אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה שכד

תשובה שכג

עוד להגאון הנ"ל

בתשובה כ' פלפל מעכת"הק. אם הצייטונגען הנדפסי' בשבת ויש כמה מהישראלים שאינם נזהרים לקרות אותם. אם מחוייבים למחות בהם לכל הפחות מצד מעשה שבת. והאריך שם מעלתו בסברות דלדידן דקי"ל דברירה הוא ספק. ובדרבנן אמרינן דספיקא לקולא וא"כ הכא דאם אמרינן אין ברירה הוי לקולא. ואמרינן אין ברירה ולא נדפס בשביל ישראל ועוד האריך שם. ואני תמה על כבוד מעלתו הלוא באו"ח סי' שכ"ה סעי' ד' מבואר שם דאפילו אם רוב עכו"ם. אם הקדים המעות מערב שבת אסור דאדעתא דישראל קא עביד וכ"ש בנידון דידן. שאלמלא שגם ישראלי' הו אבאנירט הי' יכול לפחות מספר העלים כפי מה שמדפיס בשביל הישראלים. ומבואר בסימן רע"ו ובסי' תקט"ו. דאפילו במחצה ע"מ כל שעושה ע"ד גוי וגם על דעת ישראל אסור לישראל ולא שמענו מעולם. דיהא מותר בכה"ג משום אין ברירה כיון דנעשה על דעת שניהם. כל עלה ועלה לפי המצטרך:':

ותו תמהני על מעלתו נ"י. וכי אינו נעשה חילול שבת. רק ההדפסת העלים. הרי קודם ההדפסה צריך לסדר ולקבוע האותיות ולתקן אותם כפי המצטרך לקובעם במאשין של הדפוס: וזה נעשה בין לצורך ישראל ובין לצורך נכרים. והוא תיקון ומעשה גדולה וגם הוי כתיבה דרושם הוי ככותב וא"כ נעשה מלאכה בשביל ישראל וגוי ואסור:

ובאמת גם אני נשאלתי בכיוצא בזה (עיין לעיל סי' קכ"ג.) וצדדתי לומר כיון דהגוי עצמו אינו עושה מלאכות אלו אלא משרתיו ופועליו של בעל המדפיס. והפועלים האלו אינם יודעים אם גם ישראלים המה ג"כ אבאנירט או לא. ומסתמא על דעת הרוב הם עושים. ובפרט שהחוות יאיר בתשובה סי' צידד באמירה לגוי שיאמר לגוי אחר הוי שבות דשבות. וא"כ ה"נ אפשר דהפועלי' עושים רק על דעת הרוב שהם גוים ושוב ראיתי שגם מעכתה"ק בסופו צידד מקצת מכח סברא ההוא אבל גם ע"ז קשה לסמוך כמו שסתם בסוף סי' שכ"ה באופה הנז"ל דמסתמא ג"כ עושין ע"י הפועלים וגם באה"ע סוסי' ה' לענין סירוס ע"י גוי מדמחלק באיסור לפני עור בין לפני דלפני ובגוף הדבר משום אמירה לא חולק וע"כ אין ברור לסמוך על זה. והנראה לפי ענ"ד כתבתי דברי הכותב והחותם בברכה המשולשת: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה