אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה ל

תשובה כט

החיים והשלום וכל טוב לבני הבחור המופלג החריץ כה' חיים שיק נ"י:

מכתבך קבלתי וע"ד וכו' ואשר שאלת על דברי הטו"ז ביו"ד סוסי' י"ח דכ' בשם הר"ש היכ' דאתחזק איסור' אינו רשאי להורות לעצמו וקשי' לך א"כ למה ת"ח רואה דם אשתו כדמשמע כנדה סו"פ כל היד וכאשר הוא באמת מעשים בכל יום ואפילו בימי ספירה דאז הוא בחזקת טומא' והפוסקי' לא חילקו בזה זהו תוכן שאלתך והנ' גוף הדין נרא' מבואר בתוס' נדה דף כ' ע"ב ד"ה כל וכו' וברשב"א ור"ן בחי' שם ובר"ש ספ"ב דנגעים שכלם חקרו למה לא הראה ילתא דם לר"נ בעלה ולא תי' דלמא בימי ספירה הוי משמע דס"ל דאפילו בימי ספירה רואה דם לעצמו ואע"ג דהר"ש גופי' כ' לחלק בין אתחזק או לא וא"כ על הר"ש קשה שאלתך יותר ובש"ך סי' קפ"ח ס"קז הביא סתמ' דת"ח רואה דם לאשתו ולא חילק והנה בתוס' גיטין דף ב' ע"ב ד"ה ע"א וכו' מבואר דנדה או זבח אפילו בימי ספירה לא מקרי אתחזק שהרי כתבו דמוספרת ילפינן דע"א נאמן בלא אתחזק עיין במהרש"א שם משום דאינו בחזקת שתראה עיי"ש מיהו מזה אין ראי' דבלא"ה הקשה בש"ש שמעתת' ו' פרק ו' דמדברי התוס' ור"ן ורשב"א שכ' ג"כ כן מוכח דלא מחזקינן מאיסור לאיסור ולפי"ז לפי מ"ש בס' ש"ש שמעתת' ה' פ"ד דתוס' סוברים דמחזקינן קשיין דברי התוס' אהדדי כיון דמחזקינן מאיסור לאיסור א"כ כיון דהוא בחזקת טמאה להוי כחזקת ראתה ויהא מוכח דע"א נאמן אפילו באתחזק:

אמנם לכאור' קשיא בהיפוך הרי אמרינן בנדה דף ל"ט דבימי זיבה היא בחזקת מסולקת מדמים ועיין בתשובת מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל סי' קמ"ב ואפילו היכ' דראתה דאתחזקה לראות בימי זיבה מ"מ אמרינן בנדה דף ס"ט היכ' דבדקה ביום ראשון ואפילו בימי ספירה אתחזק ואוקי בחזקת שאינה רואה עיי"ש ואפילו היכ' דלא בדקה בשעת פסוקה דאז אמרי' שם דאינה בחזקת שאינה רואה מ"מ הא כל הדם מקומו במקור וא"כ כשאינה מסופקת אם יצא דם נוקי הדם בחזקת שהיא במקור ואע"ג דחזינן דיצא הא כל טפה וטפה דם בפ"ע הוא ואי מספקי' אי זב ממקורו נימ' דמוקי אחזק' ובחזקת שלא ראתה:

ונראה דאפשר לומר דקושי' חדא מתורצת באידך דהתוס' לשיטתם דס"ל דמחזקינן מאיסור לאיסור וחשיב כאלו יש לן חזקת טומאה על הדם ונגד זה יש לן חזקת שלא ראתה ולכך הוי כאין בו חזקה וילפינן שפיר דע"א נאמן היכ' דליכ' חזקה ולכך ג"כ אמרינן בנדה דף ס"ט דאם לא פסקה בטהרה לא הוית בחזקת שאינה רואה עיי"ש בפרש"י שהובא שם בתשובת מרן הנ"ל אבל אם פסקה יש לן חזקה מכח הפסיקה וגם מכח חזקת שלא יצא ממקומו וא"כ דברי התוס' א"ש וכל זה שם בתוס' שאנו דנין אם ראתה שפיר אמרינן דלא אתחזק כנ"ל ובלא"ה לא מסתבר לומר מכח דמחזקינין מאיסור לאיסור נימא דמכח חזקה זו ראתה דם אבל בנידון שלנו שראתה בפנינו אלא שאנו מסופקין אם היא מראה טמא או לא ובזה שפיר י"ל מכח חזקת טומא' נחזיק דגם דם זה טמא ול"ש חזקת שלא ראתה וכן כ' בתשובת נוב"י מהדו"ת חיו"ד סי' קכ"ז ומשם קשיא קצת על דברי מרן הגאון זצ"ל בתשובות הנ"ל שאפילו בוודאי מצאה דן אותה בחזקת שלא ראתה וקשי' א"כ קושי' הנ"ל.

ונראה דלא מבעי' אי לא מחזקינן מאיסור לאיסור וכמ"ש הש"ש שמעתת' ה' א"כ לית כאן חזקה ואפילו אי נימ' דכאן דסותר הנקיים בימי ספירה וחוזר וניער טומא' ראשונ' אפשר דמודי דמחזקינן וכ"ש למ"ד דלעולם מחזקינן מ"מ נראה אפילו אי מחזקינן לא דמי לחזקה דמעיקר' וכמ"ש הפוסקים אפילו אי ע"א אינו נאמן במקום חזקה היינו דווקא נגד חזקה דמעיקר' אבל נגד רוב או חזקה הבאה מכח רוב איכ"ל דע"א דאינו אומר נגד חזקה אלא מברר הדבר וה"נ כאן איכ"ל דדווקא בבכור דהוא נגד חזקה דמעיקר' אינו נאמן אבל ברואה דם אשתו אפילו בימי ספירה אינו אומר נגד חזקה דהרי על ראיית דם הראשון היתה סופרת וטובלת ומה שראתה בנתיים הוא רק מברר איסורו שלא הי' כאן מעולם דבר הסותר ובכה"ג גם לעצמו נאמן וא"ש ולפי מ"ש הרמב"ן ריש גיטין דמוספרה לה אין ללמוד דע"א נאמן באיסורין דלא נחשדה לקלקל על עצמה באיסור כרת וגדול כי האי ה"נ אצלו אין חשד א"כ י"ל עוד טעם זה וא"ש:

ובאמת קשיא לי על דברי הר"ש הנ"ל דסובר בכור שאני הואיל ואתחזק מאי קאמר בחולין דף מ"ד ע"ב דרבא שרי טריפת' וזבין מינה וא"ל בת ר"ח אבא שרי בוכרא ולא זבין ומאי ק"ל הרי בכור שאני דהוא נגד חזקה דהרי במה שזבין מיני' י"ל דנוגע בהורא' ולא גרע מרואה טריפה לעצמו שהרי כל נוגע כ' הלבוש בח"מ סי' ל"ז דחשיב כבעל דבר וא"כ כיון דלעצמו שרי כ"ש לאחרים במקום דיש לחוש לנוגע משא"כ בכור דאינו רואה לעצמו גם לאחרים היכ' דיש לחוש לנוגע איכ"ל דאינו רואה משא"כ בטריפות ומאי ק"ל ובאמת יש לומר דמטעם זה פירש"י שם בד"ה משום חשדא היינו שיחשדנו שנוטל שכר על ההורא' וכ' מהר"מ לובלין משום דשמא יתיר שלא כדין לא חיישי' והיינו מטעם דהרי רואה טריפה לעצמו אמנם המהרש"א שם ד"ה משום חשדא לא כתב כן:

והי' אפשר לומר דשם דהוי פסיקת הגרגרת דהוא נבלה ולא הועיל השחיט' הוי כמו בכור אמנם לפי מ"ש ברואה דם ה"נ כיון דשחט בוודאי עשה מעשה המסלק חזקת איסור אלא דמספקינן אי הי' כאן סיבה המבטלת איכ"ל דנאמן וכ"ש לשיטת רש"י דס"ל בעלמ' דחזקת איסור דאינו זבוח לא אמרינן אלא חזקת איסור אבמה"ח ומחזיקין מאיסור לאיסור א"כ לפי הנ"ל צריך לומר דקושית הש"ס אי ותיפוק לי' משום חשדא הוא כפירש המהר"מ לובלין אמנם מה דשאלה בת ר"ח מבכור זה קשה ובחידושי בחולין כתבתי קצת ישוב בזה: ואפשר דרבא דשרי טריפתא מיירי בדבר שהי' וודאי טריפה כגון שנשבר למעל' מארכוב' במקום צה"ג ולרמב"ן המובא בסי' נ"ה אם נחתך אח"כ למעלה מן הצומות כשר וכזה התיר רבא וזה דמי' לבכור ועכ"פ הדרינן לדין דמעיקר' דת"ח רואה לעצמו אפילו בימי ספירה משמע מדברי הפוסקים הנ"ל ובזה אחתום בברכה אביך הדוש"ת הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה