אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה כ

תשובה יט

עובדא בא לידינו בשוחט אחד שהי' מוחזק בחזקת מומחה ובדק חליף לשחוט בו הכפרות קודם יוה"כ ומצאו יפה ונתנו לבדוק להרב דמתא והי' נראה להרב שאינו יפה והחזירו ואח"כ שוב הראה את הסכין להרב אבל גם בפעם השני לא הי' נראה להרב לומר עליו כי יפה הוא אבל לא היה ברור להרב אם הוא פגימה ממש ואח"כ הסתכל הרב היטב על החליף במקום שהי' נרא' לו שהוא מרגיש שינוי וראה שנסדק שם החליף ואחרי שהוליכו את החליף אח"כ על הרבה ידים והרבה אנשים משמשו בו נרגש אח"כ היטיב הפגימה וגם הסדק הי' נראה היטב בחליף הזה ואם אמנם שהי' חליף ישן לזאת איזה ימים קודם לזה נתנו השוחט הזה לאומן להשחיזו ולשוחט ההוא הי' עוד חליף אחד ששחט עמו כפרות אבל לא הי' יודע איזהו כפרות נשחטו עם החליף שהי' בו הפגם ואיזהו עם החליף האחרת והי' תערובות גדול ונתבררתי גם אני בליל עיוה"כ להיות אחת מן הב"ד אשר יורו בדבר התערובו' הזה ויצא הדין מאתנו כאשר יתבאר להלן:

והנה אם לא הי' השוחט מרגיש ואבד הרגשה שלו דין זה כבר מבואר באחרונים אם זה שאינו מרגיש הוא מחמת קלות ורשעות ומבואר באחרונים פלוגת' בזה ודעת הפמ"ג ביו"ד סי' א' בש"ך ס"קח דאע"ג דלענין איסור דאוריית' אין לסמוך על דעת הב"ח ויש"ש וש"ך המתירין מ"מ הכלים שאינם ב"י יש להתיר ואם אבד ההרגש' מחמת חלושה עיי"ש בפמ"ג שהביא ג"כ דיעות להתיר בכה"ג דאמרינן השתא אבד ההרגש' אבל הפליתי שם מחמיר בזה מ"מ בנידון שלנו אין ללמוד מזה דיש להסתפק בשוחט הזה דיש לו הרגש'. גם עתה כי ניסינו אותו עתה וע"כ שהי' סדק בלתי נרגש ואע"ג שהרב נ"י הרגיש הרי לא הי' ברור לו שיש פגימה אלא ע"י המישמושין או אפשר שהפגימה הי' דקה מן הדקה שאינה נרגשת אלא בכוונת הלב ובעיון במתון טובא ואם זה השוחט לא הרגיש לא בדק כראוי במתון מחמת פשיעה ואז דינו כמ"ש לעיל בשם הפרמ"ג אבל אם הוא כספק הב' יש לאסור למפרע דהנ' התבו"ש בסי' י"ח סעי' ג' כתב דאם נראה סדק בחליף אע"ג שהוא דק מאוד ואינו נרגש אפי"ה אסור ואפילו בדיעבד משום דיש לחוש דנהי דעתה אינו נרגש מ"מ ע"י דחיקת החליף על הסימנים נדחקים ונתרחבין הסדקין עי"ש דאפילו בדיעבד יש לחוש:

ואפשר להביא ראי' לדבריו ממאי דקי"ל בסי' ו' בשוחט בקרומית של קנה דאסור לפירש"י משום דחיישינן דניצוצין נתזין ממנו עיי"ש בטו"ז ס"קא והנ' לפי דיעה זאת דסדק אפילו אינה נרגש אוסר א"כ יש לחוש אולי סדק הזה הי' בו מעיקר' זמן רב והוי כשוחט שלא נטל קבלה דקי"ל ביו"ד סי' א' סעי' א' בהג"הה לאסור מיהו י"ל הרי הד"מ שם והובא בש"ך שם ס"קח הקשה דניזול בתר רוב עיי"ש שתי' דהרי לא נולד מומחה אבל כאן יש לומר שפיר דאזלינן בתר רוב סכינים דאין להם סדק וא"כ הי' לסכין זה חזקה מכח רוב ואמרינן השתא הוא דאיתרע:

וא"כ שוב נפלנו ברברבתא דלש"ך שם ס"קח יש להתיר ומטעם ס"ס ולטו"ז שם ס"קו אסור ונהי דהתבו"ש מקיל בכלים אבל הפמ"ג הניח בצ"ע אמנם בכאן גרע יותר דשם יש ס"ס שמא השתא איתרע ושמא שחט יפה אבל כאן כבר כתב הנקודות הכסף בסי' א' ובטו"ז שם ס"קו דבסכין אין ס"ס דמסתמ' שחט כנגד כולו מיהו משו"ה אין כאן גירעות' דחשש שחשש התבו"ש הנ"ל בסדק שאינו נרגש שמא ע"י דחיקת הסימנים נתרחב טפי וא"כ שוב הוי ס"ס ספק שמא לא הי' מעיקר' סדק כלל ואת"ל הי' שמא לא נתרחב מיהו עדיין להטו"ז בסי' א' ס"קי יהא אסור ותו אפילו להש"ך מ"מ כאן דאיזה ימים מקודם נתנו להאומן להשחיזו יש לתלות במצוי שיותר יש לומד שנסדק אז בשעת מלאכת האומן שדחקו על האבן להשחיזו ממה שנימא שנסדק אח"כ ממיל' ואנן קי"ל ביו"ד סי' נ"ז סעי' י"ג דתולין במצוי בין להקל ובין להחמיר וא"כ על קודם השחזה בוודאי יכולין לתלות ומותר אבל מזמן שנתנו להשחיז להאומן אדרב' יהא כוודאי נסדק ויהיו כל העופות הנשחטים עמו מאותו יום ואילך אסורין.

ואפילו אם נימ' דזה שמא לא שחט כנגד הפגימה והסדק יהא ספק וכמו שהעיר הרב המופלג מוה' ישראל דוד האבדק"ק פעזונג נ"י שבתרנגולת הדרך לכל הפחות משוחט הנ"ל שלא לשחוט נגד כל הסכין וא"כ יש ס"ס מ"מ הא אנן קי"ל ביו"ד סי' י"ח כר"ה בשוחט בסכין ונמצאת פגומה דהנשחט אסור בין הוא עוף ובין בהמה ואי חשבינן זה לס"ס ע"כ צ"ל טעמא דר"ה דס"ס נגד חזקה לא מהני וכמו שפסק הש"ך ביו"ד סי' ק"י ס"קסד ובטו"ז שם ס"קטו וא"כ ממנ"פ אי אמרינן כדעת הפר"ח ופליתי בסי' ק"י ועוד פוסקי' הסוברים דס"ס נגד חזקה מהני א"כ ע"כ צ"ל דספק זה שמא לא שחט נגד הפגימה לא מקרי ספק וכמ"ש הש"ך בסי' ק"י ס"קסד הנ"ל וא"כ כאן בנידון שלנו ליכ' ס"ס דאי ס"ל דזה חשיב ס"ס א"כ ע"כ מדקי"ל כר"ה דשוחט בסכין ונמצאת פגומה דאסור ע"כ משום דבמקום חזקה לא מהני ס"ס. א"כ שוב אין להתיר בנידון שלנו:

אמנם הואיל ויש לשוחט הנ"ל עוד סכין ויש ספק על כל תרנגולת אולי שחט בסכין האחרת א"כ י"ל לפי מ"ש הש"ך בס"ק הנ"ל דאם יש ג' ספיקות גם במקום חזקה מהני והנוב"י מהדו"ק בתקע"ג סי' מ"ג עשה סמוכין לדברי הש"ך וא"כ גם כאן יש לומר דיש ג' ספיקות אולי שחט בסכין היפה ואף אם שחט בסכין שיש בו הסדק אולי לא שחט נגד מקום הסדק ואף אם שחט נגד מקום הסדק אולי לא נתרחב הסדק. וא"כ לדעת הש"ך יש מקום להתיר מיהו גם זה אינו מעלה ארוכה חדא ממנ"פ דלהש"ך דס"ל דג' ספיקות מהני במקום חזקה הא ס"ל דספק שמא לא שחט נגד הפגימ' לא מקרי ספק ולדעת הטו"ז בסי' א' ס"קו דס"ל דספק זה שמא לא שחט נגד הפגימה מקרי ספק הא ס"ל בסי' ק"י ס דאפילו כמה ספיקות לא מהני נגד חזקה.

וא"כ צריכין אנו לגבב קולא דש"ך וקולא דטו"ז ועוד דאיכ' למימ' דזה דשמא לא שחט זו עם הסכין שנמצא בו ריעות' לא מקרי ספק כלל לפי דעת הש"ך בכללי ס"ס אות ח' לענין ס"ס ואות כ"א לענין ספק דרבנן דאם נתערבו החתיכות חד בחד אפילו ס' טריפה לא מקרי ס"ס דחד בחד הוי כוודאי איסור ואפילו חניות שנתערבו עיי"ש וא"כ כאן ג"כ שידענו שיש בתים ששחט שם עם הסכין שנמצא בו הסדק וגם יש בתים ששחט בהן עם הסכין האחרת הו"ל כתערובת חד בחד ואע"ג שכל אחד בא לשאול על עצמו מ"מ הוי לי' כמו מחבואה בכתובות כ"ז סע"א דחשבינן לי' כאלו בא לשאול עליו ועל חבירו עיי"ש בר"ן וא"כ ה"נ הדין כן:

מיהו עיין במל"מ בפ"ב מחמץ ומצה דין י"א שכ' דהיכ' דאין כאן וודאי איסור אפילו בא לשאול בב"א וודאי מותר עיי"ש וא"כ אפשר לצרף זה לס"ס ובלא"ה הפר"ח שם בק"י פליג על הש"ך גם בזה במ"ש דאם נתערב חד בחד לא חשיב ספק עיי"ש וא"כ אם נצרף כל הקולות דספק זה שמא לא נשחט עם הסכין שיש בו סדק מקרי ספק וגם נימא דס"ס במקום חזקה מהני ונימ' דס' שמא לא שחט נגד הפגימה מקרי ספק ונימא כדעת הש"ך דג' ספיקות מהני במקום חזקה יש להקל גם בנידון שלנו לכל הפחות בתרנגולת דאין דרך לשחוט נגד כל הסכין.

מכל מקום מי יגבב קולות קולות להקל באיסור דאוריית' ואע"ג דכאן נודע הכל בב"א ולא נודע ס' אחד קודם חבירו ובספק א' בגופו וספק א' בתערובות כ' הש"ך בסי' ק"י ס דיש להקל במקום הפ"מ מ"מ בתערובות חד בחד כ' הפמ"ג בש"ך שם ס'קסג דאין להקל אפילו בהפ"מ לזאת יצא מאתנו והסכמנו לאסור כל התערובות אמנם הכלים שאינם ב"י התרנו וסמכנו על המתירין ס"ס במקום חזקה וחשבו לחד בחד לספק הואיל והי' הפ"מ ובדרבנן סמכנו להקל וכל זה בדין התערובת ודין הסכין אבל דין השוחט כבר אמרנו דאפשר לתלות או בפשיעה ודינו אמור בפמ"ג סי' ב' בש"ך ס"קיא וכו':

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה