מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה ש
בעוהי"ת חוסט אלול תרכ"ד לפ"ק:
כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר ידידי מחו' הרב המאוה"ג המופלג החרוץ מוה' אהרן שמואל אסאד נ"י האבדק"ק קאטה:
מכתבו קבלתי. ומה שהקשה על הפייטן בר"ה דאמר בר"ה יכתבון וביום צ"כ יחתמון. כמאן אזל דלר' כרוספדאי הרי ס"ל דצדיקים ורשעים נכתבים ונחתמים בר"ה. ובינונים תלויים ועומדים עד יוה"כ זכו נכתבים לחיים וכו' ואיך אמר שהכתיבה בר"ה והחתימה ביוה"כ דבצדיקים ורשעים הכל בר"ה ובבינונים הכל ביוה"כ ואי ס"ל להפייט כמ"ד דהכל נידן בר"ה וגז"ד ביוה"כ דהיינו החתימה א"כ למה אנו אומרים כל עשרת ימ"ת. עד נעילה כתבינו הוי לן לומר מר"ה ואילך חתמינו ולפי ענ"ד מבואר בפוסקים ובספרים. שכל אלו העשרה ימים הם ימי דין ובצדיקים וברשעים נגמר הדין מר"ה ובינוני' מתחיל מר"ה אם זכו בר"ה. נכתבים בר"ה ואם זכו ביום ב' נכתבי' ביום ב' וכן עד יוה"כ. אמנם אע"ג דזכו ועשו תשובה ומצות ומעשים טובים אפי"ה לא זכו בזה דיהי' אז גם כן החתימה היינו הגמר דין. מ"מ כיון דהי' בינוני. לא זכה עי"ז להיות נחתם מיד. אלא צריך לשהות גמ"ד עד יוה"כ לעת ערב בעת נעילת שער וכ"כ המהרש"א בחידושי אגדות בר"ה:
(ועיין. בס"פ מצות חלוצה דפריך על קרא דרשום בכתב אמת קרו לי' רשום וקרו כתב אמת. ומשני כחן קודם שבועה כאן לאחר שבועה ובירושלמי מובא שם בע"י תי' כאן קודם גז"ד כחן לאחר גז"ד וזה תליא בפלוגת'. בר"ה דף י"א. חי גם לאחר גז"ד אפשר שיקרע וש"ס דידן ס"ל דיפה צעקה לאדם אפילו לאחר גז"ד עכ"פ מבואר דגם החתימה מקרי כתובה. וכעין דס ל לר"מ. וכתב לה דקרא היינו חתימה) וכיון דבינינים יש להם זמן להתחלת דין דמקרי כאן כתיבה מר"ה עד יוה"כ בסופו נראה דעל זה כיון הפייטן ועיין בפ' צו בקרא ויקרא ח' פל"ב והנותר בבשר ובלחם ביארו המפורשים דהב' של תי' בבשר כמו מ' כאלו כתיב מבשר ומלחם וא"כ ה"נ הכוונה בר"ה יכתבון. היינו מר"ה יכתבון. עד יוה"כ ואז יחתמון בסופו. לעת נעילת שער. ולכך מתפללין כל אלו הזמנים על כתיבה וא"ש:
אמנם נראה דגם בצדיקים. שייך להתפלל כתבינו כל העשי"ת דהרי פסק הרמב"ם בפ"ג מה' תשובה. דהעולם נידון לפי רובו וא"כ נהי דליחידים נגמר הדין בר"ה מ"מ אם המדינה בינוני הוא תלוי ועומדת עד יוה"כ. בדבר התלוי בכלל המדינה. וכיון דהכל תלוי עד יוה"כ. גם היחיד בכמה דברים חייו תלויים בכלל דאדם מדיניי. וחיותו ומזונותיו וצרכיו הכל מעורבים עם אחרים ונהי שלהצדיקים הקב"ה ברעב פדאם ממות. מ"מ הוא באופן אחר אם תזכה המדינה. מאם ח"ו לא תזכה. וא"כ גם צרכיו תלויים עד גמר דין ביוה"כ לעת נעילה שעד אותו השעה הקב"ה מצפה לשבים:
ועפי"ז אפשר לישב עוד לשון הפייט הנ"ל. דלעולם הפייטן אזיל בשיטת ר' כרוספדאי וקאי אפילו על הצדיקים והיינו דקאמר בר"ה יכתבון ר"ל אפילו הנך דנכתבים בר"ה היינו הצדיקי' אפי"ה ביוה"כ יחתמון גמר דין ממש בכל דברים התלויים בשותפות והלח"מ בפ"ג מה' תשובה דין א' עמד מה מועיל שיקול מדינות. כיון דאח"כ נשקל כל העולם כולו ותי' דנפ"מ אם אח"כ נשאר העולם בינוני. נשארה המדינה על דינה בפ"ע ובזה יש לישב הלשון בשמנה עשרה בזכרונות ששינה ואמר ועל המדינות בו יאמר. ולא נקט כתיבה וחתימה משום דאכתי תלוי ועומדת על משפט כל העולם ויש לפרש נמי עפ"י ש"ס דיבמות דבציבור אפילו לאחר גמ"ד דהיינו חתימה אמרינן בר"ה דף י"ח דגז"ד דציבור מתבטל. ולכך מקרי רק אמירה וכדאמרינן ביבמות הנ"ל דמקרי רק רשום ולכך אמירה מקרי וא"ש וה' יתן הטוב מנאי ידידו הדו"ש: הק' משה שיק מברעזאווע: