מהרם שיק חושן משפט· רבי משה שיק
תשובה ס
ע"ד חקירת הרב מהר"ל עטלינגער ני' אי כותבין פרוזבול בזה"ז דאין רשות לב"ד להפקיע ממון מטעם דינא דמלכותא דהא אמרינן בגיטין דף ל"ו ע"ב דבעינן ב"ד אלימו לאפוקי ממונא ואפילו לפי מ"ש הרמ"א בחו"מ סי' ס"ז סעיף י"ח דיכולין לכתוב בכל ב"ד מ"מ צריך להיות ב"ד דאלים לאפוקי ממון עיי"ש ולפי ענ"ד נראה פשוט דלא מבעי' לפי מ"ש הרמ"א דבזה"ז נוכל לסמוך על הפוסקים דבכל ב"ד כותבין פרוזבול בוודאי דלא בעינין ב"ד דיכול לאפוקי ממון דלפי סברא זאת תיקן הילל לכל הדורות והוא שהפקיר הממון ואנן שלוחותייהו דקמאי עבדינין בכל מילי דאיכא חסרון כיס ושכיחא וכן מבואר מלשון המל"מ בפ"ד מהלכות מלוה ולוה דין י"ד דאין כאן הפקעה חדשה עיי"ש והרבה דיני תורה אפילו בגיטין וקדושין תלואים בדיני הפקר ב"ד הפקר וכי יעלה על הדעת לומר דאינם נוהגין בזה"ז וכן כאן הילל לכל דרי עלמא תיקן והפקיר דכל מי שימסור שטרותיו דבריו לב"ד אפילו לב"ד הדיוטות כולם שלוחי דהילל נינהו וכמבואר בש"ס ב"ק דף פ"ד ע"ב:
אמנם אפילו לפי שיטה הראשונה דבעינין ב"ד אלים לאפוקי ממונא מ"מ הדין פשוט דכתבינין פרוזבול בזה"ז דהרי אין המלכות גוזרת רק על שאין רשות לכוף את חבירו אבל אם שניהם רוצים לקבל עליהם דין תורה אין כאן מניעת המלכות וכיון שמחוייב כל בר ישראל לשמוע בקול ב"ד הם הנוגשים אותו ואומרים לו שחייב לשלם ומכריחין אותו ומחייבין אותו לשלם ולשמוע בקולם והפקירם הפקר שהממון של החוב הזה שביד הלוה הוא גזל בידו מפני שהוא מעות של המלוה ואם הלוה גבר אלים ואינו רוצה לשמוע בקולם הם רשאין לכופו בערכאות כדקי"ל בחו"מ סי' כ"ו וכ"ש בנידון שלנו שבדיניהם בלא"ה מפקינין מיני' וא"כ ממנ"פ הוא מחוייב והוא פשוט לפי ענ"ד. ויעויין ברא"ש פ"ק דגיטין סי' יו"ד מ"ש גבי ערכאות של גוים וגם עביד אינש דינא לנפשי' במילתא דברירא לי' כדקי"ל בחו"מ סי' כ"ד וא"כ ה"נ כאן אם יבוא לידו רשאי הוא להחזיק בו וא"כ בוודאי כתבינין פרוזבול או מסרינין דברים לב"ד ודברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים זהו הנראה לפי ענ"ד ברור ונכון הק' משה שיק מברעזאווע: