אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה שב

תשובה שא

בעזה"י יום ו' עש"ק תרל"ח פה מרחץ ווישק יע"א:

החיים והשלום וכל טוב לתלמידי הרבני המופלג בתורה כש"ת מוה' אברהם יהושע פריינד נ"י יושב בשבת תחכמוני בק"ק סיגעט יע"א.

מכתבו קבלתי ואם אמנם שאין אני משיב אלא בדבר המוכרח מ"מ באתי להשיב לו על מה שהקשה על ספר מנחת חינוך והחינוך בעצמו במצוה ק"ב שכ' דלהרמב"ן המצוה של ואכלו אותם אשר כופר בהם אינה נמנית כלל למ"ע. ותמה ע"ז שאין זה כלל כוונת הרמב"ן שכוונתו רק דמצות נתינה לא שייך בקדשי גבוה דמשלחן גבוה קא זכו ולפי הפשטות דבריו נכונים. אבל באמת כבר כתבתי הפירוש בדבריהם וגם ישבתי הקושיא של המנחת חינוך. כי המעיין בל' הרמב"ן בשרשיו שורש י"ב דסילק כל מה שמנה הרמב"ם למ"ע עבודת חטאת ואשם ושלמים וכו' והרמב"ן השיג עליו דאין זה ראוי למנות למ"ע בפ"ע. דהכהנים מוזהרים לעבוד העבודה מקרא דכתיב ועבדתם וכו' עבודת מתנה אתן את כהנתכם וכיוצא וא"כ כל מה שהוא עבודה הם מחוייבים לעשות ואין חילוק בין מעשה עבודה של שלמים או חטאת הכל הוא אחת:

וממילא כיון. דאכילת חטאת ואשם. וכיוצא בזה הוא מעכבת. דשייך לעבודה ובב"ק דף ק"ט ע"ב קרינן לאכילה. דהיינו אכילת בשר קדשים עבודה עיי"ש פרש"י. וא"כ האכילה בכלל אותו מ"ע היא ראוי' להיות נחשבת. ולא להיות נמנה למ"ע בפ"ע. להרמב"ן. ויעויין היטב בשורש י"ב ובמנין המצות סי' פ"ט. וימצא כן. זה כוונת החינוך וקשיא לספר מנחת חינוך כיון שמונה הרמב"ם כל חלקי העבודה למצוה אחת. ראוי' ג"כ שגם האכילת קדשים יהא בכלל ואין הכוונה דאין הנתינה מצוה דזה פשיטא: כיון דכבר הבעלים הקדישו אותו לחטאת. שוב אינו של הבעלים. אלא דקניא לכפרה כדאית' בחולין דף מ' ע"ב ופשיטא דלא שייך נתינה. אלא דמצות אכילת קדשים עצמה. הוא בכלל שאר עבודות להרמב"ן:

ולפי ענ"ד לישב קושית ס' מנחת חינוך. עפ"י גמרא ביבמות דף מ' ע"א, דפריך ל"ל קרא דמצות תאכל דכתיב גבי מנחה הא כבר כתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם. ופשיטא לי' לגמרא אע"ג דזה כתיב גבי חטאת ה"ה לכל הקדשים ולכל המנחות ולחה"פ אלא דחידש בחטאת אשר כופר בהם דע"י אכילה הבעלים מתכפרין אבל באמת הקשו כל הקרבנות זה לזה בפ' צו בקרא דזאת התורה לעולה ולמנחה וכו' יעויי"ש בתוס' יבמות שכ' דהמ"ע של ואכלו הוא על הכהנים של אותו משמר. או על הכהנים של אותו בית אב. והקרא דכתיב במנחה הוא שיאכלו לשם מצוה עיי"ש וא"כ גם לרמב"ן א"ש מה דלא סילק המצוה של ואכלו. וגם מצות תאכל דכתיב גבי מנחה משום דגילה לן קרא דמצוה דווקא על אותו משמר. או על אותו בית אב שיעשו לשמה לכל מר כדאית לי' וגם לומדין מזה דאפילו בקדשים קלים הוי האכילה מצוה משום דהקשו כל הקרבנות כן נראה לפי ענ"ד ואחתום בברכה משולשת ויהי' ה' עמו ויברך אותו ואת ביתו. דברי רבו הדו"ש: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה