אור ברסלב

מהרם שיק חושן משפט· רבי משה שיק

תשובה ג

תשובה ב

החיים והשלום וכל טוב להרב המופלג ומופלא בתורה שלשלת היוחסין כש"ת מוה' אלכסנדר צבי נ"י האב"ד בק"ק וואלאווי יע"א:

מכתבו קבלתי אודות דין ודברים שבא לפניו אחד תבע חמשים זהובים והנתבע כופר והי' הפס"ד שישבע הנתבע ובאותו מעמד היפך הנתבע השבועה על התובע וקיבל עליו שאם יקבל רק התובע בחרם שיטול ואמר התובע שיעשה כן וניתן לו זמן וכשעבר הזמן בא לב"ד ורוצה להפוך על הנתבע ופסק מעלתו שיכול הנתבע לומר קים לי' כסמ"ע סי' כ"ב סקי"ט דאם אמר אני נשבע ויצא אינו יכול להפוך דלא כהש"ך שם ס"ק י"ז ובלא"ה הי' נראה למעלתו רמאות בתובע וקיי"ל דיכול הדיין להשביע אפילו אינו חייב ויש מי שמערער עליו ולזאת הציע מעלתו הדבר לפני:

ולדינא הנה אמת נכון הדבר דקי"ל דאפילו לענין שבועה יכול לומר קי"ל כמ"ש הש"ך בעצמו בסי' פ"ז סק"י וכ"כ הנוב"י מהדו"ק חח"מ סי' י"ג אמנם במקום שיש מנהג לפסוק כזה או כזה יש פלוגתא אי יכולין לומר קי"ל והש"ך שם והתומים והנתיבות שם העידו דהמנהג כהש"ך ואולי נאמר דגם ע"ז יאמר קי"ל כמ"ד דגם במנהג יוכל לומר קי"ל. מיהו נראה כאן במקום מנהג גם הסמ"ע מודה לדינו של הש"ך דהרי כל טעמו של הסמ"ע משום דהוי כאלו אמר שלא יהפך וכאלו נגמר דינו והיינו היכא שאין מנהג דאפי"ה יכול להפוך. אבל אם יש מנהג דאפילו בכה"ג יכול להפוך איכ"ל דאמר על דעת המנהג כעין דאמרינין בעלמא כל הנודר על דעת המנהג הוא נודר וא"כ לא קיבל ע"ע שלא להפוך ולא נגמר דינו גם הסמ"ע מודה בכה"ג להש"ך. וממילא אם יש מנהג בוודאי א"י לומר קי"ל כסמ"ע:

אמנם אפילו אם אין מנהג אפי"ה א"א לומר שהתובע מחוייב לישבע אם רוצה לחוש לעצמו אולי טועה או יחוש שגם שבועות אמת אינו רוצה לישבע וכי נכוף אותו לישבע או לקבל בחרם וע"כ שהכוונה רק שלא יוכל להפוך על הנתבע הרי בלא"ה אין התובע יכול להפוך על הנתבע ואפי"ה תיקנו הגאונים שיטילו חרם סתם על כל מי שמעכב או נוטל ממון של פלוני שלא כדין וכ' האורים בסי' פ"ז סקל"ה שהאידנא כל מקום דאיתא חרם סתם המנהג להטיל חרם פרטיי וע"כ כדי להרחיק מן הגזל או לעשות שלום בעולם תיקנו הגאונים כן ובאורים סימן פ"ב סעי' ט' כ' דאם היפך הנתבע והתובע אינו רוצה לישבע שצריך לדידן להנתבע לקבל בחרם ואם אינו רוצה משמתינין לי' וא"כ ה"ה בנידון הנ"ל לא שייך לומר שקיבל שלא להפוך שהרי בלא"ה עפ"י הדין אין התובע יכול להפוך וגם לא קיבל שהוא מוכרח לקבל בחרם אפילו לבו נוקפו:

ובנידון הנ"ל יש ראי' שהרי נתנו לו זמן וע"כ צורך הזמן בשבועה וחרם על כל אחד שישים על לבו אולי יזכור ואז לא יקבל בחרם שהרי אינו רשאי ומנ"ל שויתר שאם יחוש אולי טועה הוא או יתברר לו ספק בדבר שאז עפ"י הדין על ידי טענת ספק יוכל להחרים כדאיתא בחו"מ סוסי' ע"ה ומנ"ל שמחל על זה הרי עתה טוען ברי ואם יעמוד וישאר בדיעה זאת ובבירור הזה לא יהפוך ואינו רשאי להפוך אבל לא מוכח מזה שאם יהי' לבו נוקפו ימחול על דין חרם שיכול להטיל וא"כ עדיין לא נגמר דינו ולכל הפחות היכא דקבעו לו זמן גם הסמ"ע מודה דלא מקרי גמר ויכול לחזור אפילו אי חשוב כקבלה:

ובאמת גוף הדין שכ' האורים הנ"ל והנתיבות שם דאם אין התובע רוצה לשבע מוכרח הנתבע לקבל בחרם פרטיי קשה לי הרי לפי"ז לקתה מדת הדין דהרי לעולם הברירה ביד הנתבע וכמ"ש הר"ן בשבועות (דף מ"א) וביאר שם בהגהות הואיל והנתבע מוחזק הברירה בידו ויכול להפך על התובע ואם אינו נשבע פקע זכותו כמ"ש הרי"ף בכתובות בפרק הכותב בשמעתין דפוגמת דאם אין רוצה התובע לישבע פקע זכותו. דדווקא הנתבע יכול להפך על התובע אבל לא התובע על הנתבע והשתא לפי תקנה הנ"ל יהי' כח התובע עדיף מנחבע וכ"ש לפמ"ש הכה"ג בסי' פ"ז בהגהות הטור אות ל"ד דחרם פרטי עדיף משבועה וא"כ התובע יכול לפטור משבועה וחרם ונתבע לא יוכל לפטור וצ"ע:

ולכך הי' נראה לי דגם בכה"ג באין התובע רוצה לישבע אין על הנתבע אלא חרם וכן נראה מדברי הנוב"י מה"ק חח"מ סי' י"ג הנ"ל דבכ"מ כ' שם חרם בב"ד חוץ גבי אם אין התובע רוצה לישבע אם הפכו עליו כתב דלהנתבע יהא חרם סתם ולדעת האורים הנ"ל צריך לדחוק. מיהו נראה דעד כאן לא כ' האורים אלא אם הי' התובע מחוייב שבועה אז אם אינו רוצה לישבע יהא מחוייב הנתבע לקבל בחרם. אבל כמו בנידון הנ"ל דגם על התובע לא הי' אלא חרם פרטיי איך נימא דהתובע א"צ לקבל והנתבע חייב לקבל ובכה"ג וודאי לקתה מדת הדין. לכך נראה דבכה"ג לכ"ע אין על הנתבע אלא חרם סתם. וכך הייתי מורה אלו בא דין הנ"ל לפני ומבואר מש"ך סי' פ"ז סקל"ו דהנתבע יכול לפטור עצמו מחרם אם מהפך על התובע דבר שקל מחרם אלא שכ' דור בחייך לא מצינו דקל. וגם זה צ"ע מנ"ל הא דהנתבע א"י להפך על התובע אלא דווקא דבר שקל והדרן לנידון הנ"ל שנהי שהי' נ"ל שהנתבע יקבל בחרם סתם מ"מ כיון שכ' מעלתו שהי' נראה בטענות התובע רמאות אין לערער על פסק מעלתו. ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה