אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה רמד

תשובה רמג

עוד להנ"ל:

מה שהקשה על דברי הפמ"ג. בסי' ס"ג וסי' פ"א והנוב"י מהדו"ת דס"ל דביטול שייך רק אצל ישראל דאחרי רבים להטות לישראל נאמרה. ולא לבני נח וא"כ מאי פריך בפסחים דף כ"ב. מאבמה"ח לר' אבוה דיהא אסור בהנאה ולמה תנא דאסור להושיט לב"נ. רק משום לפני עור וכו' ולהנ"ל הקשה. דלמא מיירי בנתבטל. ולכן לישראל שרי ולב"נ אסור קושיא זו כבר הקשה הפמ"ג שם במקומו בסי' ס"ב וגוף הקושיא לפי ענ"ד. אפילו אי אין ביטול מועיל. מ"מ כיון דנתבטל ושרי' לישראל אמרינן מי איכא מידי. דכשם שחיטה מטהרת מידי איסור אבמה"ח ואמרינן מי איכא מידי. וה"נ הרוב מטהר. ומקוה טהרה לאיסור ואמרינן מי איכא מידי. ומ"ש הפמ"ג שם דלא שייך בזה מי איכא מידי אינו מובן וא"כ לא משכחת לה האי דינא. אא"כ נתערב אבמה"ח בטמאים דלישראל בלא"ה אסור משום טומאה, ובב"נ נשאר איסור אבמה"ח וכל זה אי אבמה"ח מותר בהנאה אבל אי אסור בהנאה אפילו אם נתערב בטמאים מ"מ. הרי מועיל הביטול לישראל לענין הנאה. ושוב אמרינן מי איכא מידי:

אמנם אפילו למאי דס"ל להפמ"ג דלא שייך מי איכא מידי כה"ג. נראה לי. דמ"מ לא קשה להרמב"ם דספק מה"ת שרי ורק היכא דאיקבע איסורא אסור. כדמוכח מאשם תלוי. ולפי"ז מסתפק לן אי בגוי ספק אסור. ואפילו איקבע איכא למימר דשרי בגוי. דרק לישראל מצינו דאסרה התורה ספק באקבע איסורא אבל בב"ל לא מצינו ואיכ"ל דספק שרי בהו אף באיקבע דעל הספק לא נאמרה אזהרה וא"כ ממנ"פ אם נתערב בלח. ואית בי' שיעור ס'. א"כ הוא כמאן דליתא. וגם לגוי מהני הביטול כמו שכ' מרן זצ"ל בחת"ס סי' ואי נתערב ביבש. א"כ כל אחד ואחד הוא ספק. ובלא"ה אינו מוזהר עליו משום דספק שרי לי' כן נראה לפענ"ד ידידו הדוש"ת: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה