אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה יד

תשובה יג

בעזהי"ת פה מרחץ ווישק יום ה' לסדר עקב תרל"ח לפ"ק

החיים והשלום וכל טוב להרב הגדול המופלג בתורה כש"ת מוה' אליעזר לעוו נ"י אבדק"ק אוהעל יע"א:

מכתבו קבלתי ביום חורבן בית אלקינו פה מרחץ ווישק ולא פתחתיו עד יום שלאחריו והי' לי צער מאז ועד עתה מן הדברים שנעשו בקהלתכם ועד עתה הייתי מונע עצמי מלהודיע דעתי אבל עתה שדחק מעלתו נ"י מאוד להודיעו דעתי ואם אמנם שאין אני בקו הבריאה ואנכי אדם חלוש מאוד ונסעתי לפה לעסוק ברפואות ולחזק גופי ואין לי פה ספרים ואפי"ה לא רציתי לאחר התשובה עד בואי לביתי על מה שנשאלתי ממעלתו נ"י על גוף הדין של האיסור שניתן בקהלתו גם ע"י גאונים אחרים ומקצת גאונים התירו אותו ואני עד עתה כתבתי שאין אני יודע לא איסור ולא היתר ובגוף הדבר פשוט הוא בעיני כמבואר באיזה תשובות דהציבור הם כשותפין ולא נמכרו ולא נשתעבדו זה לזה אלא נשתתפו כדי להקל. עליהם צרכי הציבור וממיל' כמו שאר שותפין דקיימ"ל בחו"מ סי' קע"א בכל דבר שיש בו דין חלוקה שאין חלק אחד נפסד ע"י החלוקה אלא שאינו יכול ליהנות מחלק חבירו וה"ה שאין חברו יכול ליהנות ממנו בכה"ג רשאין לחלק וה"ה בקהלה שיש בה דין חלוקה רשאין לחלק מדינא ויעויין במג"א בסי' קנ"ד ס בסופו מ"ש בשם המבי"ט וגם מרן הגאון בעל חת"ס זצל"הה בחלק חו"מ הביא ענין החלוקה בענין ביהכ"נ בארץ הקדוש' כ"ז מדינא:

והנה אפשר לומר דנהי דהוי שותפין ולא קבעו זמן מ"מ כיון דהמנהג הוא להיות שותפין לעולם וכל העושה דבר אמרי' דאדעתא דמנהגא הוא עושה והוי כאלו הותנו וכן הביאו מדברי תשובת מהר"מ מינץ תשובה ס"א דמשם מוכח כן וא"כ הוי כמו קבעו זמן וקי"ל בחו"מ סי' קע"ו סעי' ט"ו דאין רשאין לחלק בקבעו זמן מיהו שם בסעי' כ"ח מבואר דהיכא דאיכא פסידא רשאין השותף לחלק ואפילו בכה"ג עיין בתשובת מהר"מ מרוטנבורג בסימן תתקמ"ח דהביא ג"כ דאסור ליחיד להחלק מהקהל והיינו הכל היכא דהוי כדבר שאין בו דין חלוקה אבל בנידון דידן דנראה דהוי כדבש דיש בה דין חלוקה ובפרט לפי מאי דקי"ל דבמקום פסידא רשאין לחלק שלא מדעת חבירו ולפי טענות הספרדים יש להם טעמים הרבה ומכש"כ דלפי הנראה בענין כזה בנידון דידן לא שייך מנהג דלא שכיחא:

ומכ"ש. עתה מי שמקבל קאנשטאטירונ"ג אשר קיימו ואשרו המלכות יר"ה שרשאין לחלק ואפשר דגם בכה"ג דינא דמלכותא דינא כעין דקי"ל בחו"מ בסי' ג' וכ"ש כשרבנים מובהקים וגאונים מפורסמים הסכימו לזה והרבה יהודים יראים נעשו קהלה.

בפ"ע ונמלטו מן ידי רשעים ואם שבקהלתו לא שייך זה מ"מ לא נתנו חכמים דבריהם לשעורין ומטעם זה כיון שהמלכות יר"ה הסכים לזה לא שייך ג"כ חשש של הכנה"ג שכ' שיש רשות להקהל למחות שעי"ז יתרבה עליהם מסים וכיון דלפי הנראה לפענ"ד יכולין קהלה אחת להחלק לשתים אלא דקשה לי ע"ז מהא דקי"ל באו"ח סי' קנ"ג סעיף י"ז דאין רשאין לשנות מקום ביהכ"נ ובסי' שס"ו סעי' ג' סק"ז מקום הנחת העירוב משום דכבר נתחזק בזה מיהו על זה יש לתרץ דכבר קיימ"ל בחו"מ בסוסי' קמ"ט דאם לא הי' שם מעיקר' רק ספר אחד ועכשיו שיש שני ספרים ורוצים לקרות בא' אין להם טענות חזקה ולא שייך טענות חזקה אלא דווקא אם הי' מעיקרא ב' ספרים או ב' בתים וקראו ולמדו והתפללו באחד הרי זה ראי' שמחלו ואיכא טענה יעוי"ש:

אלא שעדיין לפי טעם דמשום חשדא המבואר במג"א סי' קנ"ג ס"ק מ"א דהוא הטעם המבואר בגמ' יש לומר דגבי הקהל שמחלקין יש ג"כ טעם משום חשדא מ"מ הרי קי"ל שם בסי' קנ"ג ובסו' שס"ו הנ"ל דהיכא דיש טעם גדול דיכולין לשנות ומי הוא יכול לשער מה הוא טעם גדול והרי גם הכא טוענים הכת שכנגד הקהל שיש להם טעמים גדולים ומאן מפיס וע"כ נראה לי לדינא שאין יכולין למחות בהקהל שרוצים להחלק אם יש בו דין חלוקה:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה