אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה שח

תשובה שז

בעזה"י חוסט יום ה' פ' ויצא תרל"ו לפ"ק:

החיים והשלום וכל טוב לידידי הרב הגאון הגדול המפורסם מוה' פ' האבדק"ק פ' יע"א:

מכתבו קבלתי. ובגוף הדבר של הסימענאר. כבר אמרתי ואין שונין לחכם. ולא באתי עתה אלא להשיב על מ"ש במכתבו וז"ל ואם יאמר כי כבר הסכימו עמו יתר הרבנים. לדעתי אין זה כלום אם לא שיהיו כלם ביחד. וישאו ויתנו בדבר היטב. עיין בתשובת מהרי"ט סי' ח' עכ"ל והנה דבר זה באמת אינו נוגע כלל לענינינו. כי דברים אלו כבר הסכימו באסיפת רבים. והיינו באסיפה יחד באסיפה דשנת תרכ"ד באוהעל. ואח"כ בנירעדהאז וגם מעלתו הי' בנירעדהאז והסכים כי הסימנאר הוא אבן ניגוף. והירוס לכל התורה ושצריך לעשות מה שאפשר להפר עצת הרוצים בסימנאר והגאוני' אשר כבר הם בארצות החיים זצ"ל מסרו נפשם ומאודם: ונסעו לעיר מלוכה ווין. לבקש מאת פני הקיסר יר"ה. להעביר מעלינו הרעה הזאת. ואחרי תלאות רבות. זכו לראות את פני הקיסר יר"ה. ומצאו חן בעיניו בישועת ה'. וקיבל אותם בסבר פנים יפות ומילא משאלותם:

וכשנת תרכ"ט שוב התחילו פריצי עמינו לעורר ענין הסימנאר: והי' אסיפה גדולה באפען ואם אמנם שהי' שם אזה רבני' שהמליצו על הסימנאר. לתקנו באופן הכשר אבל רובם ככולם יותר מב' פעמי' מסנהדרי הגדולה הסכימו כי תועבה הוא. שמביאה רק לשכח התורה ולשאר תקלות. וכן הסכי' וכתב הגאון הגדול המנוח מוה' אברהם שמואל בנימין זצ"ל שהי' אב"ד דק"ק פ"ב שהי' בראש האסיפה. לאשר ולקיים הדברי' ההם לחוק עולם ומאז ועד עתה עושים מנגדינו פעולות. ככל האפשר להם וה' עושה לנו ג"כ ניסים ונפלאות. והצילנו עד כה ולא נשאר תקנה אחרת רק קצת רווח והצלה ע"י פירסום האיסור:

אמנם אפילו לפי שיטתו שמביא ראי' ממהרי"ט. דבעינן דווקא כולם ביחד יהי נא כבודו מחול שאין הנידון דומה לראי' שאם אמנם גוף הסברא. כבר כ' מהר"א ששון בכללי קים לי המובא בתומים ובס' גט פשוט בסופו בכלל ה' דאחרי רבים להטות היינו בהם יחד. אבל האמת דדעות הפוסקים דאפילו אינם יחד. אזלינן בתר רובא באיסורי תורה. אפילו באיסורי כרת ומיתה וח"ו לומר כן שאינו מועיל רוב כה"ג שהרי הש"ע כל הוראתו נתייסד להכריע על רוב מנין. ועל רוב בנין. וכן פסקי הרמ"א אחריו. וכבר האריך בזה להכריח כן בתומים בקיצור ת"כ אות קכ"ג וקכ"ד וכן הסברא נוטה נהי דרובא דאיתא קמן לא הוי מ"מ הוי עכ"פ רובא דליתא קמן ועפ"י הרוב מסתמא הרוב מכוון יותר האמת מן המיעוט וכבר כ' ג"כ הש"ך בסי' רמ"ב ביו"ד וכן פסק בהג"הה בחו"מ סי' כ"ה סעי' ב'. וכן כתב הפמ"ג בפתיחתו ליו"ד ולאו"ח ובוודאי רובא דאורייתא. אפילו אם אינם ביחד בכל דיני התורה:

והאיסור הנ"ל אינה מצד התקנה. אלא מצד הדין. שכל יודע ומבין יאמר דהסימנאר הוא אבן ניגוף לתורה ולעבוד והנסיון מעיד על זה ותלמידי' שיוצאים משם. אינם יודעים מקור התורה והדין ועוברים עי"ז בכמה לאוין שהמעמיד דיין שאינו הגון ואינו מופלג בחכמת התורה עובר בלאו דלא תטע לך אשרה. ולא תקים לך מצבה כמבואר בחו"מ סי' ח' ובמהרי"ק המובא שם בב"י בכוונת הרמב"ם. ועליהם אמרו חכז"ל קרא דרבים חללים הפילה ועצומי' כל הרוגיה. זה תלמוד שלא הגיע להוראה ומורה וכבר כ' הרמב"ם בפ"ד מהלכות יסוה"ת דאין לאדם ללמוד דברים בשאר חכמות אלא א"כ מילא כרסו בש"ס ופוסקי' וכן פסק בש"ע ביו"ד סי' רמ"ו וכיון שדבר זה תקלה לרבים. ואנו מחוייבי' להרים מכשול מדרך עמינו כמו שאמר הכתוב. ואפילו בעניני הגוף נאמר לאו בתורה לא תשים דמים בביתך. ועוד מלבד האיסורי' הנ"ל. יש בו וכו' וא"כ האיסור הוא דין תורה. ובדין תורה. בוודאי אזלינן בתר רובא אפילו אין כלם ביחד ואם אמר מהרי"ט כן בהסכמה אמר אבל בדין בוודאי לא אמר כמו שהוכיח התומי' הנז"ל:

איברא דאפילו הי' האיסור הנ"ל תקנה אפי"ה אין הנידון דומה לראי'. דוודאי כ"ע מודים דהתקנה ההוא הוא לעשות סייג לתורה לסלק המכשלה של הסימנאר. ואנן קי"ל ביו"ד סי' רכ"ח סעי' ל"ג דמי שנשבע שלא יכנוס בתקנת הקהל הוי שבועת שוא ועל כרחו הוא מוכרח לכנוס בתקנות הקהל. וכ' שם הטו"ז דהיינו בתקנה שהוא לסייג. דאנו מוזהרין עלי' מקרא דושמרתם. וזה קצת קשה הרי ביבמות דף כ' אמרינן דושמרתם אינו אלא אסמכת' ותמהני על הטו"ז שהרי דין זה הוא ממרדכי ר"פ שבועות שתים בשם מהר"מ וביאר שם דאנו מוזהרין מקרא דארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת וכמו שהביא הרמב"ן בפי' החומש. בפ' כי תבוא בשם הירושלמי מסוטה דבכלל לא יקים הוא למד ולימד ושמר ועשה והי' סיפק בידו להחזיק ולא החזיק הוא בכלל ארור והיינו דפסק בש"ע דבתקנה שהוא סייג לתורה אפילו בנשבע שלא יכנוס בתקנה ההוא הוי שבועת שוא שבתורה מפורש. ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת:

וא"כ באיסור הנ"ל. אפילו אם הי' רק תקנה. הרי הוא סייג לתורה. ואנו מושבעין עליו והוא דין תורה ואם יאמר אחד או רבים שאין זה סייג שוב הוי מחלוקת בדין תורה והולכין אחר הרוב אפי' זה שלא בפ"ז כבכל דיני התורה. וכ"ש שבכה"ג נראה דלא אזלינן בתר רוב שאומרי' נגד הדין תורה כדאית' במשנה פ"ד דפאה. אפילו מאה אומרי' לחלק ואחד אומר לעזוב שומעין לזה. שאמר כהלכה. וא"כ וכ"ש דרבי' אפילו הם זה שלא בפ"ז בוודאי הדין תורה דמועיל. ובכה"ג אי אפשר שיאמר מהרי"ט שאינו מועיל רבים זה שלא בפני זה. וכן הביא בהדיא בכנה"ג שהוא תלמיד מהרי"ט בחו"מ סי' נ"ג אות ל"ט בשם משא מלך דבתקנות שהם משום סייג וגדר לא בעי' רובו מתוך כולו עיי"ש:

אמנם אפילי בהסכמה ותקנה פשוטה שהוא רק לישוב העולם קשים ג"כ דברי מהרי"ט מאוד דמביא ראי' מזקן ממרא ומפר העלם דבר ומב"ד דגזה"כ הוא דבעי' שיהיו ביחד. ומנ"ל דרוב דעלמא לא מהני הרי כבר כ' רש"י בחולין דף י"ב דרובא דליתא קמן. אע"ג דקרא מיירי באיתא קמן אפי"ה או מהלממ"ס. או משום דלא פלוג אזלינו גם בתר רובא דליתא קמן וכן כל דפריש מרובא פריש אינו דומי' דסנהדרין ולכאורה י"ל מהרי"ט דווקא בנידון דידי' שהי' הסכמת הרבים זה שלא בפני זה. לבטל הסכמה ראשונה שהיו כולם ביחד: בזה א"ש. כעין שאמרו בגיטין דף ל"ג ע"ב כל מלתא דמתאמר באפי' עשרה. צריכא בי' עשרה למשלפא והי' יכול להביא ראי' משם. אלא דשם לא קי"ל כרשב"ג אלא כרבי דיכול לבטל זה שלא בפני זה. ולכך מביא ראי' דמצינו לענין סנהדרין דרוב שכולם ביחד עדיף מן אינם ביחד וממילא דרוב שאינו ביחד: אינו יכול לבטל מה שנעשה מרוב שהי' ביחד. שחזק יותר אלא דלשון מהרי"ט משמע. דלעולם הסכמה שאינו ביחד אינו מועיל וא"כ דבריו צריכין עיון טובא כדלעיל.

ונראה לי לישב דבריו דכוונתו. דבחו"מ סי' ב' קי"ל דטובי העיר הם כב"ד הגדול בעירם וזהו לשון הראשוני' ובוודאי דייקו בלשונם. וכיוונו דטובי העיר שמתמנים בעירם. שיש להם כח על כל הדברי' כב"ד הגדול היינו דווקא. דומי' דב"ד הגדול. דבעינן שיהיו כלם ביחד זה בפני זה ואדעת' דהכי נתמנו וניתן להם כח ההוא אבל זה שלא בפני זה לא ניתן להם. כח לכוף הציבור זה נראה לי נתון בכוונת מהרי"ט שהביא ראי' מסנהדרין ועכ"פ נידון שלנו. בוודאי מועיל רוב. אפילו זה שלא בפני זה וכל אחד ואחד שיש לו כח מושבע עליו מהר סיני לעשות סייג לתורה כדלעיל כן נראה לי נכון ואמת וברור. דברי החותם בברכה המשולשת: ידידו הדורש שלומו: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה