מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה רטז
את חג המצות יחוג בדיצות תלמידי הרבני המופלג בתורה וביראה כש"ת מוה' וואלף זינגער הכהן בישוב אדווארי:
מכתבך קבלתי ומה ששאלת בענין מכירת חמץ של רעגאל של י"ש. תמהני עליך בשבת ויו"ט מועיל אם הגוי אדעתי' דנפשי' קא עביד וההנאה לישראל ממילא קא אתי אבל חמץ אפילו של גוי אסור בהנאה ואפילו רוצה בקיומו אסור כדאיתא הסי' ת"ן ובמג"א ס"ק י"א ואם מוכר על תנאי זה אפילו המכירה לא חשיבה מכירה גמורה כמבואר בסי' תמ"ח ס"ג ובמג"א ס"קה. וצריך למכור הי"ש. במקח השוה לגוי הקונה ולשכור לו זכות הרעגאל. לפי הערך השוה על ט' ימים מ"עפסח שחרית עד אסרו ח. ואנשים אם אינם מוכרחים מכח שופטי העיר. אינם מניחי' למכור כלל בפסח. כי אז אין זמן לסחור ולהרויח בענינים כאלו וכל מזונותיו של אדם קצובים לו וכו':
ואשר הערת על דברי מרן בחיו"ד סי' קי"ד בד"ה מגעילין שכ' שאין סברת תוס' בחולין וזבחים שכ' משום מב"מ מועיל לר"ט כל יום גיעול אלא משום דאפגם וכתבת הא בע"ז דף ע"ז משני לה דהאידנא מבשל שלמים וא"כ מיד אכתי לא אפגם כוונתו של מרן זצ"ל ביומי' באמת לא אכלו אלא כהנים ובפנים אלא דקשיא דאסור למעט אכילת קדשים וכיון דלמחר שוב אפגם ושרי אפילו לזר ולאכול אפילו בחוץ. א"כ לא מקרי מיעוט באכילתו. זה נראה כוונת מרן זצ"ל וא"ש: