אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה שכ

תשובה שיט

יצו ה' את הברכה. להרבני המופלא ומופלג בתורה מחותני מוה' אברהם פראגיר נ"י:

מכתבו קבלתי וכו' ואשר העיר בד"ת בדין בית מקורה. שבחג פותחין התקרה ועושין אותו לסוכה ולאחר עבור החג נעשה שוב הקורה לבית. אי יש לחוש על המזוזה משום תעשה ולא מן העשוי ובשע"ת סי' תרכ"ו הביא בשם הפר"ח. דבעינן שיקבע המזוזה מחדש ובספר ארבעה טורי אבן פליג עלי' ואם אמנם לדינא הסכים בשע"ת שם עמו דאין צריך לקבוע מחדש: על הראי' שהביא מהלכו' ציצית סי' ט"ו השיג. וכ' דשם פליגו בזה. ומעלתו פקפק על הראי' שהביא מדברי הפוסקים סי' תרכ"ו. דאין ראי'. דגבי סוכה שתחת סוכה. ע"י העליון נתבטל שמה של הסכך התחתון דסכך לשון הגנה וצל. ולכך כשעושה מעשה למעלה. הוי כעושה מעשה גם בתחתון וכשר. משא"כ במזוזה עכ"ל בחצרה:

ובאמת לפי סברתו. אדרבה איפכא מסתברא. כיון שע"י גג העליון נתבטל שמה לגמרי של הסכך התחתון ואח"כ ע"י סילוק הגג נעשה התחתון ממילא סוכה וסכך. ואין לך תעשה ולא מ"ה גדול מזה. וכדי לברר הדבר. אציע השיטות במקצת הנה דעת הא"ז וסייעתו כל שאין פסול בסכך מחמת עצמו אלא מחמת דבר אחר לא מקרי תעשה ולמ"ה. וכן פסק הרמ"א בסי' תרכ"ו ס"ב דכיון שרק דבר אחר גרם לה לפסול אם נסתלק הגרם. חוזר להכשרו והר"ב מרעגינשפורג כ' דאפילו בכה"ג הוי תעשה ולא מ"ה מיהו בא"ח כ'. והובא בב"י. דבכה"ג אם סילק הגג מעשה הגג מועיל על הסכך וכאלו עשה מעשה בסכך עצמו. ונראה כוונתו. דהנה מחג הסוכות תעשה לך יש ללמוד ב' דברים א' לאפוקי אם נעשה ממילא והב' לאפוקי אם נעשה ע"י גרם לדידן. דקי"ל כר' יוסי בשבת דף קכ"א. דגרם מותר אפילו בשבת מה"ת. מדכתיב לא תעשה עשי' אסור. אבל גרמא שרי. וא"כ גרמא לא מקרי עשי' וממילא היכא דבעי עשי' לא מהני גרמא. וא"כ לכך אינו מועיל סילוק הגג דמיחשב לסוכה לסכך כשר דהוי רק גרמא. מיהו לכך ס"ל לאו"ח. דזה שייך אם הפסול בגוף הסכך. אבל אם הפסול בא מכח דבר אחר. א"כ בא הפסול רק מכח הגרם. ולכך אם גרם הכשר מהני דטיט אסר וטיט שרי דהיינו גרם אסרו וגרם מתירו:

ולפי"ז א"ש דברי המג"א בסי' תרכ"ו ס"קז דאיכ"ל דגם הרמ"א שכ' בסעי' ב' הטעם דאין הפסול בגופו כוונתו דממילא עי"ז מועיל ג"כ גרם דסילוק הגג וא"צ לדחוק כמ"ש המחהש"ק: דהמג"א לא כ' כן לדעת הרמ"א. ובזה מובן ג"כ היטב דברי המג"א שכ' דאיכ"ל דגג שיש לו צוריים גרע והיינו כיון דהגג נסתלק ע"י צוריים. לא חשיב אפילו גרם מעשה. דהוי כגרם דגרם. דהגג נסתלק ע"י צוריים ובגרם דסילוק הגג נחשב לסכך כמו סכך. וגרם דגרם עיין בתבו"ש סי' ג' שצידד בזה. אי כח כחו. הוי כמו דבר הנעשה ממילא. ולכך יש לפסול תחת גג. שיש לו צוריים טפי מגג שמסלק במעשה עיי"ש:

ובאמת לכאורה קשה לי על זאת השיטה הרי הא דסוכה תחת גג הבית. או תחת סוכה פסול ילפי' מדכתיב בסוכות תשבו לפי המסורה. וא"כ ה"נ סוכות תעשה לך נימא דצריך עשי' שלא תהא סוכה תחת גג או סוכה אחרת ולמה כשר לשיטה ראשונה ממילא ולשני' ע"י גרם וצ"ל דהאי תעשה לא קאי אלא על גוף עשיית הסכך ולא על הדרש בסוכות ולא בסוכה שתחת הסוכה וכעין זה כתבו התוס' בעירובין דף כ"ז ע"ב ד"ה הוי אמינא וכו' בסופו וכו' ובזה מיושב מה דנתקשה למעלתו למה הדין בציצית אם עשה ציצית כשהי' רק ג' כנפות פסול. הא אין הפסול בגופן של הציצית. ולהנ"ל התם שאני דכתיב גדילים תעשה על ד' כנפות וא"כ בעי עשי' ממש בד' כנפות ולא מהני גרמא. ואדרבה בזה יש לישב דלא הוי ב' כתובין ונוכל לומר כדמסיק בסוכה דף י"ב דילפינן לולב מסוכה:

ועכ"פ לפי הנ"ל מבואר. דאם נעשה בהכשר. ואח"כ נפסל ע"י שנקרע הטלית וכיוצא א"א לפסול משום תולמ"ה אלא משום דיחוי ויש לדון דהוי נראה ונדחה. דאינו חוזר ונראה מיהו הא קי"ל בסי' תרמ"ז סעי' בטו"ז ובמג"א דהיכא שבידו. ולטו"ז בכל מקום במצוה אין דיחוי וא"כ ג"כ מטעם דיחוי אין לפסול וע"כ מאן דפוסל באו"ח סי' ט"ו בנקרע הכנף למעלה מג'. ע"כ לאו משום תולמ"ה פוסל אלא משום דפנים חדשות איכא והוי כאלו לא נעשה בבגד ההוא וכן נראה שם מדברי הא"ר. וא"כ במזוזה שהבית ע"י קורה ושימת הגג לא נעשה פנים חדשות להבית. בוודאי דהבית המחוייב במזוזה לא נשתנה. אלא דאדם אינו רגיל לקבוע דירת קבע במקום שאין לו גג. נראה דלכ"ע המזוזה הראשונה נשארה בהכשרה וכמו"ש ופסק בספר ארבעה טורי אבן המובא בשע"ת הנ"ל. ידידו מחו' הדו"ש תמיד: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה