל עוד סברו' להתיר דברי ידידו הדוש"ת הק' משה שיק מברעזאווע.