אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה כט

תשובה כח

מעשה בנערה משרתת אצל בעה"ב הביאה לפני המורה ושט קרוע ושאל המורה האיך נעשה קרע הזה והשיבה שגבירתה עשתה זאת בצפרניה ע"י שרצתה להסיר השחין שהי' שם ושלח המור' אחר גבירתה הנ"ל והשיבה כי שקר אמרה המשרתת הנ"ל כי הוושט נקרע ע"י הוצאה בחוזק מן האווזא ויש ב' עדים המכחישין ומאי דין האווזא והנרא' לפי ענ"ד דהאווזא כשרה:

א דנהי דבכל עדות שע"א נאמן אשה דינה כמו איש דהרי עיקר עדות ע"א באיסורין לדעת התוס' ריש גיטין ילפינן מן וספרה לה אלא במקום ש"ש טורח או רק ספק החמירו וחשדו לסתם אשה שלא תבדוק אחר ריעותא זו כמבוא' ברמ"א ביו"ד סוסי' קכ"ז ובמג"א ושם בפמ"ג סי' תל"ז ס"קח ואשה מוחזקת בכשרות גם בכה"ג.

נאמנת כדאית' ר"פ בא סימן ר' ישמעאל מסר לאמו וכו' ולענין אשה לכ"ע יש לחלק כסברת הג"א בפ"ק דחולין אות י"ד. וא"כ בכה"ג דינם כשאר ע"א:

ב הנה ע"א נאמן לאסור ולהתיר היכ' דליכא חזקה כנגדו או היכ' שבידו אפילו נגד חזקה כן הוא לדעת הש"ע ביו"ד סי' קכ"ז וא"כ הנער' המשרתת הנ"ל בלא"ה אינה נאמנת לאסור דדווקא באומרת נתנסך בפניך נאמן וכדאית' ריש סימן קכ"ז ואוקי ג"כ בחזקת כשרות אפילו אווזות המפוטמות ואפילו לפי מ"ש הפליתי בסי' ל"ג דספק בוושט מקרי אתחזק איסור' מ"מ היינו באיכ' ריעות' אבל נאבד הושט הא קי"ל כמ"ש בתשובת מהר"ם לובלין סי' כ"א דמותר והסכים עמו בתשובת בית אפרים והיכ' דליכ' ריעותא לא אמרינן סמלח"ז וכמ"ש הפמ"ג בש"ך יו"ד סי' כ"ה ס"קב והרי בנידון הנ"ל לולא שאמרה המשרתת שהי' שחין היינו מתירין והיינו תולין בהעברת יד האשה בכח להוציא הוושט ואע"ג שאותו חלק שהוא קרוע אינו ניכר ואינו באפשרות לבדוק הוי כנאבד אותו מקום אפי"ה מתירין וע"כ היינו כדעת מהר"מ לובלין הנ"ל שהאווזא בחזקת היתר וא"כ לפי דעת הש"ע בסי' קכ"ז אפילו בלא הכחשת בעלת הבית לא היתה לכאור' נאמנת לאסור:

איברא דלפי"ז לכאור' קשה שם על הש"ע ביו"ד סי' ל"ט סעי' י"ז למה יהא אחר נאמן לומר שהי' סירכא וכן קשה לי בסי' א' סעי' י"ד דהוא מתשובת מהרי"ק אפילו בלי הכחשת השוחט למה יהא נאמן נגד רוב מצויין מומחין מיהו עיין בנוב"י מהדו"ק חלק אהע"ז סי' ס"ט כ' נגד רוב דליתא קמן נאמן דהוי רק בירור הדבר עיי"ש אמנם בש"ש שמעתתא ו' פ"ז כ' בהיפוך ובפמ"ג בסי' א' בטו"ז ס"קא כ' דרוב עדיף מחזקה ואפילו הוי בידו אינו נאמן ואינו מוכרח ומכח קושית הנ"ל נראה דנגד הרוב נאמן ע"א. אלא דאכתי קשה הא דפסק בסוסי' מ"ח בקטן שאמר שמצא מחט ושם הי' חזקה ברורה דמעיקר' לא הי' מחט וכמ"ש הפנ"י בשמעתת' דמומין בכתובות דף ע"ו ודין זה הוא מתשובת הרשב"א סימן ר"ד ושם כ' דמיירי או בשותק או לדעת הרמב"ן המובא בש"ך יו"ד סי' קכ"ז ס"קיו דנאמן אפילו נגד חזקה וא"כ הש"ע שפסק בסי' קכ"ז דאינו נאמן אלא בשותק קשה איך סתם הדברים וצ"ל דלמסקנת הרשב"א משום רגלים לדבר נאמן א"כ לא בעי' שותק ועפי"ז בנידון שלנו לדעת האומרים נגד הרוב לא גרע מחזקה. א"כ בלא"ה אין המשרתת נאמנת איבר' לדעת האומרים דנגד הרוב נאמן וכ"ש לדעת הרמב"ן וסייעתו שהסכים הש"ך בסי' קכ"ז ס"קיו אם לא הי' הכחש' היתה נאמנת:

ג אמנם היכא דהי' הכחש' לדעת המהרש"ל המובא בטו"ז וש"ך סוף סימן א' ס"ק מ"א אפילו בזה אח"ז ואפילו נתקבל דברי העד הראשון אמרינן אוקי חד לבהדי חד ולא אמרינן בכה"ג כל מקום שהאמינ' תור' ע"א הרי כאן שנים וזו דעת הריטב"א המובא בנמוק"י ר"פ האשה רבה וא"כ גם בכאן אמרי' אוקי חד להדי חד והוי כנאבד הוושט וכשר לבאמת הש"ך בסי' קכ"ז הקשה ע"ז מסוט' דף מ"ז ע"ב דגם בעגלה ערופה אמרינן כל מקום שהאמינ' תורה ע"א הרי הוא כב' ולפי ענ"ד סברת הריטב"א נכונה דמנ"ל דמשום שהוא כב' דלמא לענין איסורין לא בעי' דבר ברור כולי האי אלא בסבר' ואומדנ' בעלמ' יכולין להתיר אם נוטה להיתר ואם נוטה לאיסו' אוסרין וע"א לא גרע מסבר' ואומדנ' ולכך ע"א נאמן באיסורין ומנ"ל דחשבה התור' לדבר ברור והודא' גמור' וכל זה באיסורין אבל בעגל' ערופ' דילפינן דע"א נאמן מיתור' דלא נודע מי הכהו ובע"א הרי לודע וכיון שקרא הכתוב ע"א נודע וידיע' דבר ברור משמע א"כ הרי חשבו התור' כב' וא"ש וא"כ לפי שיטות אלו בנידון שלנו כיון דבעלת הבית מכחשת ע"א בהכחשה לאו כלום והוי כנאבד' ושרי.

אלא אפילו לדעת מהרי"ק בשורש ל"ג וסייעתו דכל מקום שהאמינ' תור' ע"א הרי הוא כשנים ולפמ"ש הש"ך בסי' קכ"ז ס"ק ד' בשם התוס' היכ' דנאמן מן התור' אפילו אם באו בבת אחת ואפילו לא נעש' מעש' על פיהם הוי כב' מיהו זה שייך בעלמ' אבל באיסורין דבין להתיר ובין לאסור ע"א נאמן א"כ מאי חזית דהאוסר יהא כב' דלמא המתיר וכמו שהקש' הש"ך שם בסי' קכ"ז על הלבוש וע"כ אי נימ' דהאוס' או המתיר הוא כב' דווקא אם עשאו מעשה על פיו והוי כעין חזקה וכעין סברת הר"י בר ברוך בתוס' כתובות דף כ"ו ע"ב ד"ה אנן וכו' וכמו שהאריך הפנ"י בכתובות דף כ"ב ע"א וכיוצא בזה מבואר בדברי הנמוק"י ריש בבא מציעא בין לחייב שבועה בע"א או לפטור בעד המסייע דדווקא היכ' דאינו מחוסר מעשה וזכה הדבר בעצמו והשני בא להוציא הדבר אז הראשון כב' וזה ע"כ ג"כ כוונת הש"ך בסי' קכ"ז ס"קיד הנ"ל דאל"כ דבריו סותרין אהדדי עיי"ש וכ"כ הפמ"ג בכוונת הש"ך סי' ל"ט ס"קמא:

וא"כ לפי שיטה זו דלשון דעול' כל מקום שהאמינ' תורה ע"א הרי הוא כב' הוא כלל בכל מקום א"כ בעינן דווקא נעש' מעש' על פיו ולעולם כללא הוא הא דהראשון יהא כב' או שנעש' מעש' על פיו או שהסבר' שהוא נאמן יותר כעין מעש' דמהרי"ק דשוחט נאמן טפי הואיל והוא בידו ורוב מומחין אבל היכ' דליכ' לא הא ולא הא לא שייך לומר דהוא כב' וא"כ בנידון הנ"ל דע"א נאמן לאסור ולהתיר ולא נעש' מעש' עפ"י המשרתת בוודאי גם לאידך פוסקים אוקי חד להדי חד והוי כנאבד הוושט ושרי וכ"ש לפי דעת הפנים מאירות ח"ב סי' ק"ג דבנאבד אפילו אמרו דהוי בו ריעות' דשחין כשר ומטעם זה איכ"ל דאפילו להמשרתת מותר דלא שוי' אנפשי' חתיכ' דאיסור' דאפילו אם האמת כדבריה נהי דעל הבעלת בית הי' אסור אפילו לדעת הפ"מ הנ"ל דהוי כמאבד' בידים שכ' הש"ך בסי' ל"ט ס"קו אבל להמשרת הי' מותר:

ה ולענין היתר לבעה"ב יש עוד סברא לדעת הטו"ז בסי' קכ"ז ס"קו דהבעלים נאמנים על שלהם אפי' נגד החזקה ולדעת הש"ך שם ס'קכא היכא דהוא בידם נאמנים טפי מע"א ואע"ג דלכאור' אינו מובן טעם למה יהו נאמנים טפי נהי דלעצמם י"ל כיון דהוא טוען ברי לי שהוא מותר נאמן אפילו נגד חזקה וכמ"ש המהרש"א ביבמות דף פ"ח ע"ב ואפילו אם יש ב' עדים וטוען ברי לי שהעדים משקרים כ' הבכור שור ביבמות דף פ"ח דיש להתיר לו בצנעא לצורך גדול עכ"פ לעצמו יש סברא אבל לאחרים שיהיו הבעלים נאמנים טפי צריך ביאור ובש"ש שמעתת' ו' פ"ו האריך להקשות על הטו"ז ובחידושי ישבתי ואין להאריך בזה כיון דנידון הנ"ל א"צ לזה ולבעה"ב בלא"ה מותר מטעמים הנ"ל:

ולהמשרתת הנ"ל נהי דפעם אחרת מותרת לאכול מבדיקתה וכמ"ש מהרי"ק בשורש ל"ג הנ"ל אבל מאותה אווזא נהי דלהפנים מאירות בסי' ק"ג הנ"ל מותר מיהו שם מתיר דווקא אם לא הי' השחין בעומק וכאן אם אמת שנקרע על ידי זה בהוושט ב' עורות א"כ הי' בעומק ודין דשוי' אנפשה חיתוכא דאיסור' הוא דין תורה וכדאית' בר"ן סוף נדרים במשנה דטמאה אני לך ע"כ להמשרתת הנ"ל יש לאסור:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה