אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה כה

תשובה כד

ב"ה יום ה' פ' נח תרל"ט לפ"ק חוסט יע"א:

החיים והשלום וכ"ט להרב המופלג בתורה כש"ת מוה' יוחנן ווייס נ"י רב דקהל ארטהדאקסען באיפאלישאג יע"א:

אשר שאל על אשה אחת שהקצב אמר לה שיש לו בשר שתקנה ממנו ושאלה אותו איזה שוחט שחט אם השוחט דקהל ארטידאקסען או השוחט של שטאטאסקווא שהשוחט ההוא קודם שנפרדו הב' קהלות הי' שוחט בקהלה ולא נשמע עליו שום שמץ פסול אלא מכח הפרנסה שחסרה לו נשאר אצל השטאטסקווא ואמר הקצב שהשוחט של הארטידאקסען שחט והלכה האשה ולקחה מהבשר הזה ובישלה ואכלה ואח"כ נודע הדבר ששקר ענה הקצב הזה והבשר הי' משחיטת השוחט של השטאטסקווא. ועתה שאלה האשה הנ"ל על הכלים שבישלו ושאכלו בהם מאי דינם של הכלים האלו ודעת מעלתו לדמות למ"ש מרן הגאון בחת"ס זצ"ל בחיו"ד סי' ג':

ובאמת אין זה שייכות להכא ובגוף הנידון יש לדון עליו מצד ב', דברים א' מצד שהקצב הטעה אותה ואמר לה שהבשר הזה הוא משחיטת השוחט של הארטידאקסען ואם הקצב ההוא הי' בחזקת כשרות והאשה ההוא הית' מותרת להאמין לו ולאכול אותו הבשר ולא עשתה איסור וא"כ כאן השאלה הוא רק על הכלים כמ"ש מרן הגאון בעל חתם סופר זצ"ל סי' קי"ז שאם הבשר הי' מותר לאותו האיש שנתבשל אלא שהשאלה על הכלים לאנשים אחרים שיהיו אסור עליהם בכה"ג לית כאן איסור משום דהכלים מצד עצמם אין כאן שום איסור עיי"ש וא"כ ה"ה בנידון דהכא כיון שהבשר הזה הי' מותר כיון שאז לא נודע זאת לכן גם הכלים לא נאסרו אח"כ:

אלא אפילו נימא דאין זה דומה לדברי מרן בעל חת"ס זצ"ל משום דכאן הי' רק טעות ולא שייך כאן דנימא דהוא היתר משום דע"א נאמן באיסורין מ"מ יש מקום להתיר מצד שהרי השוחט ההוא לא נשמע עליו שהוא קל אלא שאיתרע חזקתו עי"ז שנשאר אצל השטאטוסקווא מצד חוסר פרנסתו והשטאטוסקווא המה מסייעים י' עוברי עבירה דהיינו לבעלי הקאנגרעס וקיימ"ל לפי הסכמת הפוסקי' להחמיר כדעת הרמב"ם ביו"ד בסי' ב' דאפילו במומר לא' משאר עבירות צריך בדיקת סכין ואפשר שסיוע ידי עוברי עבירה הנ"ל נקרא ג"כ כמו לפני עור כמ"ש ג"כ המל"מ בהלכות מלוה ולוה ובהלכות רבית מ"מ הרי לא איתרע חזקתו אלא שנשאר שם מפני פרנסתו ואיתרע חזקתו שע"י ממון אפשר שיעשה שלא כדין אבל בדבר שאין בו חשש משום חימוד ממון לא איתרע חזקתו.

אבל מי יוכל להכריע זאת ומשו"ה אסרו משום לא פלוג וא"כ בכל' שכבר שהו מעל"ע איכ"ל דשרי ומ"מ כדי לצאת מכל החששו' נראה דצריך להגעיל ג' פעמים את הכלים במים חמים אפילו הן כל' חרס לדעת המחבר ביו"ד סי' קי"ג סעי' ט"ז דבדבר שאינו עיקר מדאוריית' מותר בהגעל' שלש פעמים אף בכלי חרס כן נראה לפי ענ"ד ואחתום בברכה המשולשת דברי ידידו הדו"ש:

הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה