מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה שו
בעזהי"ת בחדש מנחם אב תרל"ז לפ"ק:
היגון והאנחה יהפוך ה' לששון ולשמחה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם בתורה וביראה כש"ת מוה' יצחק בער באמבערגער שליט"א אב"ד דק"ק ווירצבורג במדינת אשכנז יע"א:
אנא זעירא דמן חבריא מרבני אונגארין. שמוע שמעתי הקטגורי' בין הת"ח במדינת אשכנז ולא מפני רמות רוחא דאית בי ולא מפני שאינו מכיר את כבודו ואת גדלו של הדר"ג נ"י יודע אני את מך ערכי ואת גודל צדקתו ותורתו של פר"מ נ"י ואפי"ה בכל מקום שיש חילול השם החלוש יאמר גבור אני אדברה במר רוחי וירווח לי הנה שמעתי שהדר"ג נ"י פסק והורה שאם הרעפארס געמיינדע בפפ"ד מבטיחים (געראנטירען) להאנשים היראים כי אין רצונם להיות פרוד מהם בכל עניני של תורתינו הקדושה מותר להיות עמהם באגודה אחת:
ובאמת לא ידעתי מה עלה על לבו של הדר"ג נ"י. כי לדעתי פשוט וברור דזה אסור לנו מן התורה ומן הכתובים ומדברי חכז"ל ומן המוסכם וכן הוא הנסיון. משה רבינו ע"ה אמר במחלוקותו של קרח סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם וביאר בעקיד' בשער ע"ח. שמכאן למדו חכז"ל להרחיק ולנדות הרשעים. ולהרחיק מהם ופי' שם כמו שהם פירשו עצמם מאתנו ומכלל ישראל שהם כגוף אחד. כן אנו מצווין להיות בדול מהם עד שיחשבו החוטאים כציצין היוצאין מהגוף ההולכים לאיבוד ולהפסד ושאר הגוף ימלט ואסור לנגוע בכל אשר להם יע"ש. וקרח לא הי' עובד ע"ז. רק כופר בחלקי התורה כמו אלה הרעפאפמער בזמנינו ואין אני מסופק שאם היו רשאים בזה"ז לנדות בוודאי גם הדר"ג נ"י הי' מנדה אותם. כי המצוה עלינו על פי התורה ותמוה נשגבה בעיני איך ולמה התיר מעלתו להתחבר עמהם.
ובאמת גם הה"ג מפפד"מ הפליג בדבריו שאמר כל מי שאינו פורש מהם אין לבו נכון עם ה' ועם תורתו דזה אינו כי באמת גדול הנסיון ואין כל אדם יכול לעמוד בו. והנסיון עצמו הוא מראה לו היתרים שאין בהם ממש. בכל זאת יוכל להיות צדיק גמור אבל הדר"ג נ"י שאמר שמותר הדבר להיות עמהם. וזה אסור לחוק ולמשפט הלוא זה הי' חטאת סדום כפי מה שביאר הבעל עקידה בשער העשרים שהי' חטאם ע"י שעשו האיסור לחוק ולמשפט והנה התורה אמרה ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. ואמרו בתו"כ אם אתם מובדלים מהם תהיו לי ואם לאו וכו' אעפ"י שמקרא זה נאמר בעמים בוודאי גם מחללי שבת בפרהסי' ומכחישים מצוות ה' הכתובים בתורה. שאמרו חכז"ל שהם כגוים בכלל וא"כ אנו מוזהרים מה"ת להיות נבדלים מהם מק"ו. דהרי מעכו"ם מותר לקבל קרבנות נדרים ונדבות אבל ממומרים אסור לקבל ולא אמרינן דאפשר דעי"ז ישיבו בתשובה דמשום זה התירו לקבל מרשעים שמא יחזרו בתשובה אבל ממומר ומחלל שבת בפרהסי' ואפיקורסים אין מקבלין וע"כ משום דלא שייך בהו האי טעמא. ואדרבה שלמה המלך עה"ש אמר במשלי חמד רשע מצוד רעים ושורש צדיקים יתן ואל תקרב אל פתח ביתה כתיב במינות ואפיקורסת. דשאני מינות דמשכא:
וזה אסור לנו גם מהכתובים ובעזרא ד' כתיב לא לנו ולכם לבנות וכו' לא יהי' לכם זכרון בירושלים ונהי דהרמב"ם בפ"ח מהלכו' מתנות עניים כ' דמקבלין מעכו"ם לביהכ"נ אבל מבואר ביו"ד סי' רנ"ד ס"ב בהג"הה דממומר אין מקבלין וכן פסקינן באו"ח סי' קנ"ד. ובמג"א ס"קיח גם במומר לחלל שבת בפרהסי' הדין כן: ובאו"ח סוסי' קנ"ג פסקינן דמה דאסור לביהמ"ק אסור ג"כ לביהכ"נ וכן אסור לנו להיות בשותפות עמהם בית הקברות דהרי קי"ל דאסור לקבור רשע אצל צדיק ואי אפשר בלי מחלוקת גדולה להיות נשמר מזה ושלמה המלך עה"ש במשלי קאפיטל א' אמר בני אם יפתוך חטאים אל תאבה. וביאר האלשיך הקדוש זצ"ל. דאפילו אם יפתוך לדברים טובים לא תשמע להם. ונאמר שם מנע רגליך מנתיבתם כי חנם מזורה הרשת וכו' וחכז"ל אמרו באבות הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע ואל תתיאש מן הפרעניות כנאמר ביהושפט בדבר הימים ב' קאפיטל כ' בהתחברך עם אחזי' (היינו לרשע) פרץ ה' את מעשיך וכו':
וגם הניסיון והמוסכם כי זה נודע ומפורסם שהמתחבר עמהם אפילו אם הגדולים אינם מתקלקלים אבל הדורות הבאים אחריהם נעשים מקולקלים כמותם שלמה החכם מכל אדם. הוא הי' אומר חמד רשע מצוד רעים ושורש צדיקים וכו'. גם קודם פסח העבר יצא ממכבש הדפוס האיסור. כתוב וחתום יותר ממאתים רבנים ושם נאמר ואף אם יפצרו מנגדינו שלום יהי' לנו. אנו נעשה את שלנו. ואתם עשו את שלכם קבלו לכם רב או דיין שתרצו. רק נהי' לאגודה אחת וכו'. אל תאבה ואל תשמע להם כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. גם אני קבלתי ממרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל להרחיק מהם ומהמונם כל מה דאפשר. ושלא להיות באגודה אחת עמהם:
ואחרי שבררתי דעתי באתי לבקש את כבוד הדר"ג נ"י שאל ועמוד על דעתו. כי כבר מצינו לגדולי חכז"ל שאמרו דברים שאמרנו טעות הן בידינו. ושגגה יצאה מלפני השליט וכדומה. ואני ידעתי פעם הטעה אחד. את מרן הגאון זצ"ל ליתן לו הסכמה ואח"כ נודע לו שהיתה שגגה בזה. וביקש ברבים חנוני חנוני על השגגה אשר יצאה ממני גם הדר"ג נ"י יודה על האמת. שלא תהא לו ח"ו לפוקה ולמכשול שחלילה יכשלו על ידו אנשים ההולכי' לתומם ויתקדש שם שמים על ידו וחפץ ה' בידו יצליח ותחזינה בציון עינינו ובבנין ביהמ"ק במהרה בימינו דברי הכותב למען שמו ותוה"ק הק' משה שיק מברעזאווע: