אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה רנו

תשובה רנה

ראיתי בשומר ציון במכתב ר' השיג הרב הג"אבד דק"ק אלטונא נ"י עלי וכ' בפשיטות דחמץ וחלב מחוי בעי' כזית כמו שהי' בקרוש ובאמת גם אני מריש הייתי סובר כן. ואמרתי בילדותי בזה לישב קושית הראש יוסף בחולין דף ק"ח ע"ב דפריך ומי אמר רב גדי אסרה תורה ולא חלב והאמר רב דחצי זית בשר וחצי זית חלב לוקה והקשה הראש יוסף לשיטת הר"ת דהיתר נהפך לאיסור דטע"כ דאורייתא. ואמרתי דחצי כזית חלב פרש"י דמשערין בלח. מכניסין זית לתוך המשקה. ומה שיוצא הוא כזית והוא רק שליש מכזית קרוש. וכל זה אם החלב אסור מצד עצמו. אבל אי החלב אסור משום טעם בשר לא יהא טעם חמור מאלו נמחה חצי זית בשר דאע"ג דבלח הוא זית. מ"מ בבשר אינו כזית וא"כ פריך שפיר. מדאמר חצי זית חלב מצטרף. ע"כ משום חלב אסור דאין לומר משום טעם כעיקר דהוי כבשר מחוי ולא הי' סגי ברצי זית של חלב בלח אלא ג' פעמים ככה כן הי' נ"ל:

אבל לאחר העיון הדרנא בי. דכמו דזית יין משערין דמכניסין זית לתוך המשקה ומה שיוצא הוא שיעור ה"ה בחמץ מחוי וכו' וכי משום דמעיקרא הי' אוכל נשתנה דינו הרי גם יין מעיקרא הי' אוכל ובש"ס חולין דף ק"ך דימו היוצא מן הענבים. לחלב או חמץ מחוי ואמרינן שם דבחמץ ובחלב מחוי דינו בכזית וכבר פרש"י בחולין דף ק"ח ע"ב דבכל משקין משערין כן לפי מה שהוא דמכניסין זית בתוכו. וכן פשיטא לי' לפ"מ ח"ב סי' קל"ו ותמהני על כבוד הרב נ"י איך כ' בסי' ר' להשיג עלי וכ' דזה אינו. דבפי' כ' הרמב"ם בפ"א מחמץ דאוכל כזית חמץ חייב ומסיים אחד האוכל ואחד הממחה ושותה. ואני שמעתי ולא אבין התם כ' הרמב"ם דשיעורו ככזית בממחה ושותה. א"כ יש לדייק איפכא דגם בשותה משערין כמו שהוא בכזית כשם שמשערין באוכל ובשותה גם כן בכזית לח. אבל לא ששיערו בשותה בכזית כמו כזית קרוש שזה לפעמים יותר מרביעית כדאיתא ר"פ המוציא ותו א"כ גם לדבריו. הא דכ' הרמב"ם בפ"י מתרומות דין ב' דשתי' בכזית היינו בכדי שהי' כזית ביבש וזה לפעמים יותר מרביעית ואיך כ' שם סעי' ג' דמצטרפין בכדי שתיית רביעית הא הוא יותר מרביעית:

וכיוצא בזה הקשה הטו"ז באו"ח סי' ק"צ ס"קג על הלבוש מיהו זה אפשר לישב. עפ"י מה שכתבתי והובא במכתב ש"צ מכתב ר"ב דהרמב"ם סובר דכזית יין הוא רביעית אמנם תמהני יותר איך סתרי דברי הרב נ"י שבמכתב ר"ו כתב דהרמב"ם סובר דצירף רביעית הוא דווקא היכא דשיעורו הוא פחות מרביעית והרי לדברי הרב נ"י. דבעי' כזית קרוש. א"כ הוא ביין. כיוצא בזה רביעית וכתרומה אמרו ג"כ בתוספתא פ"ו מתרומות כשם שאכילה בכזית גם שתי' בכזית. ותו אי כזית בלח. הכוונה לפי מה שהוא קרוש. א"כ גם מה שאמרו בע"ז דף ל' מטמא טומאה חמורה ביי"נ היינו בכזית קרוש ואיך אפשר שם מה שאמרו דסתם יינם ברביעית ותמהני כי כבודו הרמה. כ' במכתב ר"ג שכבר דברי מובאים במכתב ש"צ ובאמת לא באו לידי ממכתב י"ג עד מכתב מ' ואינו בנמצא פה. לא ראיתם אמנם לפי הנראה מדבריו שגם מעלתו כ' כן. ואין לחלק בין מחוי ליין. שהרי הש"ס בחולין דף ק"ך מדמה להדדי. וגוף הדבר הרמב"ם בפ' י"ד ממ"א דין ט' גם ברביעית סתם יינם כ' כן ולכך אנכי במקומי עומד דכזית מחוי משערין כמו משקה בכזית לח:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה