מהרם שיק חושן משפט· רבי משה שיק
תשובה כד
בעזהי"ת א' פקודי תרל"ו לפ"ק פה חוסט יע"א. החיים והשלום וכ"ט להרב המאוה"ג המופלג מוה' אברהם גלאזנער ני' אבדק"ק קלויזנבארג יע"א.
מכתבו קבלתי ובו נשאלתי לחוו"ד בענין המחלוקת שבעירו שההבערה לחלק יצאה להפריד איש מעל רעהו ועשו להם אנשים פרטיים מנין בפ"ע וכדי שלא יהא ביד הקהל למחות בהם מהשררה קראו להם ספרדיים להתפלל נוסח ספרד ושינו מנהג אבותם אע"ג שכ' המג"א בסי' צ"ח שאסור לשנות שיש לכל מנהג שער בשמים. ואילו עשו כן מצד שבאמת הם חפצים בנוסחא ההיא הי' מחריש אבל כיון שרק למראית העין ובכדי להרבות מחלוקת בישראל ע"כ רצונו למחות בהם ושאל דעתי. והנה באמת לפי הנראה הדין עמו בזה שאין ראוי לעשות כן. אבל מה נעשה הרי האדם יראה לעינים וד' יראה ללבב. ובגוף הדין הנה המג"א בסי' קנ"ד סוף ס"ק כ"ג הביא דברי הרא"ם דאם הביהכנ"ס מכילה אותם אסורים להפרד וכ' בכה"ג דהקהל יכולים לגזור שלא יתפללו עשרה חוץ לביהכנ"ס מפני האומות שיראו שהם רבים וגם מפני היחידים שאין נותנין המסים ומתפללים עשרה במקו"א עכ"ל:
והנה מסתמא גם הריב"ש שהביא המג"א שם דהמונע אותם הוי כמונע רבים מלעשות מצוה מיירי נמי בגוונא דליכא פסידא לקהל מזה. ונהי דבוודאי יש לקהל פסידא שעי"ז מכירת המצוות והמקומות המה בזול יותר וגם עי"ז נפחתו הנדרים והנדבות מהם. מ"מ זה לא הוי רק מניעת הריוח דאפילו אם הם הולכים לאותו ביהכנ"ס אינם מוכרחים לקנות מצות ומקומות. אבל אם יש פסידא ממש לקהל בוודאי גם הריב"ש מודה. דהרי כל ציבור בכל עיר ועיר הרי הם כשותפין וקי"ל בחו"מ סי' קע"ו סעי' י"ז ועוד נמצא שם מזה דהיכא דיש היזק להשותפים ע"י החלוקה אסור להם לחלוק ולכך בוודאי גם אם נתחלקו האנשים באיזה קהלה מן הציבור להיותם נפרדים צריכים לשלם כפי מה שמגיע עליהם לפי ערכם לצרכי הרב והשו"ב ולשאר הוצאות ציבור שכבר קיבלו עליהם לחוב וצריכין הקהל לשלם בוודאי גם הנפרדים צריכין לשלם כפי ערך המגיע עליהם ואפילו אם פטרם השררה מבואר בחו"מ סי' קס"ג סעי' ה' ברמ"א שם שאינו יכול להטיל חובו על אחרים שעל ידו יהא אחר מחוייב לשלם יותר מס או שאר ענינים. וה"ה על להבא מה שצריך כל הקהלה לת"ת או לצדקות עניי העיר וכיוצא בזה מחוייבים לשלם ולסייע להכל כמו מקדם ואם עושין כן ואין חשש מפני מראית עין של האומות וכיוצא בזה אפילו אם לפי הנראה עושין שלא כדין אין אנו ערבים עבורם בדברים כאלה דהרי אפילו אם הוא איסור גמור אם אינו מפורש קיי"ל באו"ח סי' תר"ו דאין אנו מחוייבין למחות וכ"ש בענין כזה:
ואע"ג שכ' המג"א הנ"ל דלכל מנהג יש שער למעלה ואין לשנות. מ"מ נ"ל מי שנפשו חשקה למנהג האחר ע"ז לא אמר המג"א דמצינו בגמרא וכן הוא בחובת הלבבות שלמצוה או מעשה שהאדם מוצא בנפשו חשק בוודאי יש לזאת המצוה והמעשה שייכות לנשמתו טפי ואני מפרש בזה כוונת הכתוב מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ דהיינו ששם השי"ת בנפשו החפץ לאותו דבר כו'. וכבר נתפשט הדבר בהרבה קהילות כי האנשים שרוצין להתפלל נוסח ספרד עושין להם מנין בפ"ע. וכבר כ' מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בחלק ששי מתשובת חת"ס בתשובה הראשונה דאין בזה משום אגודות אגודות:
והנה באמת דקשיא לי דברי התשובה ההיא על דברי התשובה שכ' מרן הגאון באו"ח סי' ט"ו כי הגאון ההפלא"ה זצלה"ה והגאון מו"ה נתן אדלער זצלה"ה כי הם בעצמם ירדו לפני התיבה והם התפללו נוסח ספרד כי הם ידעו והבינו עד היכן הדברים מגיעים ושאר המתפללים בהמנין ההוא התפללו נוסח אשכנזי וא"כ מוכח דאפילו בביהכנ"ס אחת אין בהם חשש לא תתגודדו ואפילו בקביעות. ושם בחלק הששי כ' דדווקא באם הוא בביהכנ"ס אחר או אפילו באותו ביהכנ"ס אם הוא רק במקרה בעלמא וצ"ע:
ועכ"פ לדעתי רק על מה שיש חשש הפסד ממון יש לדון עמהם. אבל הא אם הם עושין כדין או אין עושין כדין טוב להניח אותם לעשות כפי מה שנראה טוב בעיניהם וחכז"ל אמרו אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר שאסורה כאחותך אמור ואם לאו אל תאמר וזהו הנראה לפי ענ"ד. ובעצה אני אומר למעלתו שבדברים כאלה יותר טוב להתפשר. ולעשות בשלום ובמישור. בכל אופן היותר אפשר. וד' ישפות לו ולכל ישראל חיים ושלום עד העולם דברי החותם בברכה המשולשת הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווי: