מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה שיז
יצו ה' את הברכה. להרבני המופלא ומופלג בתורה מחותני מוה' אברהם פראגר נ"י:
מכתבו קבלתי. ומה שהעיר מעלתו על דברי המל"מ בריש הלכו' תשובה ובפ"ג משגגות ושם פ"י דהוכיח דעל ח"ש אין יוה"כ מכפר מדמצרף לאחר יו"כ לענין מעילה ומעלתו כ' דלמא מעילה שאינו במידי דאכילה ח"ש לא נאסר ולא שייך כפרה ולפי ענ"ד בגוף הדבר. אין כאן תימה דמדר"ל נשמע לר"י לשיטתו. דהרי לר"ל בח"ש אין כאן איסור ולא אסרו התורה. ואפי"ה אם אכל תוך אכ"פ מצטרפין. גם הראשון שהי' היתר. ונהי דבדעתו להשלים. אי' בירושלמי בפ"ו דתרומות מודה ר"ל. מ"מ אם לא הי' דעתו. ואפי"ה אכל לבסוף תוך אכ"פ מצרפין. ואיך היתר נעשה איסור ואפילו בנזיר אין מצטרף היתר לאיסור בזה אחר זה.
ועל כרחך או דמתלי תלי וקאי ואם יאכל לבסוף נעשה איסור או דמחוייב על חצי שיעור האחרון ויהי' איך שיהי'. א"א ליוה"כ לכפר. כיון שאז עדיין לא הי' איסור וא"כ ה"ה לר"י לא מבעי' אי מחייב על ח"ז האחרון אלא אפילו אי הטעם משום דמתלי תלי וקאי. הרי לענין שיהי' חייב מלקות או כרת. לא נעשה האיסור עד לאחר יוה"כ ולא הי' יוה"כ יכול לכפר עליו בקודמין. כן נראה לפי ענ"ד ידידו מחו': הק' משה שיק מברעזאווע: