מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה רמא
שיל"ת חוסט יום ה' י' ניסן תרל"ב לפ"ק:
החיים והשלום וכל טוב להרב המופלא ומופלג בתורה כש"ת מוה' יחיאל מיכל קליין רב בק"ק סאקאס והגליל:
מכתבו קבלתי. ואין העת פנוי להשיב כי טרידנא טובא. לזאת באתי רק בקצירת אומר ע"ד שאלתו אשה חולנית בחלל הגוף. שצוו עליה הרופאים שלא לאכול פת מחמשת המינים. אלא פת הנעשה מטערקישען ווייץ הנקרא טענגירע. וכבר התחילה הקוהר בר"ח ניסן. אי רשאית לאכול בפסח. ג"כ מפת הנ"ל וכ' מעלתו אע"ג שחולי בחלל הגוף מקרי סכנה מ"מ מה שהתחילה ולא המתינה איכ"ל דלא חשיב כסכנה. ושלא במקום סכנה. מצדד מעלתו נ"י סברות לכאן ולכאן ולדעתי הנה אם החולה ההוא הוא סכנה אין אני יודע. וצריך לשאול בזה פי הרופאים. ואי הוי סכנה. לא אמרינן דהוי' לי' להמתין כדאיתא באו"ח סי' שכ"ח סעי' י"ח אמנם נידון אם אין בו סכנה. מ"מ הוי חולי כל הגוף. ונראה לפענ"ד פשוט דמותר:
לא מבעי' לפי מ"ש מעלתו דאפשר לה ללוש במי פירות בחלב נראה וודאי דשרי לחולה שהרי עיקר איסיר דמיני קטניות הוא משום אחלופי או חשש פת אחר וקי"ל סי' תס"ב סע' ד'. דבמי פירות אסור ללוש ואפי"ה במקום חולי התיר שם. אלא אפילו אי אפשר במי פירות ואפשר בחלוטה במים רותחין טובא נמי עדיף דהרי קי"ל דחלוט אינו מחמיץ. ואף דאנן לא בקיאין בחליטה מסתפק המג"א לענין דיעבד. אלא אפילו א"א נמי בחלוטה. או אף אם נימא דלענין חשש קטניות לא חלקו. מ"מ בדבר שאיסורו משום מנהג אדעתא דהכי במקום חולי לא הנהיגו לאסור וכיוצא בזה מצינו בכמה דוכתי במג"א בסי' תקפ"א ס"ק י"ב ובדג"מ ביו"ד סי' רי"ד בש"ך ס"קב ישב דברי המג"א כיון שאינו רוצה לבטל המנהג רק עתה כשיש מיחוש אדעתא דהכי לא הנהיגו ואפילו לענין ט"ב באו"ח סי' תקנ"ד דעת הרמב"ן דבמקום חולי שאב"ס לא גזרו ובאו"ח סי' תצ"ו התירו יום טוב שני במקום מקצת חולי ובחולי כל הגוף אמרי' באו"ח בסי' שכ"ח סעי' י"ז: התיר בשבת שבות ואף דהמג"א בסי' תצ"ו. הביא בשם או"ה הואיל ואפשר למחר לא התירו. אפשר דהיינו באינו חולה חולי כל הגוף ובמג"א סי' שכ"ח ס"קנג פלפל. אי בכה"ג הוי חשש דאורייתא:
ונהי דיש לומר דמידי דאכילה שאני כדאיתא ביו"ד סי' קנ"ה. לאסור אפילו דרבנן. מ"מ התלוי במנהג שרי וכן כ' בפשיטו' הפנ"י בפסחים דף כ"ה. דלמ"ד ערלה אסור רק מהלכות מדינה: דהיינו מנהג שרי לחולה שאב"ס וגדולה מזו התיר מרן זצ"ל בחת"ס חלק או"ח סי' קכ"א בשעת הדחק לעשות פת מקטניות. ובחלק יו"ד סי' ע"ג התיר לחולה אחר שעה. משאכל בשר לשתות מי חלב. ובכל טעמי' הנ"ל נראה אם אפשר ללוש במי פירות. או בחלוטה יעשה ואם א"א וחולי כל הגוף. רשאים לעשות בכלים בפני עצמן ולהשגיח שלא יתערב ויעשה הפת משונה משאר מצות. ובענין כזית מצה בב' לילות הראשונות של פסח אם אין סכנה מחוייבת לאכול וכל הדברים האלה הוא אם הרופא אומר שהוא צריכה לעשות כל זה תיכף ומיד בלי איחור ועיכוב ויהי' רפואה לה הנראה לפענ"ד כתבתי: