אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה קפח

תשובה קפז

שיל"ת יערגען כ"ד כסלו כת"ר לפ"ק:

יתענג על רוב שלום. מעתה ועד עולם. ידידי הרב המאוה"ג המפורסם החרוץ מוה' ישראל דוד נ"י אב"ד דק"ק פעזונג יע"א:

מכתבו וגם קונטרסו על התורה. על איזה סדרות. קבלתי וכו' ועל אשר ביקש ממני לחוות דעתי בזה. לא יכולתי לומר נואש לדבריו ובאתי באיזה הערות. וזה יצא ראשונה. מעלתו נ"י הניח ליסוד מוסד דלכ"ע החשבון שאנו מחשבין בשנה הזאת תר"כ: לאלף הששי הוא עם שנת תהו ואפילו למ"ד בתשרי נברא העולם מ"מ בכ"ה אלול כבר התחילה הבריאה וקי"ל יום אחד בשנה. חשוב שנה אלו דבריו בקצרה ולשון זה אינו מכוון. דאנן לא קי"ל יום א' בשנה חשוב שנה. אלא קי"ל כר"א בר"ה דף י' דשלשים יום בשנה חשובים שנה. וכמו שכתב הרמב"ם בפ"א ממעשה הקרבנות דין י"ד. והכי קי"ל ביו"ד סי' רצ"ד ובאהע"ז סי' קנ"ה סעי' י"ב וכתב הטורי אבן בר"ה שם להוכיח מהאי דאהע"ז. דאפילו מקצת יום ככלו לא אמרינן ובעינן דווקא למד יום שלמים. וכדאיתא נמי בנדה דף מ"ז ע"ב דברי ר"י בן כיפר משום ר"א: ומטעם זה נדחה מה שהוכיח בתשו' נוב"י מהדו"ת חאו"ח סי' פ"ד. דלענין קלוטה לא אמרינן מקצת יום ככולו. דאל"כ למה בעינן מ"ד תסגי במ"ג ולימא. יום י"ד עולה לכאן ולכאן וע"כ דזה אינו דלענין שלשים יום בעינן. דווקא שלשים יום שלמים:

ובאמת קשה לי הרי הא דשלשים יום בשנה חשוב שנה ילפינן שם מדיום אחד בחודש חשוב חודש והתם משמע אפילו מקצת היום. דהא לר"מ דיליף יום אחד בשנה חשוב שנה ס"ל אפילו מקצת כדמשני התם. דיום ל'. עולה לכאן ולכאן וע"כ דס"ל. דאחד לחודש ביום הראשון אפילו מקצת היום ככולו א"כ גם לר"א מוכח מכאן לכל הפחות דגם בשלשים אמרינין מקצת היום ככלו וצ"ע ובטורי אבן הקשה הא גם חודש חסר מכ"ט: הוא מנוי בחדשי השנה ונימא תפסת מועט תפסת. מיהו זהו מיושב עפ"י מה שכתבו התוס' בסוכה דף ה' ע"ב ד"ה תפסת כו' שהטעם הואיל ואם תפסת המרובה אומרים לו הביא ראי' משא"כ המיעוט בכלל המרובה וא"כ כאן הוי בהיפוך השלשים הוא הוודאי מועיל. משא"כ החסר. הוא ספק אבל מה שהקשיתי הוא קושיא לאמת: ודוחק לומר דבזה גופי' פליגו. ר"א סובר בא' לחודש לאחר שכבר עבר יום אחד. שלשון באחד. משמע באותו יום. ותו דאנן אמרינן ימים אתה מונה לחדשים. ולא שעות וצ"ע (כיון דמנויי שנים הם חדשים ואם נימא מקצתו ככולו צריך לומר מקצת חודש ככולו ואין לזה שיעור ואפילו יום אחד הוי מקצת חודש וזה כבר נתמעט מדחדש למנויו גם שנה למנוייו וכיון שלא אמרינין מקצת חודש ככולו א"כ בעינין כולו).

עכ"פ לדידן קי"ל דדווקא למד יום שלמים. חשובים כשנה. וא"כ אי ס"ל כר"א דבתשרי נברא העולם אין אנו מונין שנה של תהו. ובלא"ה גם לר"א מצינו בנדה דף מ"ז ע"ב הנ"ל. ובר"ש בפ"א דפרה מ"ב דס"ל למד יום בשנה חשובים שנה. ואפשר דהתם הגירסא ר' אלעזר שהוא ר' אלעזר. בן שמוע. שהי' בימי' דר"מ בר פלוגתי'. עכ"פ לדידן לא ק"ל כן. וכן מצאתי וראיתי ברמב"ם בפ"י משמטה דין ב'. וכמ"ש הכ"מ: דהתחלת שמטה למנין שאנו מונין בשנת תק"ג לאלף השלישי הוא מלבד השנה של תהו. ותו דהרי הדבר מוכח מקרא. דהרי מימי אדם אנו מתחילין למנות. והוא נברא בר"ה בשנה שני' של שנת תהו וא"כ למ"ד בתשרי נברא העולם ע"כ מתחיל המנין משנה מיום שנברא אדם וא"כ לא ידעתי. מנ"ל למעלתו ני' לומר דשנת תהו בכלל (וגם בספרו חזון למועד כתב כן ותמהני) וכל זה למ"ד בתשרי נברא העולם דכוותי' קיי"ל לפי הנראה מרמב"ן בחומש פ' נח וברמב"ם פ"י מהלכות שמטה. והכ"מ הנ"ל וכ"כ הריטב"א בר"ה:

אמנם גם לדעת ר"י ולשיטת רש"י והתוס' בר"ה דף כ"ז ע"א ד"ה כמאן דס"ל דקי"ל כר"י נראה לפענ"ד לומר דגם לפי זה אין מוכרח לומר שאנו חושבים שנת תהו דהדבר קשה עלי לומר פלוגתא בזה והרי מסדר הקרא קשה הדבר להוציא מנין שאנו מונין מדוייק ויש למעט או לרבות איזה שנים. ע"י מקצת שנה ככולו וא"כ מנ"ל מנין ידוע ומדוייק. וע"כ כמ"ש הכוזרי מאמר א' פ' מ"ג ומשם ואילך דמנין זה נמסר לנו ממשה רבינו ע"ש וכ' שם בפ' מ"ה דאין מחלוקת בין שני יהודי' מהודו עד כוש בזה: ועפ"י מנין המקובל. אנו מוציאין המנין מהקרא בפרטיות עיי"ש: וא"כ בדבר המקובל. קשה עלי לומר שיש בו מחלוקת אלא נראה לפענ"ד שגם לר' יהושע כיון שגם לר"י קימ"ל דאנו מונין השנים מתשרי כדאיתא בר"ה דף י"ב ואע"ג דלר' יהושע מונה הקרא שנות המבול מניסן כדמוכח בר"ה דף י' ע"ב ובתוס' שם ד"ה בכלל מכל מקום אנו מונין מתשרי וקשה כיון דקי"ל לפי דעת התוס' ורש"י כר יהושע למה לענין שנים אנו מונין דלא כר' יהושע. וע"כ צ"ל כמ"ש התוס' בר"ה דף י"ב ע"א. ד"ה למבול משום דתשרי ר"ה לשנים. לשמיטין וליובלות וע"כ גם זה קבלנו הלמ"סס. דמשעה שהשמיטין והיובל יתחילו או עוד משעת מתן תורה יתחילו למנות השנים מתשרי אפילו לר' יהושע:

והנה אמרינן בפסחים דף נ"ה ע"א. דחד מקצת היום ככולו. אמרינן תרי מקצת היום. לא אמרינן. ולכך איכ"ל דבשנים תרי מקצת ככולו. לא אמרינן וא"כ לפי הנראה בסוף מנין השנים אנו אומרים מקצת שנה ככולו שכך מוכח משש מאות ואחת שנה לחיי נח כדמבואר בר"ה דף י' דהי' בסוף רק מקצת שנה והוא הדין ק"ל שנים של אדם כשהוליד את שת. מנו המונים. סדר הדורות דבשנת ק"ל נולד שת וא"כ בסוף שנים: אנו אומרים מקצת השנה ככולו וא"כ אם היו אומרים. ב"פ מקצתו ככולו הי' נולד אנוש בשנת רל"ד ומוני הסדר כ' שנולד בשנת רל"ה וע"כ בתחלת השנים אינם מונים רק שנים שלמים:

ולכן. כאשר קבלנו מהלכה לממ"ס דנהי' מונים סדר השנים מתשרי ע"כ קבלנו ג"כ שנים שלמים בתחילתן ולכך החצי שנה. מניסן עד תשרי אינו בא לכלל מנין וא"כ הקבלה. בין לר"א. ובין לר"י שוה. דמבריאת אדם. ועד ר"ה של שנת תרכ"א הבע"ל לאלף זה יעברו ה' אלפים ושש מאות ועשרים שנים שלמים ועל קודם זה. על המקצת לא קבלנו ותליא בפלוגתא דלר"א הי' רק מקצת ימים ולר"י הי' חצי שנה. כן נראה לפענ"ד להשוות המחלוק' ביניהם ואע"ג דמנין הקרא מתחיל מחצי שנה קודם למ"ד בניסן נברא העולם מ"מ כיון דמנין שנות עולם מקובל לנו. כמ"ש למעלה. בקל נוכל להשוות זה ע"י מקצת שנה ככולו ועכ"פ למ"ד בתשרי: נברא העולם. שנת תהו אינו מן המנין (עיין לקמן תשובה קצ"א):

עוד. כ' שם למ"ד בתשרי נברא העולם. הי' מנחת הבל בחנוכה: שהוא משום דמקץ משמע לשון יו"ט הראשון וכ' שחנוכה מרומז בתורה דמסמך בהעלותך לחנוכת הנשואים אמת שכן כ' הרמב"ן ובעה"ט שם אבל שם אינו מרמז שיהי' ויו"ט ויותר הו"ל להביא לשיטתו עפ"י דברי הרוקח שכ' דבפ' מועדות בסדר אמור לאחר כל המועדות נאמר מצות הדלקת נרות ואח"כ ולקחת סולת ואפית דהוא רמז לחנוכה ופורים ובוודאי נודע למעלתו נ"י מה שפירש מרן הגאון זצ"ל על זה. עפ"י מ"ש בפ"ק דמגילה ממוכן כלום הכינו שלחן לפניך. וכתיב ויאמר ממוכן שהיא שעמדה להם. עכ"פ חנוכה מרומז בפ' מועדות. אבל לא הבנתי איך בלשון מקץ. משמע מועד או יו"ט. ולכך יותר נראה משום דאמרינן בפ"ק דביכורים משנה ו' דמחג ועד חנוכה מביא ואינו קורא דהוא סוף זמן אסיפה. ועיין ברע"ב ובתוסיו"ט פ"ה דמעשרו' משנה ו' ובזה מובן גם האידך מ"ד פסח דהיינו כמו מקצה שלש שנים דהיינו פסח כמו שביאר בתוסיו"ט הנ"ל:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה