מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה שיח
בעזה"י חוסט אור ליום ג' פ' האזינו תרל"ה:
מחי' חיים יתן לך חיים טובים ארוכי' ומתוקני'. לתלמידי הרב הגדול המופלג בתורה וביראה כש"ת מוה' אליעזר זוסמאן. אבדק"ק האלאש יע"א:
מכתבך קבלתי ובו נשאלתי. על מה שנוהגין שהש"צ אומר שהחיינו בליל יוה"כ ואם חל בשבת אומרים אח"כ מזמור שיר ליום השבת שהי' מהראוי לומר מתחילה משל"ה דתדיר קודם עכ"ל הנה אמת שבמחזורי' ציין המזמור לאחר שהחיינו וכן משמע מדברי סידור דרך החיים בדיניו אמנם מדברי הלבוש בסי' תרי"ט. כ' שיאמר קודם ברכו שהחיינו משמע כדבריך ונראה לי דשניהם עולין בקנה אחד נכונים ואמתיים. דהנה הלבוש שם הסביר דלמה בשאר יו"ט. אמרי' שהחיינו אצל הקידוש. אע"ג שחל היו"ט. וביוה"כ אומרים קודם ברכו. היינו משום דגבי יו"ט. מצות היו"ט ניכרת. ע"י שמחת היו"ט באכילה ושתי' משא"כ ביוה"כ דעיקרו ניכרת ע"י תפלה ותחנונים והסברא הוא דלעולם צריכין אנו לברך ברכת שהחיינו. קודם התחלת המצוה. כמו שאנו מברכין בשופר ובמגילה ולכך ביו"ט העיקר מצוה ניכר ע"י הקידוש והאכילה והשתי'. ולכך קודם אכילה ושתי' מברכין שהחיינו. משא"כ ביוה"כ דהתחלתה הוא באמירת ברכו ואילך. ולכך מברכין אז שהחיינו:
ובסוף סי' רס"א קימ"ל דאע"ג דאנו אומרים מזמור שלה"ש. עדיין לא קיבל שבת עד שיאמר ברכו. כיון דברכו הוא ההתחלה והקבלה ולכך כ' הלבוש לברך שהחיינו קודם ברכו אבל התוס' שבת שם בסי' רס"א והפמ"ג שם כתבו. דאנו נוהגין לקבל שבת באמירת מזמור שיר ליוה"ש. וכיון דמקבל שבת אז ה"ה וכש"כ שמקבל אז יוה"כ דלכ"ע ביוה"כ התוס' מדאורייתא ויוה"כ נמי שבת מקרי וא"כ לדידן. דמקבלין עלינו יוה"כ באמירת מזמור שלה"ש וזה התחלת קבלתו. וקודם התחלה מברכין שהחיינו ולכך נוהגין אנו לומר שהחיינו קודם מזמור שלה"ש. דבזה הוא ניכר קבלת יוה"כ וקודם המצוה ראוי לברך שהחיינו. ואין שייך להקדים מזמור שיר ליום השבת. משום דתדיר. דהרי לפי הנ"ל הוי כשאר מצות. דמברכין עליהן עובר לעשייתן כנ"ל.