אור ברסלב

מהרם שיק חושן משפט· רבי משה שיק

תשובה כה

תשובה כד

בעזה"י חוסט אור ליום ג' פ' האזינו תרל"ה לפ"ק. מחיה חיים יתן לך חיים טובים ארוכים ומתוקנים לתלמידי הרב הגדול המופלג בתורה ויראה כש"ת מוה' אליעזר זוסמאן נ"י האבדק"ק האלאש יע"א:

מכתבך קבלתי ומה ששאל והעיר על דברי הרמב"ם בפי' המשנה ב"ב דף פ"ד שכ' דהגבהה ומשיכה אינם קונים ברה"ר. וזה תימה רבה דהלכה פסוקה בש"ס ובפוסקים דהגבהה קונה בכל מקום ובכתובו' דף ל"א אמרינן דאפילו אם ידיו סמוכים לארץ פחותים מג' דכלבוד דמי אפי"ה קונה הגבהה שם. והי' נראה לכאורה דיש ט"ס בדברי הרמב"ם בפי' המשנה. אבל האיר ד' עיני די"ל דבריו וכוונת דבריו נכונים עפ"י מאי דקי"ל בחו"מ סי' קצ"ח סעי' י"ב דאע"ג דמסירה קונה ברה"ר אם עשה גם משיכה וגלי דעתו דלא הי' כוונתו לקנות במסירה לחודא אלא במשיכה אז בעינין דווקא שימשוך לרשותו או לסימטא דקי"ל קנין בעי כוונה. וס"ל לרמב"ם דאפילו בקנין דאורייתא כמו הגבהה בעינין כוונה דלא כמ"ש הנמוק"י בפ"ק דב"מ גבי ד' אמות דאמרי' דגלי דעתי' דבנפילה ניחא לי' דליקני שכ' שם בשם הרא"ה דדווקא בקנין דרבנן אמרינן כן:

אבל הרמב"ם ס"ל לפי הנראה מפי' המשנה מכאן דאפילו בקנין דאורייתא אמרינין כן ואפשר דיליף לה מאותה משנה עצמה דתנא דבפשתן עד שיהדרנו ממקום למקום שדחק בזה הרע"ב והרבינו תיו"ט דלמה לו עד שיטלטלנו ממקום למקום וכ' דכן אורחא דמילתא ועדיין קשה למה נקט כך אמנם להנ"ל א"ש דכיון שכן הדרך שימשכו א"כ אין לקנות בהגבהה ולכך בעינין שימשכנו כדינו וזה נראה כוונת הרמב"ם הנ"ל דהגבהה ומשיכה אינם קונים ברה"ר דכיון שעשה עם ההגבהה גם משיכה גילה דעתו דמכוון לקנות במשיכה ולכך בעי' שימשכנו דווקא ברשותו כן נראה לפי ענ"ד נכון:

ובזה אמרתי לישב מה שהקשה בכפת תמרים בסוגיא דאוונכרי שכ' להקשות דכיון דקי"ל במס' כלאים פרק ז' באנס דאם נשתקע שם בעלים קנה א"כ מאי חשש יש גבי אוונכרי הא גם שם נשתקע שם הבעלים ואמרתי דהנה בנשתקע הטעם לפי מ"ש הפנ"י דהוי כהפקר והפקר קונה בקרקע. וקשיא לי הא קי"ל בעודר בנכסי הגר וסבר שהוא שלו דאינו קונה. ובאנס הרי הוא סובר שכבר הוא שלו ואינו מתכווין לקנות ואמאי קנה. מיהו י"ל דהנה כבר כ' המל"מ והאריך בזה מרן הגאון זצ"ל בחת"ס יורה דיעה סי' שי"ג דבדעת אחרת מקנה אותו לא בעינין כוונה:

והנה הפקר אי חשיב כדעת אחרת מקנה אותו יש פלוגתא דלר"י בנדרים בפרק השותפין הוי כדעת אחרת מקנה אותו וגם בב"מ דף י"ב גבי איבעי' דרבא בזרק ארנקי כו' הוכיחו מקצת מפורשים דהפקר הוי כדעת אחרת מקנה אותו. ובהפקר כה"ג דמפקיר אדעת הגזלן איכ"ל דלכ"ע חשיב כדעת אחרת מקנה אותו ולא בעי' כוונה. ומרן הגאון זצ"ל כ' שם בתשובה דגבי גוי איכ"ל דלא מהני דעת אחרת מקנה אותו וא"כ יש לישב קושית הכפ"ת הנ"ל דגבי כלאים מיירי באנס ישראל וא"כ שפיר מהני נשתקע דמועיל משום הפקר והוי דעת אחרת מקנה אותו אע"ג דאינו מתכוון לקנות. משא"כ באוונכרי דמיירי בגוי. כן אמרתי לישב קושיא הנ"ל:

ולא הבאתי זה לכאן אלא להעיר על מ"ש מעלתו ני' עוד להקשות בסוגיא דיאוש לפי מ"ש התוס' בב"ק דף ע"א ע"ב דהתחלת השחיטה לא מקרי שינוי מעשה והקשה מעלתו דמ"מ בהדי יאוש ליקני ונראה כוונתו דשחיטה כל זמן שלא שחט רוב אפשר דיחזור ויתרפא והוי כשינוי החוזר לברייתו ובהדי יאוש יחד כ' התוס' בסוגיא דיאוש. דשינוי כזה עם יאוש מהני ובאמת אין לזה הכרח דאיכ"ל דלא חשיב שינוי כלל כל זמן שהוא חי. אלא שבלא"ה לפי הנ"ל כיון דאין מתכוון לקנותו בשינוי כל דהוא עד שיגמור השחיטה לא קנה דקנין בעי כוונה. (מיהו לענין שינוי לא מסתבר דתלוא בכוונת קנין דאפילו שינוי ממילא קונה מגזיה"כ דכתוב אשר גזל כעין שגזל. וכיון דנשתנה אין זה דבר הגזול וא"כ דווקא בהפקר שייך הא דלעיל. וא"כ ליתא לתי' הזה ומחוורתא כתי' הראשון דלא חשיב שינוי כלל כל זמן שהוא ת) ומה שהקשה עוד על השמק"ב בב"ק שכ' דעל עולא לא הקשה ר"י דשלו הוא טובח דאיכ"ל דמגזיה"כ מחייב גם בכה"ג והקשה מעלתו איך אמרי' בב"ק דף ע"א לאו דמארי' קא טבח ולפי ענ"ד דהשמ"ק כ' כן רק היכא דמחייב דמים והוי החפץ כמשכון על הדמים כמו שהקשה הרשב"א בסוגיא דיאוש על שיטת הראב"ד דמנ"ל דגם יאוש ושינוי רשות צריך להחזיר הדמים דא"כ, אמאי מהני גבי אוונכרי יאוש ושינוי רשות ואכתי לא מקרי לכם לגמרי:

וכבר האריך הכפ"ת בסוגיא דאוונכרי בזה ובכה"ג שפיר יש לומר דחייב אבל גבי איסור הנאה דפריך שם בב"ק דף ע"א דלית לי' מארי ולא שייך דהוי משכון אם כן מהיכי תיתי נימא דגזיה"כ הוא דהוי כשלו ואין לך בו אלא חידושו כן נראה לפי ענ"ד. ואחתום בברכה יהי' ד' עמו ויברך ד' אותו ואת ביתו ואת כל אשר לו בחיים ובשלום ובכל טוב וישר כוחו וחילו לתורה ועבודה וגמר כתיבה טובה וברכה והצלחה כאות נפשו ונפש רבו הדורש שלומו הק' משה שיק מברעזאווי:

תוכן העניינים

מהרם שיק חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה