אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה שז

תשובה שו

את שיל"ת חוסט חוהמ"פ תרל"ב לפ"ק: את חג המצות יחוג בדיצות ידידי הרב הגאון הגדול המפורסם כש"ת מוה' פ' אבדק"ק פ':

זה איזה ימים בא לנגד עיני קונטרס שלוחה מאת כת השטאטוסקווא בקאשויא המעולפת קטגוריא ולהג הרבה. על תלמידי חכמים ויראי השם ולדאבון נפשי. ראיתי שגם הדר"ג נ"י. במכתבו שם יורה חצים נגד הרבנים הגדולים. המפורסמים שהזמינו את הכת הנ"ל. לנגד בד"צ תלמידי חכמים מופלגים. ומאשר ומחזק ידי השטאטוסקווא וקורא אותם עם שרידי ה' וכו' וכאשר ראיתי זאת. נפלה חרדה גדולה על השגגה הגדולה שיצאה מלפני השליט ותמוה נשגבה בעיני וכי שכח דברי עצמו שזה שנתיים. קרא בקול גדול בצירוף חמשה ועשרים רבני' גדולי' דמדינת אונגארין. להתוודע ולהגלות לכל מקהלות עם בני ישראל להשמר ולהזהר מרשת זו טמנו להם. כי בנפשם הוא. ולא תעמוד על דם רעיך כתיב אם בחיי הגוף. ק"ו בחיי הנפש ואיך עתה מאשר את בעלי השטאטוסקווא ואפילו אינו חושד אותם שהם שלוחי וגירי דבעלי קאנגרעס הרי הה עמדו מנגד ביום שבות זרים. חיל התורה והאמונה ועוד יהמו גלי הקאנגרעס לשטוף התורה המורשה לנו חיי עד. והי' לו ליקרא להם ולא תעמוד על דם רעיך כתיב ובעלי השטאטוסקווא ישבו בין המשפתיי'. לשמוע שריקות עדרים ואיך לא קמו ולא זעו מארור אשר אמר ברק בן אבינועם אורו מרוז אמר מלאך ה'. כי לא באו לעזרת ה' בגבורים. ואמרו חכז"ל דמרוז גברא רבה הוי ובארבע מאה שיפורי. שמתי' ברק ואם לסכנת הגוף כן. ק"ו לסכנת הנפש וחיי נצחיי.

ועוד שנית עושים בעלי השטאטוסקווא שלא בלבד מה שאינם עוזרים אלא שהם מתאמצים להחליש כח שומרי הדת ודפ"ק ולמעט יקרם וכבודם בעיני הבריות ליקח מהם עוז ותעצומות וכאשר יניחו וישפילו ידי המשתדלים. להרים קרן התורה אשר צוה לנו משה אז וגבר עמלק ויגבירו ידי בעלי הקאנגרעס. ואין לך מסעיי' ידי עוברי עבירה גדול מזה ועוברים על ולפני עור וכו' ואיך לא ישימו לנגד עיניהם את כל התלאה ואת כל העמל אשר עמלו ראשי השומרי הדת והשי"ת הגדיל עמנו לעשות על ידיהם תשועה גדולה בישראל ובעלי השטאטוסקווא טחו מראות בעיניהם את כל זה:

ועוד בה שלישית כבר ביארתי במקום אחר שכל מי אשר יראת ה' נוגע בלבבו. צריך לקבל את האורגאניזאציאנס שטאטוט של הארטידאקסין עפ"י דין שהרי אמרה תורה ולא תשים דמים בביתך וכו' ועשית מעקה לגגך וכו' וכ' הרמב"ם במנין המצות ל"ת רצ"ח שלא להניח מכשולים בבתינו ובארצינו. ואדרבה החיוב עלינו להסיר מכשולים. וזה הוא מ"ע של ועשית מעקה שמנה הרמב"ם שם מ"ע קפ"ה ואם במכשול הגוף כן איכא עשה ול"ת ק"ו במכשול הנפש לנו ולזרעינו עד עולם. ומי הוא זה אשר אינו יודע מכשול הקאנגרעס את אשר יזמו לעשות בחוקי און וזה החלם לעשות. ועוד ידם נטויה לחתור חתירה מתחת התורה להפילה. ולבנות להם בורות בורות נשברים. והחיוב עלינו בעשה ול"ת. לעשות מעקה שלא יפול הנופל ממנו לבאר שחת ואין שמירה ומעקה אחרת כי אם את אשר הראה ה' אותנו בקאנשטאטירונג. וכל מי שמעכב עתיד ליתן את הדין:

ועל ארבעה לא אשיב ידי מלברר חיוב קבלת הקאנשטאטירונג ובעלי השטאטוסקווא עוברין על כמה עבירות דהרי קי"ל ביו"ד סי' רכ"ח סעי' ל"ג דהנשבע שלא לכנוס בתקנות הקהל הוא שבועת שוא ועל כרחו חל עליו תקות הקהל והטו"ז שם ס"קיב כ' דילפינן מושמרתם וזה קשה. דביבמות דף כ' אמרינן דהוא מדרבנן. אמנם המעיין במרדכי רפ"ג דשבועות. דכ' דילפינן זה מקרא דארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת וביאר הרמב"ן בחומש בשם הירושלמי בסוטה. דהאזהרה הוא על ב"ד של מטה ועל כל מי שיש בידו להקים התורה. וכיון שהב"ד מצווין להקים ולגזור מחוייבין הקהל לשמוע וארור בו שבועה. והיינו דאנו מושבעין ועומדין לאשר ולקיים כל התקנות שהם למגדר מלתא. ולעשות סייג לתורה ואין הכוונה דווקא ב"ד הגדול. אלא כל ב"ד שיש בידו. כמבואר מלשון הרמב"ם בפכ"ד מסנהדרין וכמ"ש המרדכי בפ"ק דב"ב דטובי העיר במקומם כגדולי הדור בכל מקום:

וא"כ הקאנגרעס שהציב אבן פינתו על שלשה אבות ניזקין הא' שיהא לימוד בני ישראל והלערערס דווקא בידיה' ובהשגחותיה' כדי לשכח את התורה מבני ישראל דאם אין גדיים אין תישים ושנית שלא יהא אפשרי ליראי השם לעמוד נגדיהם. תיקנו השידעס געריכט. לחסום כל פה ומי אשר יזיד להוכיח בשם ה' אחת דתו להביאו לפני השידעס געריכט. וברצונם יעקרו כל ישר. והשלישית הקמת הסימאנער להיות להם רבנים כמותם. ותחת שלש אלה רגזה ארץ. ואין תקנה אלא בקבלת האורגאניזאציאנס שטאטוט ואז לא ירעו ולא ישחיתו ג' אבות הניזקין הנ"ל. כי לא לנו הם. כי כבר הכיר הלאנדטאג שהם כעם בפ"ע ואין להם עלינו כלום. וא"כ רק בזה קיום התורה ואנו מצווים ומושבעים בארור אשר לא יקים וכו' ולפי המבואר. הרי בעלי השטאטוסקווא עוברים בכמה לאוין או בזדון או בשגגה. וכל המסייע להם הרי הוא כמוהם ואם ב"ת הוא ואדם חשוב עובר מלבד האיסורים הנ"ל. עוד על לאו דחילול השם דזה לשון הרמב"ם במנין המצות ל"ת ס"ג דאדם העומד במעלה. והוא בחזקת תם וישר ועושה פעולה שנראה בעיני ההמון שהוא עבירה. אפילו הוא היתר הוי חילול השם וכ' הרמב"ם בה' יסוה"ת. אדם שהוא גדול בתורה שעושה פעולה שהעם מרננין אחריו הוי חילול השם.

ועתה נבוא לנידון דידן אם השוחט והמורה דבעלי שטאטוסקווא בקאשוי עושים בזדון. א"כ אסורין מדינא דבשוחט הרי הסכימו התבו"ש והפמ"ג כהרמב"ם. דאפילו מומר לד"א אין לאכול משחיטתו ובמורה הרי מבואר דינו ביו"ד סי' רמ"ו דאין לשמוע הוראתו אבל חלילה לנו לחשוד אותם כי בוודאי לכל העם בשגגה וא"כ זה האוסרו הוי לאפרושי מאיסורא. ולאפרושי מאיסורא. קי"ל בב"ק דף כ"ח ע"א דעביד אינש דינא לנפשי' אפילו עד הכאה. וכ"ש לאוסרו ואפילו תלמוד במקום רבו. כדאיתא בעירובין דף ס"ג ואפילו אמתי' דבי רבי דשמתי' לההוא גברא דהכה בנו הגדול ועבר על לפני עור לא תתן מכשול וחשו חכמים על נדויי'. כדאיתא במ"ק דף ט"ז. וכיון דכל הקודם זכה לאפרושי מאיסורא ומבוא' בתשו' הרשב"א המובא בב"י סי' ר"ה דרבים רשאין לרדות המורדי' ויכולין לאסור להיות פתם כפת כותי'. ולעשות יינם יי"נ ושחיטתו והוראתו אסורה ואיסורם איסור. ואיך התיר הדר"ג נ"י ביחיד כיחיד מומחה לומר שהאיסור שאסרו הגדולי' הת"ח לאפרושי מאיסור' שאין איסורם איסור וכל זה כתבתי לרווחא דמילתא:

ועכשו אבוא לדברי הדר"ג בתשובתו אם אמנם שבגוף הדבר. כבר כ' הרב הגאון האבדק"ק יארמוט יע"א נ"י בדברי' נמרצי' שכולו משגה הוא. ואין הנידון דומה לראי' שהביא מדברי המרדכי ספ"ק דב"ב ועכ"פ העביר על הגדולי' ות"ח. האומרי' הדין דחכם שאסר אין חברו רשאי להתיר. וכ' הר"ן שם משום כבוד התורה. ועוד שלא תהא התורה כשתי תורות. ועוד האריך הגאון מיארמוט נ"י בהרבה דברים וביאר ג"כ קלקלת השטאטוסקווא מלבד הטעמים שכתבתי לעיל ואין ביהמ"ד בלא חידוש ואני כאשר ראיתי מ"ש מעלתו דאין הפקר ב"ד הפקר. אלא במקום דשייך מגדר מילתא הי' לתימה בעיני. הרי מבואר כיבמות דף פ"ט דהפקר ב"ד הפקר בירושת קטנה יתומה שהשיאוה אמה ואחי'. ותי' דמגדר מלתא אסיק שם בדף צ' ע"ב דל"ד בממון אלא בכל איסורין. יש להם כח למגדר מלתא ובירושת קטנה מאי מגדר מילתא איכא. וכן מבואר בלשון המרדכי ספ"ק דב"ב אות ת"פ והפקר ב"ד הפקר או במגדר מילתא או בתקנה והיינו בכל מקום שמצאו טעם לתקן כן. וכן מצינו כמה פעמים בש"ס:

ומ"ש. עוד דכל שלא קבלו עליו אין כח בב"ד להפקיר ולעשות מגדר מילתא. כ"ז שלא קבלו עליו במח"כ אשת חט לי' דברי הב"ח בח"מ סי' ב' שהאריך בזה. ולבסוף כ' שכל גדול הדור אפילו אינו דר בעיר ולא קבלו אותו. כל שאין גדול אחר כמותו בעיר ההוא יוכל לתקן למיגדר מילתא. וא"כ אפילו לפי שיטתו האיסור שאסרו הגאוני' בקאשוי איסורן איסור ואין להאריך עוד בזה כאן. ועתה בעיניו יראה ובלבבו יבין את גודל המכשלה שיצאתה מתחת ידו. הרים קלין על חכמים גדולים גאוני'. ועשה התורה כב' תורות ואחרון הכביד את השערורי' הגדולה שעשה בכל קהל ועדה. בעת הזאת שעת צרה הוא ליעקב ובכל קהלה. ימצאו קלים ופוחזי' ופוסחי' על שתי סעיפי' אוהבי הקאנגרעס ואוהבי השטאטוסקווא הגורמי' רעה הרבה לבטל ח"ו חברה דשומרי הדת. והוא היתה בעזהי"ת לצור מעוז. ותולין קלקלתם בו:

נא ישים כבוד לה' ויתן תודה לפרסם ברבים דברים שאמרתי טעות ומשגה הם בידי ושגיאות מי יבין וכזה מצינו בש"ס ובמידות הת"ח וידעתי שמרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל נתן הסכמה לאיש אחד שהטעה אותו במכתבים ואחר שנודע לו כי שגגה יצאה מידו. פרסם ברבים ובכתב וביקש חנוני חנוני. ויאמן לי שמאהבה מוסתרת לי' להדר"ג ני' ולמען כבוד ה'. ותוה"ק להסכר פי דוברי שקר כתבתי את הדברים האלה ואם חלילה לא יעשה כן. ולא יודה לא יהא טוב ואקוה כי לא ישליך דברי אחרי גויו יהי ה' עמו דברי ידידו. הדו"ש: ה"ק משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה