אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה שא

תשובה ש

ב"ה יום ו' עש"ק פ' עקב תרל"ח לפ"ק פה מרחץ ווישק יע"א:

החיים והשלום וכל טוב לתלמידי התורני המופלג בתורה וביראה כש"ת מוה' יעקב יוסף גינז. יושב בשבת תחכמוני בק"ק סיגוט יע"א:

מכתבך קבלתי ומה ששאלתני. בדברי ספר יראים שער היראה אות ח' על הקרא דפרשת עקב ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד וכ' הס' יראים וז"ל פי' קשיות עורף. חישב בלבבו. שלא ליוצרו ומשעה שמחשב עובר בנא תקשו, וכתבת שהדברים אינם מובנים וע"כ שיש שם איזה ט"ס וגם כל מוני המצות לא מנו לאו זה עכ"ל בקצרה ולפי ענ"ד הדבר פשוט עפ"י מה שאמרו חכז"ל הרהורי עבירה קשים מעבירה והרמב"ם בה' תשובה פ' כ' דעל מעשה העבירה יכול לשוב בקל. אבל על הרהורי עבירה קשה להשיב מפני שהרגיל עצמו בו ואין לו מעצור עיי"ש. ולדעתי זה כוונת הקרא לדעת הס' יראים להשמר ממחשבות רעות שאז לא יהי' יכול לשוב בתשובה שלימה. אם לא יהא נשמר ממחשבו' רעות. כי אלו המחשבות הם מקשים ערפו כמבואר בפ' תשא. שאמר השי"ת על בנ"י ואתם עם קשה עורף. וממיל' ע"י שנקבע בלבו המחשבות הרעות אז יתרבה הקושיות עורף ויתקשה לבו לשוב בתשובה שלימה לד'.

וזה פירש הקרא לדעת הס' יראים ומלתם את ערלת לבבכם. דהיינו המחשבות הרעות והזרות שמתאוה לבו של אדם יחתוך אותו במהרה. כדרך שמלין וחותכין הערלה. כן יחתוך ויכבוש המחשבות הרעות שהלב מתאוה. ומלתם הוא לשון חיתוך וכוונת הס"י שהשי"ת מצוה אותנו שאם יעלה על לב אדם תאוה זרה שהוא נגד רצון הבורא שתיכף ומיד שתבוא אותו המחשבה בלבו יזהר האדם לחתוך אותה ולסלקה מלבו וכעין שהמפרשים ביארו הל"ת של לא תתאוה אשת רעיך. עבדו ואמתו ושורו וכל אשר לרעיך דהיינו שלא יקבע המחשבה. ליטול את הדברים ההם עיין בדבריהם. כמו כן מזהיר הכתוב כאן ומצוה אותנו שכל המחשבות הזרות ימול האדם ויחתוך דאם לא יעשה כן יהא קשה לו התשובה יותר ויותר ולפי"ז מאי דסיים וערפכם לא תקשו עוד הוא לנתינת טעם. דעוד הוא לשון יותר ויותר דהיינו אם לא תחתכו מיד. המחשבות זרות ע"יז יתקשה ערפכם מלשוב ויתקשה עוד יותר ויותר ושייך זה ללאו דלא תתאוה הנ"ל דבאמת עיקר הלאו הוא בעניני העריות והגזל שנפשו של אדם חומדתן. וע"ז נאמר הל"ת דלא תתאוה אבל בכאן מזהיר ומוסיף. שגם בשאר מחשבות הרעות העולות על לב האדם שצריך האדם לחתוך אותם ולהרחיקם ולא לתת להם מקום להיותם נשארים בלבו וגם זה בכלל הל"ת של לא תתאוה ואין זה ל"ת בפני עצמו:

וראיה לזה דאם נימא דבא הכתוב להזהיר ולתת לא תעשה על כל המחשבות זרות ורעות. א"כ ל"ל הלאו דלא תתאוה אשת וכו' דהיינו דברים של עריות וגזל שנפשו של אדם חומדתן אלא וודאי דזה אינו לאו בפ"ע. וגם מצינו דדרשו בכמה מקומות: דאת הוא טפל. כמו שאמרו את בשרו את הטפל לבשרו וכדומה ולכך א"ש מה שלא מנו מוני המצוות זה לל"ת בפ"ע כן נראה לפי ענ"ד פשוט ונכון דברי רבו הדורש שלומו ומברכו בברכה המשולשת: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה