אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה שכג

תשובה שכב

בעזהי"ת עש"ק ויקרא תרל"ח לפ"ק חוסט:

החיים והשלום וכל טוב. לכבוד אהובי ידידי הרב הגאון הגדול המפורסם מוה' חיים סופר נ"י אבדק"ק מונקאטש יע"א:

זה איזה שבועות שכבדני פר"מ נ"י בספרו מחנה חיים ח"ג על או"ח ואמינא לי' תודה. ותשואות חן חן לו. יתן ה' שיפוצו מעינותיו חוצה להרחיב גבול התורה והמצות. וחפץ ד' בידו יצליח ולפום ריהוטא ראיתי איזה תשובות מה שיש לי לפלפל בהם ויבואו כאן לפנינו:

בתשובותיו סי' מ"ט רצה שם לחלוק על מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל שהתיר לאחד שנפסל אתרוגו בחוה"מ ולא' הי' לו אתרוג כשר לנוי סוכה והתיר ליקח האתרוג הכשר. מן נוי הסוכה לכבד להאחר כדי שיהא לו ד' מינים לצאת בהם כראוי ומעלתו הרבה להשיג על זה ואם אמנם לבסוף מסיק וכ' שמבטל דעתו נגד דעת מרן בעחת"ס זצ"ל. מכל מקום עלי לבאר קצת טעמו של מרן הגאון בעחת"ס זצ"ל. ותמהני על פר"מ נ"י שכ' דהא דקי"ל. דמדליקין מנר לנר היינו במצות שוות. אבל מצוה אחרת כגון בנידון הנ"ל ממצות הידור סוכה לארבעה מינים זה לא מצינו והביא סייעתא לזה מדברי הר"ן שם בפרק במה מדליקין. ותימה לי עליו הרי מבואר בש"ע או"ח סי' תרע"ד דמדליקין מנר לנר הן מנח לנר של ת"ת או לנר של חולה. שצריך לנר או שאר נרות של דבר מצוה. אע"ג דבוודאי אין כל המצוות שוות אפי"ה מותר. וגם הר"ן לא כתב. אלא דאם לומד אצל נ"ח דאסור להשתמש לאורה א"כ אם משתמש לצורך מצוה. א"כ הוי כמבטל נר חנוכה. וא"כ לא קיים מצות חנוכה כלל. דמיירי תוך שיעור וא"כ הוא מבטל נר חנוכה אבל היכא דאינו מבטל המצוה הראשונה וודאי אפילו אם המצוות אינן שוות ג"כ רשאין:

ואדרבה בר"פ בני העיר דקי"ל דמעלין בקודש. אפי"ה בשווין מבעי' לי'. אי רשאין למכור ס"ת כדי לקנות ס"ת אחרת שהיא חדשה ממנו ובש"ע או"ח סי' קנ"ג הביא בסעי' ד' ב' דיעות בזה ומהתם נראה לי דמיושב ג"כ פקפוק ב' של מעלתו נ"י שכ' עד כאן לא שמענו. אלא שלא זכה המצוה הראשונה באותו דבר אבל היכא שכבר נתן השמן למצוה הראשונה. בוודאי אין רשאין ליקח את השמן למצוה אחרת ולפי ענ"ד דגם זה מוכח מהתם דהרי איכא מ"ד בשבת דף כ"ב דפליגו רב ושמואל שם באכחושי מצוה. ופרש"י דע"י ההדלקה מחזי כשאוב מן הנר הראשון שמן ובוודאי גם לאידך לישנא לא פליגו במציאות ובוודאי דלפעמים השני שואב מן הראשון אע"ג דכבר זכה הראשון בשמן ההוא וגם אפילו אם הראשון חשוב יותר מן השני כמו בנר חנוכה שהראשון עיקר למצוה: והשני הוא רק להידור וכן שם עיקר הקושיא דפריך ממנורה דנר מערבי בה הוא מתחיל ובה הי' מסיים הרי דנר מערבי קדוש יותר מכל ששה הנרות. וע"י שמדליק ממנה שאר הנרות שואב ממנה ולכל הפחות מחזי כשואב לפעמים. וע"כ ס"ל להש"ס דבאמת שואב לפעמים. דאל"כ מאי מקשה הא אם הטעם משום מחזי. הוי זה רק מדרבנן ושם במנורה קאי אדין תורה וע"כ דס"ל דבאמת שואב ואיכא חשש משום אכחושי. ואפילו אינם שווים מותר. ואפילו אם כבר זכה הראשון בשמנו מ"מ מותר וא"כ מהתם עצמו מוכח. כדברי מרן זצ"ל דלצורך מצוה אחרת אפילו אם כבר זכה לית בי' משום אכחושי מצוה:

ואין להקשות מה שהקשה מעלתו. מקרש שזכה בצפון. דלעולם בצפון דחזקה גדולה הוא לא קשה דהרי באו"ח סי' שס"ו סעי' ג' שם דאין יכולין לשנותו ועיי"ש במג"א ס"קג היינו דאין טעמא רבא לשנויי עיי"ש. וה"נ י"ל היינו טעמא דקרש. אבל היכא דאיכא טעמא רבא וודאי משנין. וכמ"ש מרן הגאון זצ"ל שם: דעי"ז נתעלה האתרוג דעד עתה לא הוי רק הידור מצוה אבל עתה נעשה חלק מחלקי המצוה ומעלין בקודש ולא מורידין. דהידור מצוה. אינו דוחה שבת. אם כבר פירש כמבואר בשבת דף קל"ג וחלק מחלקי המצוה דוחה שבת:

ומה שהאריך מעלתו לומר דאדרבה הידור מצוה עדיף מחלק המצוה כבר הבאתי מעשה דל"ת. וגם מרן בעל חת"ס זצ"ל הביא גם הוא מבכורות סברותיו ראיות לזה ומעלתו פקפק דאפ"ל דד' מינים בחוה"מ הוא רק מדרבנן ונוי סוכה הוא הידור למצוה דאוריית' וכבר ביאר מרן הגאון זצ"ל בחת"ס שם דזה ליתא ואני אמרתי עוד סברא עפ"י מה שאמרתי במקום אחר. להשיג על הנוב"י מהדו"ק באו"ח סי' ל"ט שכ' שם להכריע דביו"ט שני של סוכות יברך מתחילה סוכה ואח"כ זמן ודלא כהש"ע משום דסוכה דאורייתא וזמן דיו"ט הוי רק דרבנן ואני פקפקתי על זה. עפ"י דברי השאגת ארי' סי' כ"ח. דכ' דדווקא בב' מצוות חיובת שייך לומר אי תדיר קודם או מקודש קודם. אבל במצוה דרשות כמו ציצית דאם אין לו טלית אינו מחוייב לא שייך כלל קדימה וא"כ גם בסוכה. דקי"ל דאם אינו רוצה לאכול או לישן פטור מן הסוכה וא"כ בלילה הב' מחג הסוכות אינו מחוייב לישב בסוכה רק כיון דרבנן חששו אולי היום א' הי' חול ורק יום השני הוא יום הקודש. יום א' דסוכות ע"כ חייב. וא"כ גם סוכה דרבנן. דמכח דרבנן קאתי מה שהוא מחוייב לישב בסוכה. וע"כ יאמר זמן קודם דלא שנא וא"כ ה"נ מצות ד' מינים חשיב לענין זה יותר מסוכה דסוכה אינה מצוה חיובת והוי שפיר מעלין בקודש ועכ"פ לפי האמור בוודאי רשאין לשנות אפילו ליטול ממצוה אחת לאחרת במקום דנתעלה בקודש כמו דקי"ל ביו"ד סי' עד"ר כפי הסכמת האחרונים דמותר ליטול דיו מאות. אם רוצה לכתוב אות אחר.

אלא דכל הנ"ל א"ש לפי מ"ש החת"ס זצ"ל דכל האיסור אינו אלא משום ביזוי מצוה. ומעלתו נ"י הביא. כי מהרמב"ם ופמ"ג. נראה דקדושה חל גם על הנוי סוכה כמו על הסוכה עצמה וא"כ איך יוציאו אותה מקדושה שלה ובוודאי כן הוא דסתם גמרא בשבת דף כ"ב מוכח כן בהדיא דהעיקר הוא משום ביזוי מצוה ומסיק שם אבוהון דכלהו וכו'. ומזה מוכח דבנוי סוכה. רק משום ביזוי מצוה והראשונים נדחקו בזה טובא לחלק ואני אמרתי לחלק קצת דאיכ"ל דאם ביטל הנוי סוכה להסכך בוודאי חל עליו קדושה אלא דמהיכי תיתי נימא דיבטל אותו אכן משום דאסור מדרבנן משום ביזוי מצוה ואסור עכ"פ ליטלם מדרבנן ושפיר איכ"ל דביטלו וחל עליו שפיר שם קדושה והיינו לענין דברים דהוי ביזוי מצוה. אבל כאן ליטול מהנוי לארבעה מינים דלא הוי ביזוי מצוה ממילא לא ביטלו כלל ושפיר מותר בכה"ג ליקח ממנה. ובלא"ה לפי ענ"ד כמו דאמרי' בב"ק דף ק"י ע"ב גבי נתן הכסף לאנשי משמר וכו' דאדעתא דהכי לא יהיב וכו' עיי"ש. וא"כ ה"נ איכ"ל דאדעתא דהכי לא ביטלו וכמו שכ' מרן הגאון בעל חת"ס בעצמו:

אלא דלכאורה עדיין יש לפקפק. לפי מ"ש בעל סדר למשנה. בפ"א מהלכות ק"ש דפשיטא לי' כמו דאמרינן לענין קרבן כל דבר שבחובה אינו באה אלא מן החולין. ה"נ לענין מצוה אמרינן כל דבר שבמצוה. אינה באה אלא מן דבר שעדיין לא חלה עליו שם מצוה ועיי"ש וא"כ ה"נ כן אמנם לפי ענ"ד דברי בעל סדר למשנה תמוהין דפשוט דזה דווקא לענין קרבן אמרו כן. ולא לענין מצוה דהרי קי"ל בפסחים דף ל"ה הכהנים יוצאים בחלה ובתרומה. ובחלות תודה אם עשאן לעצמו אין יוצאין בהן וקאמר בגמרא שם טעמים רבים או מושמרתם. או מצה הראוי לשבעה וכו' עיי"ש. וא"כ אי איתא לסברת הסדר למשנה ת"ל כיון דכבר חל מקודם מ"ע דואכלו אותם אשר כופר בהם אינו יוצא בהם י"ח מצה ויעויין רש"י בפסחי' דף נ"ט דאפילו בשלמים. שייך מ"ע דאכילת קדשים:

והצל"ח בביצה מסתפק בזה אי שייך בקדשים קלים מ"ע דאכילת קדשים. והרי מבואר שם להדיא דשייך. וכבר השגתי עליו כן בהגהות לספר מצות ה' וכעת מצאתי בס' מנחת חינוך צ"ב ועוד דמדליקין נ"ח בשמן שריפה א"כ מבואר גם משם ההיפוך. ובשבת דף כ"ד אמר שם הטעם דאין מדליקין בשמן שריפה בשבת משום דמצוה לבערו וא"כ חיישינן שמא יטה. א"כ הרי כמבואר ממש. דמקיימין מצוה אף בדבר שהי' חל עליו מקודם שם מצוה. וא"כ כל דברי מרן הגאון זצ"ל נכונים וברורים:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה