מהרם שיק חושן משפט· רבי משה שיק
תשובה יג
עוד להרב הנ"ל:
הנה הואיל ובא דין הזה לידינו אמרתי לבאר דנראה לפי ענ"ד דשמש הקהילה שהלך לתבוע מיחידי הקהילה מס או ערך שהושם על כל יחיד ויחיד ונאבד או נאנס ממנו באופן שהוא אינו בר תשלומין החיוב על מי ששלח על ידו לשלם עוד הפעם כי שליח הקהילה הוא שליח של כל יחיד וכשליח הלוה ולא כשליח המלוה אע"ג דהממונה צוה לשלוח על ידו ואמר שלח לי עי"ז לא הוי כמו בשלח המלוה שליח וצוה לשלוח על ידו דהלוה פטור מיד במסרו לו דכאן אין היחידים חייבין להפרנס או להראש הקהל או לבעל התיבה אלא כלם כבעלי חוב וכלווין לשררה במס שלו ולהרב ולשאר צרכי הקהילה וכמ"ש הרשב"א בתשובה הובא בסמ"ע סי' ע"ב ס"ק כ"ה והם שהעמידו פרנסים וממונים לקבץ המעות ולמסרם ליד בעליהם והם שהעמידו שמש ושליח להיות מוכן ומזומן להפרנס והממונה לשלחו לקבץ על ידו וא"כ הוא שליח של כל יחיד ומהיכא תיתי שיתחייב אחד באחריות של חבירו אלא הוא באחריותם עד שיבוא ליד הבעלים. ואפילו אם כבר בא ליד הנאמנים והפרנסים נראה מדברי הרשב"א שם דהוא עדיין באחריות היחידים אם נאנס באופן שאי אפשר לתבוע מן הפרנסים וצ"ע:
וכל זה במעות של מס וערך אבל מי שנתחייב לקהל ממקום אחר כגון שיש להם בתים ומקוה להשכיר וכיוצא כנידון הנ"ל אז אם שלח הפרנס והממונה לגבות ונתנו ליד שליח הקהילה הוי כאלו בא לידם ונפטר הבעל חוב וודאי אם הלך השמש בעצמו לתבוע לא חשיב כשליח הקהל וכשליח המלוה. דמי שם אותו לנוגש ואם נתנו לידו הוא באחריות המשלח דאע"ג דבכל פעם רגילים לשלחו לתבוע. מ"מ לא הוי שליח עתה להיות כיד המלוה או כיד הקהל והוא רק כשכירו וליקוטו הנאמר בש"ס ב"ק דף ק"ד. וגדולה מזו מבואר בסי' קכ"א סעי' י"ב דאפילו שלחו לתבוע עשרים אינו שליח לתבוע יותר מסך זה וא"כ עדיין הוא באחריות המשלח והוא רק כשומר שמסר לשומר. ולפי מ"ש בסי' רצ"א סעי' כ"ו דאם גרע לשמירתו וש"ש שמסר לש"ח חייב ואפילו לא גרעו לשמירתו ואין לשומר שני לשלם חייב הראשון לשלם לדעת י"א שם עיין בח"מ סי' ע"ב סוף סעי' למ"ד בהגהה ובש"ך שם ובסי' רצ"א סעי' כ"ד ובמל"מ פ"ד משאלה ופקדון דין ח':
ובלא"ה אם אינו מעמיד שומר אחר אלא רוצה להחזיר אותו לידי בעלים ואינו שייך לומר גברא אשלימת לך איכ"ל דצריך דעת בעלים ונשאר עדיין באחריותו עד שבא ליד בעלים וכמ"ש הש"ך בסי' ע"ב ס"ק קל"ו ולפי"ז לא קשה מה שעמד בו הש"ך בסי' קכ"א ס"ק י"א. ומתוס' ורשב"א שהקשו כן בב"ק דף ק"ד מוכח דלא ס"ל לחלק בין חזרה לשומר שמסר לשומר וגם בגיטין דף י"ד סוף ע"א וע"ב משמע דאם השליח קיבל אחריות ולא גרעה לשמירתו נפטר הראשון ואין חילוק בין חזרה לשומר שמסר לשומר אלא ראי' להרמב"ם דבגרעה לשמירתו תליא מילתא ואם כן גם דין השמש כן אבל אם הפרנס והממונה שלחו אותו אדעתא דהכי העמידו אותו דאם ישלחנו הפרנס יהיה שלוחם וכאלו בא לידם. ונפטר המשלח כן נראה לפי ענ"ד ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע: