אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה טו

תשובה יד

להנ"ל

ועתה נבוא לענין השני אם יש כח להקהל לאסור היין ושאר דברים מבואר בסוסי' ר"ה דלרבים יש כח לאסור עניני המורדים והפושעים ומבואר שם בב"י דהיינו דיעה השני' בחו"מ סי' ב' דיש לטובי העיר כח ההוא יעויי"ש וכמו שנרא' ג"כ מדברי הרמ"א בסוף הסימן ב' בחו"מ דהמנהג כך ותימה על לשון הרמ"א דנקט סתם רבים דהא אמרינן לעיל דרק בטובי העיר וגם הא דסתם כאן ובחו"מ סי' רל"א כ' דווקא אם חבר העיר מסכים לזה. וזה לכאור' ראי' לדעת מהרשד"ם המובא שם בש"ך דס"ל דבני העיר אין צריכין להסכמת חבר העיר ויעויי"ש ויעויין מ"ש מרן הגאון זצ"ל בחיו"ד בתשובות הראשונות. ועכ"פ. מבואר דדווקא למורדים ולפושעים יש כח לאסור ולהנ"ל שרשאין לחלוק א"כ אינם לא מורדים ולא פושעים ולא מצינו בכה"ג שיהיו יכולין טובי העיר לאסור את שלהן והרב דמתא לא מצינו שיוכל לאסור אלא למיגדר מילתא ולאפרושי מאיסור' ובזה אפילו קהל יכולין לעשות תקנה כדקי"ל ביו"ד סי' רכ"ח סעי' ל"ג דהנשבע שלא יכנוס בתקנות הקהל בכה"ג היכא דהוי למיגדר מילתא הוי שבועת שוא ובכה"ג מצינו דמרא דאתרא וגאונים עשו תקנה אבל במידי דממונ' הרב הוא רק בכלל טובי העיר ובתשובת ס' זכרון יוסף סי' ב' כתב דרבנים אפילו מצד טובי העיר איכ"ל שאין להם כח במידי דממונ' וגם תמה על הרבנים בעובד' דידי' דגם שמוע בין אחיכ' כתיב:

ועוד מטעם אחר נראה דאין כח להאיסור לחול מטעמ' שכ' מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בסי' קי"ז דאפילו על החוצים אין כח להקהל לאסור כיון דהם כאגודה בפ"ע מדינא בוודאי אם הי' חשש איסור שהשוחט אינו מומחה הי' דין אחר אבל כיון שהשוחט יש לו קבלה מרבנים מובהקים ונתקבל מן בני אדם שיש להם דין קהל בפ"ע וצריך להראות סכינו בפני החכם ששייכים הם לו ועוד מטעם שלישי שהרי מצד מנהג טובי העיר יש כח להם לאסור ובכה"ג שנתפרדו להקהל אחר דהוי דבר דלא שכיחא לא שייך בו מנהג כמ"ש הזכרון יוסף הנ"ל בכיוצא בזה ויעויין בנוב"י חלק חו"מ סימן כ' דינים הרבה ששייכים ג"כ לנידון הזה:

ועפ"י הדברים הנ"ל מצאתי שבין האוסרין ובין המתירין אינם סותרי' זה את זה דידוע שלפעמי' היכא דנחלקה קהלה הקהל שנחלק' הם מזלזלין במקח הבשר כדי שיבוא לקנות מהם גם הצד השני ויש בזה פסידא אבל בנידון הנ"ל רבנים האוסרים האיסור חל על כל כת שלו דהיינו של הקהל שהם אסורים לילך לקנות מן שחיטת הספרדיי' הרבנים המתירים כוונתם על הספרדיים עצמם שנחלקו ואלו ואלו דברי אלקים חיים ואין טעות בין בדברי האוסרי' ובין בדברי המתירי':

ועפי"ז ג"כ נראה דבין האוסרים ובין המתירין כלם מאשרים ומקיימים ומחזיקם חלוקת הקהל שאם לא היו אוסרים הי' אפשר שאנשי הקהל יקנו מהספרדיים וא"כ עי"ז יבואו הקהל לידי פסידא גם בחלק והיו להם טענה עפ"י מה שהביא המג"א סוסי' קנ"ד הנ"ל דאוסר לחלק משום דעי"ז יפסידו הקהל שלא יהי' יכולין לגבות מכ"ש בנידון דידן והוי אז כדבר שאין בו חלוקה שיופסד חלק האחד אבל כיון שנתנו האוסרין איסור על קהל שלהן ואין מאנשי הקהל רשאין לקנות מהספרדיים וא"כ ע"י האיסור אין חלק הקהל נפסד וא"כ ע"י שני האיסורים מתקיים ומתחזק החלוקה כן נראה לפי ענ"ד ואפילו לפי מאי שצדדתי לומר עפ"י המנהג דהוי כמו הותנו לעולם כיון דנשתנה הענין כבר כ' המג"א בסי' תר"צ ס"ק כ"ב דהיכ' דנשתנה הענין מותר לשנות ובענין הזה כבר כתבתי דברי הנוב"י בסי' כ' ושם ימצא מ"ש מצד רוב דלדידן במקום דליכ' מגדר מילת' בעינן רוב מתוך כולו יעויי"ש:

וכל זה לענין דין האיסור כתבתי דעתי אבל הצדקות ושאר עניני' שמפסיד הקהלה ע"י החלוקה בוודאי צריכין לפשר ויש להם דין על זה כעין שמבואר בחת"ס זצ"ל חלק ששי תשובה כ"ז וכתבתי דעתי. וע"ז אמרתי שאין אני יודע לא איסור ולא היתר אבל אין אני מכריע ח"ו וגם מ"ש שאכתוב להרבנים האוסרים אין זה דרכי כי אין אני אומר קבלו דעתי ומעלתו נ"י הוא חכם ומבין מדעתו יוכל לכתוב להם אם נראה למעלתו נ"י תועלת בזה ויאמן לי שאין לי נטוי' לא לכת הזה ולא לכת הזאת ולא להלכ' למעש' כתבתי אלא שאין לדיין אלא מה.

שעיניו רואות וה' ישפות שלום בין ישראל ויהי ה' עמו דברי ירידו הדו"ש:

הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה