מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה שמג
שיל"ת חוסט יום ד' טוב אדר שני תרל"ב לפ"ק:
החיים והשלום וכל טוב להרב המאוה"ג המופלג כש"ת מוה' חיים צבי ווינקלער אב"ד בק"ק ראצפערט יע"א:
מה שהעיר מעלתו במגילה דף ו' ע"ב דאמרינן דקריאת המגילה באדר שני לרשב"ג דמסמך גאולה לגאולה עדיף. והקשה הא אין מעבירין על המצות ג"כ דאורייתא. לא קשה לפי ענ"ד דהרי הש"ס עצמו אמר דמעלה זו עדיף. ובוודאי שכך הוא דגאולת מצרים וישועת פורים שניהם ממקום אחד ומטעם אחד באו לא בצדקתינו וביושר לבבינו שם קטרגו הללו עע"ז וכו' וכאן נתחייבו על שהשתחוו לצלם. רק שבזכות אבותינו וברית אשר כרת ה' עמנו הציל ה' אותנו וזהו עיקר השמחה וחיוב ההודאה שגם בהיותינו עבדים לא עזבונו ה'. וכבר אמר נחמי' כי עבדים אנחנו ובעבודתינו לא עזבונו ה'. ולכך ראוי לסמוך זו אל גאולה הראשונה:
וכבר. כ' הטורי אבן דאין מעבירין על המצות לאו דווקא דזה שייך רק בב' דברים רק הכוונה דזריזין מקדימין למצוות וכבר כ' החכ"צ כסי' ק"ו דבמצוה חדא החיוב להמתין כדי לעשותה יותר מן המובחר ואע"ג דזריזין מקדימין ג"כ מן התורה מ"מ מעשים בכל יום להמתין עד נץ החמה כעין היו גומרין עם הנץ החמה. ויש לי איזה פלפול בזה אבל אין כאן מקומו:
ומה שהקשה למה בהרכיב בתוך של חברו אמרינן רפ"ק דביכורים דאינו מביא הא אמרינן בחולין דף ל"ו דשותפין חייבין בביכורי' לא קשה יעויין בר"ן ר"פ השותפין דיש לשותפין קנין גוף וקנין שיעבוד יעויי"ש וע"ז נשתתפו דיניקת אילן או זרעים יהא לו וכל היניקה משלו וקרינן בי' ביכורי אדמתך דכולו אדמתו. משא"כ ביונק משל חבירו. אין כאן ביכורי אדמתו כנ"ל פשוט: